ריצ'רד בסל
 | |
| לידה |
1948 (בן 76 בערך) ספרינגפילד, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
אוניברסיטת אוקספורד |
| מעסיק |
אוניברסיטת יורק |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה ההיסטורית המלכותית |
  | |
ריצ'רד בסל (באנגלית: Richard Bessel; נולד ב-1948) הוא פרופסור להיסטוריה של המאה ה-20 באוניברסיטת יורק וחבר במערכת כתבי העת למחקר היסטורי "German History" ו-"History Today". הוא מומחה להיסטוריה חברתית ופוליטית של גרמניה המודרנית, לתוצאות מלחמות העולם ולהיסטוריה של שיטור.[1]
בסל סיים תואר ראשון באנטיוק קולג' והגיש מחקר לתואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד. הוא עמית בחברה ההיסטורית המלכותית[1] ובמכון פרייבורג ללימודים מתקדמים.[2]
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרמניה 1945: ממלחמה לשלום (2009)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר עוסק במעבר מתבוסה גרמנית בתום מלחמת העולם השנייה לשלום. הספר קיבל סקירה חיובות על ידי ג'פרי דיפנדורף ב-H-Net. המבקר ציין את הרלוונטיות שלו לוויכוחים מודרניים על אודות מדינות כושלות ובניית אומה.[3] בריאן לאד ב"ניו יורק טיימס" ציין את הטיפול המפוכח של בסל בנושא ואת העדפתו לאנדרסטייטמנט על פני פאתוס.[4]
בסל מתאר את "שעת האפס", ראשית המהפך התודעתי בגרמניה שהפך אותה מדיקטטורה פשיסטית לדמוקרטיה ליברלית. ב-1943, כניעת הארמייה של פרידריך פאולוס בקרב סטאלינגרד הייתה הלם לגרמנים, אך לא ערערה את המשק ואת אמונתם בהיטלר, שהוביל אותם מניצחון לניצחון במשך שבע שנים – מהפלישה לחבל הריין ב-1936 ועד כיבוש רוב אירופה. ב-1945, לעומת זאת, חש כל גרמני את התבוסה. בקיץ 1945 ראה כמעט כל גרמני על סף ביתו חייל סובייטי, אמריקני, בריטי או צרפתי, והבין למה הוליכה אותו מנהיגותו של היטלר.
שנת 1945 התאפיינה במחיקה של האידאולוגיה מהתודעה של הגרמני הפשוט, כיוון שהוטל עליו להישרד. המוסדות החברתיים קרסו. בתי ספר ואוניברסיטאות נסגרו או נהרסו. רשויות השלטון חדלו להתקיים. המשטרה התפוררה והפשיעה גאתה.[5] הגרמני הפשוט לא חשב על אידאולוגיה אלא רק על קורת גג, מנת הלחם הבאה ומה עלה בגורל יקיריו. עירו חרבה והמאבק על מזון ועל אמצעי חימום גרם לו להתבצר ביחידה המשפחתית שלו או במה שנשאר ממנה.
כל גרמני רביעי איבד בן משפחה. גרמנים רבים איבדו את כל משפחתם. רבע מהילדים הגרמנים לאחר המלחמה היו ללא אבות.[6] כ-12 מיליון גרמנים איבדו את רכושם או נעקרו מבתיהם במזרח (פרוסיה, שלזיה, חבל הסודטים) שסופחו לפולין ולצ'כוסלובקיה.
1.6 מיליון חיילים גרמנים נפלו בשבי הסובייטי. לפחות 700,000 מהם נספו בשבי.[7] רבים מהשבויים היו צעירים שגויסו כצעד של יאוש ל"פולקסשטורם" (Volks-Sturm) בחודשים האחרונים של המלחמה. אלו ששרדו בלחימה שהו בשבי הסובייטי שנים. הם שבו לגרמניה מרירים ומוכים. חווית ההתבגרות הדומיננטית שלהם לא הייתה העוצמה הנאצית אלא תקופת השבי.
במקרים רבים, אותם המנהיגים הנאציים שקראו ללחימה ללא פשרות ולהחזקת מעמד בערים הגרמניות עד המוות, הם אלה שנטשו ראשונים את שדה המערכה ונמלטו. עקב כך, האמון של העם בהנהגה צנח לרמה אפסית. כל הסמלים הנאציים סולקו, כל בכירי המפלגה ופקידיה המחוזיים נעלמו. חששותיהם של בעלות הברית מארגון מחתרת נאצית עממית שבה יפעלו מיליוני גרמנים, התבדו. הגרמנים היו שבורים וחשו נבגדים. הם חשו אימה מהעתיד. כל מחשבה אידאולוגית נדחקה מפני הצורך למצוא פחם להסקה, בגדים ומזון. 1945 הייתה "שעת האפס" (Stunde Null) של התודעה הקולקטיבית בגרמניה, של התודעה הפוליטית וההומניסטית ושל הספרות, האמנות והתרבות. היא הולידה את קבוצת 47 הספרותית.[8] הטראומה שידע העם הגרמני, תחושת הבגידה מצד ההנהגה והתחושה של אוזלת יד, הובילו להתפוררות הנאציזם כמפלגה.
בספר עונה בסל על השאלה "מה שינה את גרמניה באופן כה טוטלי?" ומציג את טראומת התבוסה כסיבה לראשית ההתפכחות, לשינוי הערכים שהביא לקיומה של גרמניה של היום.
Violence - A Modern Obsession (2015)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר עוסק בהיסטוריה של האלימות במאה העשרים. המבקר של הגרדיאן ראה בספר אזהרה מההיסטוריה.[9] איאן בל, בעיתון The Herald, ציין את הדחיסות של החומר ואת גיהנום המאה העשרים שהתווה בסל, אבל ציין גם שהיצירה מהורהרת במקום להיות פולמוסית נגד אלימות.[10]
פרסומים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Political Violence and the Rise of Nazism. The Storm Troopers in Eastern Germany 1925–1934. New Haven: Yale University Press, 1984.
- Life in the Third Reich. Oxford: Oxford University Press, 1987.
- Germany after the First World War. Oxford: Oxford University Press, 1993; paperback edition 1995.
- Fascist Italy and Nazi Germany. Comparisons and contrasts. Cambridge: Cambridge University Press, 1996.
- Nazism and War. New York: Random House, 2004.
- Germany 1945: From War to Peace. Simon & Schuster and HarperCollins, 2009.
- Violence: A Modern Obsession. Simon & Schuster, 2015. ISBN 978-0743239578.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריצ'רד בסל, באתר History Today
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Richard Bessel. University of York. Retrieved 17 June 2015.(הקישור אינו פעיל, 18 בינואר 2023)
- ^ Prof. Dr. Richard Bessel. Freiburg Institute for Advanced Studies. Retrieved 17 June 2015.
- ^ Jeffry Diefendorf. Review of Bessel, Richard, Germany 1945: From War to Peace. H-German, H-Net Reviews. May, 2010.
- ^ "Reaping the Whirlwind". Brian Ladd, New York Times, 13 August 2009. Retrieved 17 June 2015.
- ^ Germany 1945: From War to Peace. Simon & Schuster and HarperCollins, 2009, p. 336
- ^ Germany 1945: From War to Peace. Simon & Schuster and HarperCollins, 2009, p. 327
- ^ Germany 1945: From War to Peace. Simon & Schuster and HarperCollins, 2009, p. 327
- ^ אהוד אמיר, כשהמולדת מתפוגגת, באתר "אלכסון", 21 במאי 2023
- ^ Violence: A Modern Obsession review – why the west has renounced savagery. Ian Thompson, The Guardian, 31 May 2015. Retrieved 17 June 2015.
- ^ Richard Bessel: Violence - A Modern Obsession (Simon & Schuster). Ian Bell, The Herald, 2 May 2015. Retrieved 17 June 2015.