רישיון לשידור

רישיון לשידור הוא אישור סטטוטורי הניתן בישראל על ידי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. הרישיון מעניק את הזכות לשדר ברדיו או בטלוויזיה בהתאם לתנאים הקבועים בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ובתנאי המכרז אליו ניגש מבקש הרישיון. רישיון לשידור הוא תנאי הנדרש מכוח החוק להפעלת תחנות רדיו וטלוויזיה.

אסדרת תחום רישיונות השידור

תחום השידורים מהווה נקודת מפגש בין אינטרסים ציבוריים, לבין אינטרסים כלכליים רבי משקל ואינטרסים פוליטיים, הנובעים מהיות התקשורת גורם משפיע על השיח הציבורי ועל עיצוב דעת הקהל, בעיקר בכל הנוגע לדיווחי חדשות ולתוכני אקטואליה, שבאמצעותם מונגש לציבור הרחב מידע על תהליכים ועל קבלת החלטות בנושאים מדיניים וכלכליים.

עד שנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה רשות השידור הגוף היחיד בישראל שהפעיל ערוץ טלוויזיה בהיקף נרחב והגוף העיקרי ששידר שידורי רדיו.

עם פתיחת שוק התקשורת לגורמים ציבוריים ומסחריים, הוקמו מספר גופים שתפקידם לבצע אסדרה בתחום השידורים: השידור הציבורי מפוקח על ידי רשות השידור, השידור המסחרי נמצא בפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והשידורים באמצעות כבלים ולוויינים נמצאים באחריותה של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין. גופים אלה אחראים על קביעתם של תנאי הרישיונות ועל הכללים בדבר תוכן השידורים ובדבר הפיקוח השוטף על הערוצים.

עם הכנסת הטלוויזיה בכבלים התנהלו דיונים רבים בנושא תוכני הערוצים הזרים שאת שידוריהם מותר להביא לישראל ולאופי הפרסומות שמותר לפרסם בהם, וזאת על מנת לא לפגוע בכלכלה הישראלית ובאופי המיוחד של התרבות הישראלית. כמוכן, תנאי המכרזים נוסחו בצורה שתעודד תחרות בין ספקי השירותים אך בו בזמן תמנע יצירת מונופול.

על כל ערוצי הרדיו והטלוויזיה מוטלים חובות רבים המשקפים את מדיניות הממשלה. חובות אלה מפורטים בסעיפי החוקים המתאימים, בדרישות לקבלת רישיון ובמפרטי המכרזים.

רישיון לשידור בטלוויזיה בישראל

רישיון לשידור בטלוויזיה נועד להבטיח כי שידורי הטלוויזיה יהיו באיכות גבוהה ובתדירות רציפה, וישמשו לטובת הציבור. הרישיון מספק מסגרת חוקתית וכן תקנות שעל פיהם חייבים בעלי הרישיון לפעול, וכך הוא מבטיח כי תהיה שמירה על סטנדרטים מקצועיים ואתיים.

אחת המטרות המרכזיות של רישיון לשידור בטלוויזיה היא להבטיח כי התוכן המועבר ישרת את האינטרסים של הציבור ויתרום לרווחתו. במסגרת זו, על בעל הרישיון לפעול לפי הנחיות המועצה ולהקפיד על כללי אתיקה מקצועיים, כולל איזון, הוגנות ואמינות בשידור התכנים (פרק ג’, סעיף 12.1). בנוסף, הרישיון מחייב את בעלי השליטה בערוץ השידור לפעול מתוך אחריות חברתית ולהתאים את השידורים לצרכים והעדפות של קהלים מגוונים (פרק ג’, סעיף 12.3).

בנוסף, על בעל הרישיון לוודא כי השידורים עומדים בתקנים הטכניים המצוינים בחוק, וכי הם מועברים לציבור בצורה תקינה וללא הפרעות (פרק ב’, סעיף 7.1, פרק ה׳, סעיף 21.1). במקרה של תקלה טכנית, בעל הרישיון מחויב לתקן אותה במהירות האפשרית כדי להבטיח את רציפות ואיכות השידור (פרק ה’, סעיף 21.5).

כדי להבטיח שתכני השידור ישמשו את טובת הציבור, בתנאי הרישיון נכללת הזכות של הרשות לפיקוח על בעלי השליטה בערוץ. על פי תנאי הרישיון, כל שינוי בזהות בעלי השליטה בערוץ חייב להיות מדווח ומאושר מראש על ידי המועצה, וזאת כדי למנוע השפעה לא ראויה על התכנים המשודרים וכדי לשמור על התחרותיות בשוק התקשורת בישראל (פרק ב׳, סעיף 9.3 ו- 9.5).

כמו כן, הרישיון קובע הגבלות על סוגי התכנים אותם ניתן לשדר. שידורים אסורים כוללים תכנים שעוברים על החוק או על כללי האתיקה שנקבעו על ידי המועצה (פרק ג׳, סעיף 16.1).

בעלי הרישיון מחויבים לוודא שתכני השידור עומדים בדרישות אלה, וכך להבטיח שהתכנים המשודרים יהיו הולמים ואיכותיים (פרק ג׳, סעיף 16.2).

טלוויזיה רב ערוצית בישראל

רישיונות הטלוויזיה הרב-ערוצית ניתנים לחברות הכבלים (HOT) והלוויין (YES) על ידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, גוף ציבורי שהוקם במטרה לפקח ולהסדיר את השידורים המסחריים של החברות הללו בישראל. תחום זה הוסדר לראשונה בתחילת שנות ה-90, כאשר HOT החלה לשדר בערוצי הכבלים, ואילו YES, שהוקמה ב-1998, החלה לספק שירותי שידור באמצעות לוויין.

רישיונות אלו מאפשרים לחברות לספק שירותי טלוויזיה בתשלום, תוך עמידה בתנאים רגולטוריים מחמירים הנוגעים לאיכות השידור, לתוכן המשודר ולחובות הפקות מקור. הרישיונות הותאמו לאורך השנים כדי להתמודד עם שינויים טכנולוגיים ולשמור על תחרות הוגנת בשוק. לדוגמה, שידורי טלוויזיה דרך האינטרנט ושירותים כמו VOD הובילו לשינויים והתאמות רגולטוריות כדי להבטיח שמירה על רמת השירות והגיוון בתכנים.

התהליך לקבלת הרישיונות כולל מכרז ועמידה בדרישות כפי שנקבעו על ידי מועצת הכבלים והלוויין, תוך שימת דגש על שמירת האינטרס הציבורי והבטחת תחרות בשוק התקשורת.

רישיון לשידור ברדיו

מטרתו של רישיון לשידור ברדיו היא אסדרת השימוש במנעד התדרים המוגבל, בהתאם להקצאות התדרים לפי סוג שימוש אשר ביצעה ועדת התדרים מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי משנת 1972. בנוסף, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו חילקה את הארץ ל-11 מרחבי שידור, כאשר בכל אחד מהם מותרים בין 15–20 תדרי שידור אזרחיים (פרק ה׳ סעיף 72 א׳).

בעלות על רישיון לשידור ברדיו מעניקה לבעליו אישור להשתמש בתדרים מסוימים אשר הוקצו לו במסגרת תהליך המכרז וקבלת הרישיון, כאשר אלה גם מוגבלים מבחינה גאוגרפית בהתאם לחלוקה אותה ביצעה המועצה.

כמו הרישיון לשידור בטלוויזיה, גם רישיון השידור ברדיו כולל תנאים טכניים ותוכניים, שמטרתם להבטיח את איכות השידור, למוע הפרעות לתחנות אחרות ולהבטיח שהשידורים יעמדו בסטנדרטים מקצועיים ואתיים. הרשות השנייה יכולה לקבוע תקנים, מפרטים טכניים ולוחות זמנים להקמת ותפעול תחנות השידור, כולל דרישות להפקת תכנים מקוריים והשקעה ביצירה מקומית (פרק ה׳, סימן א׳, סעיף 72 ד׳). כמו כן, בעלי הרישיון נדרשים להמציא ערבויות לרשות לשם הבטחת מילוי תנאי הזיכיון או הרישיון. ערבויות אלו מבטיחות שהתחנה תפעל בהתאם לתנאים שהוגדרו ותשמור על איכות ורמת השירות לציבור. במקרה של הפרת תנאי הרישיון, הרשות מוסמכת להטיל קנסות ואף לשלול את הרישיון במקרה של עבירות חמורות (פרק ז׳). הרישיון לשידורי רדיו וטלוויזיה נועד להבטיח תחרות הוגנת בשוק השידורים, ולמנוע ריכוזיות ובעלות צולבת בתאגידי המדיה. כך, החוק קובע כי לא יינתן זיכיון לשידורי טלוויזיה או רדיו למי שכבר מחזיק בזיכיון אחר או בעל שליטה בתאגיד המפעיל זיכיון אחר. (פרק ג’, סימן ב’, סעיף 23).

רישיון חובב רדיו

רישיון חובב רדיו הוא רישיון אשר מעניק אישור רשמי וחוקי לבעליו להפעיל תחנת רדיו חובבים. משרד התקשורת בישראל הוא האמון על הקצאת האישורים, אשר מתחלקים לשלוש רמות על פי תוצאות המבחנים שעל המבקשים לעבור.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רישיון לשידור בוויקישיתוף

• אתר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו