ריי קורצווייל

ריימונד קורצווייל
Raymond Kurzweil
לידה	12 בפברואר 1948 (בן 76); קווינס, ארצות הברית
ענף מדעי	עתידנות, טכנולוגיה, מדעי המחשב,
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; תיכון מרטין ואן ביורן ;
מוסדות	חברת גוגל (2012)
פרסים והוקרה	מדליית מיגל (2004); פרס דיקסון; היכל התהילה הלאומי לממציאים (2002); פרס ליימלסון-MIT (2001); המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (1999); פרס דיקסון במדעים (1995); עמית ACM (1994); פרס גרייס הופר (1978) ;
צאצאים	Amy Kurzweil
מספר צאצאים	3
	אתר רשמי

ריימונד קורצווייל (באנגלית: Raymond Kurzweil; נולד ב-12 בפברואר 1948) הוא ממציא, עתידן וסופר אמריקאי יהודי, חלוץ בתחומי זיהוי תווים אופטי (OCR), זיהוי קול ונושאים אחרים הקשורים לבינה מלאכותית. כתב לפחות שבעה ספרים, מהם חמישה לפחות רבי מכר. שניים מספריו הגיעו למקום הראשון ברשימת ספרי המדע הפופולריים הנמכרים ביותר באמזון: עידן המכונות החושבות (The Age of Spiritual Machines), אשר תורגם לתשע שפות לפחות, בהן עברית ו-הסינגולריות מתקרבת (The Singularity Is Near), שהיה גם ספר הפילוסופיה הנמכר ביותר באמזון, ותורגם אף הוא לעברית.

קורות חיים

קורצווייל נולד להורים יהודים, שנמלטו מאוסטריה סמוך לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. אביו היה מורה למוזיקה ומנצח ידוע וגם אמו הייתה אמנית (אמנות ויזואלית). גדל בקווינס שבעיר ניו יורק. בנעוריו היה צרכן נלהב של מדע בדיוני. החל לתכנת בגיל 12. זמן קצר לאחר מכן הופיע בתוכנית הטלוויזיה האמריקאית "זה הסוד שלי", בה ניגן על פסנתר יצירה שנכתבה על ידי תוכנת מחשב שפיתח בעצמו.

בשנת 1970 קיבל תואר שני במדעי המחשב מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

קורצווייל כתב ספרים בנושאי הבינה המלאכותית, טרנס הומניזם והסינגולריות הטכנולוגית, והמפורסם שבהם הוא ספרו משנת 1999 "עידן המכונות החושבות" ("The Age of Spiritual Machines").

בספטמבר 2008 חשף את הפרויקט החדש שלו, הקמת "אוניברסיטת הסינגולריות" בעמק הסיליקון בקליפורניה, בתמיכת גוגל ונאס"א, ללימוד אינטרדיסציפלינרי של טכנולוגיות חדישות ולניתובן לטובת האנושות.

בחודש דצמבר 2012 מונה למנהל ההנדסה בחברת "גוגל". במסגרת תפקידו, הוא עוסק בשני פרויקטים המתוכננים לשלב בינה מלאכותית במוצרי גוגל. האחד - "לימוד מכונה" שמשמעותו היכולת של מחשב ללמוד מנתונים שמוזנים אליו, והשני - "עיבוד שפות" שפירושו הדרך בה מחשבים ישתמשו במילים כדי להביע רעיונות ויבינו את הדרך בה בני אדם משתמשים במילים כדי לעשות זאת.

המצאות

ריימונד קורצווייל התפרסם בזכות המצאות שהשפיעו רבות על התקדמות הטכנולוגיה ועל שיפור באיכות חייהם של בעלי מוגבלויות:

הסורק הראשון שעבד בטכנולוגיית Flatbed CCD - איפשר סריקה במעבר אחד באיכויות גבוהות ביותר.
טכנולוגיית זיהוי תווים אופטי בלתי תלויה בסוג הפונט הנסרק OmniFont OCR - (שימוש בבינה מלאכותית המאפשרת למחשב "להבין" מהי האות הנקראת). מאוחר יותר נמכרה הטכנולוגיה לחברת זירוקס.
טכנולוגיית סנתוז דיבור אנושי (text-to-speech synthesizer או קורא מסך).
מכונת הקריאה לעיוורים - המכשיר הראשון להקראה ממוחשבת - מכשיר הקורא טקסט בקול אנושי מספר פיזי. קורצווייל פיתח במקרה זה סוג חדש של טכנולוגיה מסייעת לנגישות מידע. דגמים מתקדמים של המכונה שווקו על ידי חברת קורצווייל מערכות חינוכיות שייסד. בשנת 2015 החל שיווקה של אפליקציית הקריאה לעיוורים בטלפונים חכמים, KNFB Reader, פרי שיתוף פעולה בין קורצווייל לחברת סנסוטק הבלגית.
הסינתסייזר הראשון שחיקה באופן מושלם צלילים של כלי נגינה אקוסטיים כגון פסנתר כנף (בעקבות זאת, המציא קורצווייל את הטכנולוגיה שאפשרה הפקת עוצמה שונה של קול בהתאם לעוצמת הלחיצה של המנגן על הקלידים). הדגם הראשון נקרא K250, והראשון שזכה לנגן בו היה הזמר סטיבי וונדר, שלימים הפך לידיד נפש של קורצווייל. החברה שהקים קורצווייל Kurzweil Music Systems לייצור הסינתסייזרים, נמכרה לחברת Young Chang.
הטכנולוגיה המסחרית הראשונה לזיהוי דיבור, בעלת אוצר מילים גדול - אפשרה למחשב לזהות מילים המוקראות לו באמצעות מיקרופון וזאת לאחר "אימון" קצר של המשתמש. הטכנולוגיה נמכרה לחברת Lernout & Hauspie הבלגית.

קורצווייל ניבא מראש את השנה המדויקת בה יפותח "הטלפון החכם" ואת יכולותיו ותיאר את האינטרנט לפני שבכלל המציאו אותו.^[1] בשנת 2005 אמר ביל גייטס על קורצווייל: "הוא העתידן הטוב ביותר בנושא הבינה המלאכותית".

חיי נצח

שני ספריו האחרונים עד כה, עוסקים בכך שהתפתחות הטכנולוגיה בשני העשורים הקרובים תאפשר הארכה משמעותית של החיים, עד כדי חיי נצח. בספרו "הסינגולריות קרובה" השתמש, בין היתר, ברעיון של מוח מטריושקה, שיוכל לשמש חיים וירטואליים. ביולי 2014 כתב הגרדיאן הבריטי, כי על פי קורצווייל, בתוך 20–25 שנים, דהיינו עד שנת 2035–2040 יוכל האדם לחיות כמה שנים שירצה וזאת הודות לננוטכנולוגיה, אשר תעצור ואף תדע להפוך את כיוונו של תהליך ההזדקנות, לרפא כמעט כל מחלה אנושית ואף לשפר את היכולות הביולוגיות האנושיות הרבה מעבר למה שהן כיום.^[1]^[2]

כתיבתו

ספריו

"עידן המכונות האינטליגנטיות" ("The Age of Intelligent Machines"), הוצאת MIT,‏ 1992
עידן המכונות החושבות (The Age of Spiritual Machines), הוצאת פינגווין, 1999
"פתרון 10 האחוזים לחיים בריאים" ("The 10% Solution For a Healthy Life")
"מסע פנטסטי: חיה מספיק על מנת לחיות לעד" ("Fantastic Voyage: LIve Long Enough to LIve Forever"), הוצאת רודייל, 2004
"הסינגולריות מתקרבת" ("The Singularity Is Near"), הוצאת ויקינג, 2006
TRANSCEND: Nine Steps to Living Well Forever, הוצאת רודייל, 2009
"How To Create A Mind - The Secret Of Human Thought Revealed", הוצאת ויקינג, 2012

כמחבר שותף

Jay W. Richards, Ray Kurzweil, George Gilder, Are We Spiritual Machines? Ray Kurzweil vs. the Critics of Strong A.I, הוצאת דיסקברי, 2001

תורגמו לעברית

"עידן המכונות החושבות", תרגום: בת שבע מנס, הוצאת כנרת, 2001.
"הסינגולריות מתקרבת: כאשר האנושות מתעלה על הביולוגיה", תרגום: עמנואל לוטם, הוצאת כנרת, 2012.

מאמריו

מבחר מאמרים

ביקורות

לצד הישגיו הטכנולוגיים הכבירים של קורצווייל, חלקו רבים על עמדותיו לגבי טיב האנושות ועתידה, ובייחוד לגבי רעיון ה'סינגולריות'. כך למשל, תיאר רוברט גראסי (Geraci) את קורצווייל כמושא של פולחן דתי מצד מאמיניו, וכמבטיח ישועה באמצעים טכנולוגיים.^[3] תומר פרסיקו ביקר את המשיחיות הגלומה באמונה הכמו-דתית של קורצווייל בכוחה הגואל של הטכנולוגיה.^[4] נדב ש. ברמן השווה בין עמדותיו השלילית של קורצווייל ביחס לקיום האנושי בגוף וביחס למיניות הגופנית, לבין שלילת הגוף והמיניות המצויה אצל פאולוס בנצרות הקדומה.^[5] מרטין פורד (Ford) בספרו עליית הרובוטים (Rise of the Robots), ביקר את האופי המשיחי הכרוך בשיח הסינגולריות, והסתייג מהדטרמיניזם ההיסטורי הכרוך בו.^[6] לצד זאת, אין חולק לגבי ההשפעה הרבה שיש לרעיונותיו של קורצווייל על תפיסות בנות זמננו לגבי טכנולוגיה.

עיטורים ופרסים

קורצווייל קיבל עיטורים ופרסים רבים. בין השאר הוא קיבל לפחות עשרים דוקטורטים לשם כבוד מגופים אקדמאיים שונים, וכן, ב-2001, את הפרס הגדול ביותר בעולם להמצאה כלשהי, פרס MIT-Lemelson בסך 500,000$. בנוסף, בשנת 1999 הוא קיבל את המדליה הלאומית לטכנולוגיה, מהנשיא ביל קלינטון.

בשנת 2002 נכלל שמו של קורצווייל ב"היכל התהילה הלאומי של הממציאים בארצות הברית".

בשנת 2015 זכה קורצווייל בפרס גראמי לטכנולוגיה עבור הישגיו יוצאי הדופן בתחום טכנולוגיית המוזיקה.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ריי קורצווייל (באנגלית)

ריי קורצווייל, ברשת החברתית Goodreads
ריי קורצווייל, באתר dblp
האתר המקיף של ריי קורצווייל
ריי קורצווייל מתכנן לא למות לעולם, כתבה ב"ווירד"
מסע בעידן הטכנולוגי, ד"ר אילנה מודליגר, האוניברסיטה העברית
קורצווייל טכנולוגיות
עידו הרטוגזון, האיש שהכריז על מותו הקרב של המוות, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2008
מאמר על הספר "הסינגולריות קרבה" מאת אמנון כרמל
רוני שני, השראה: קוראים לי ריי קורצווייל ואני אחיה לנצח, באתר כלכליסט, 28 בנובמבר 2008
העתידן ריי קורצווייל בוועידת הנשיא: ביכולתה של ישראל להפוך למעצמה אינטלקטואלית בתוך 15 שנים, הידען, 24 באוקטובר 2009
איתן אבריאל, ריי קורצווייל: בקרוב המוות ייעלם מהעולם, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2009
ריי קורצווייל, המיזוג המתקרב בין מוח למכונה, תרגום לסיינטיפיק אמריקן באתר הידען, ישראל, 10 במאי 2011
פתח דבר | כוחם של רעיונות באתר טקסט
רן פוני, זיכרון בלתי מוגבל, חיי נצח ויצירתיות אינסופית: כך עתידים להיראות חיינו, דה פוסט, 20 ביולי 2013
פייננשל טיימס, ‏רק עד 120? המרדף של ריי קורצווייל אחרי חיי נצח, באתר גלובס, 17 באפריל 2015
בכיר בגוגל מסביר: כך אני מתכוון לחיות לנצח, באתר TheMarker‏, 28 בדצמבר 2015
ריי קורצווייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ריי קורצויל (1948-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² אנדרס לואובריאל, עד כמה קרוב האדם לחיי נצח?, באתר guardianlv.com,‏ 14 ביולי 2014 (באנגלית)
^ ד"ר רועי צזנה, ‏התחזית החדשה של קורצווייל: חיי-נצח עד 2032?, באתר "הידען", 17 באוקטובר 2022
^ Robert M. Geraci, “The Cult of Kurzweil: Will Robots Save our Souls?", Religious Dispatches, April 6 2011
^ תומר פרסיקו, "אני חושב משמע יש לי גוף", אלכסון, 8 ביולי 2014
^ נדב ברמן ש., "בדרך לחיסול האדם", מקור ראשון, 10 לאוקטובר 2015, עמ' 17-16
^ Martin Ford, Chapter 6: Super-Intelligence and the Singularity, Rise of the Robots: Technology and the Threat of a Jobless Future, Basic Books, 2016

[גרדיאן-1] ¹ ² אנדרס לואובריאל, עד כמה קרוב האדם לחיי נצח?, באתר guardianlv.com,‏ 14 ביולי 2014 (באנגלית)

[2] ד"ר רועי צזנה, ‏התחזית החדשה של קורצווייל: חיי-נצח עד 2032?, באתר "הידען", 17 באוקטובר 2022

[3] Robert M. Geraci, “The Cult of Kurzweil: Will Robots Save our Souls?", Religious Dispatches, April 6 2011

[4] תומר פרסיקו, "אני חושב משמע יש לי גוף", אלכסון, 8 ביולי 2014

[5] נדב ברמן ש., "בדרך לחיסול האדם", מקור ראשון, 10 לאוקטובר 2015, עמ' 17-16

[6] Martin Ford, Chapter 6: Super-Intelligence and the Singularity, Rise of the Robots: Technology and the Threat of a Jobless Future, Basic Books, 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ריי קורצוויל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריי קורצווייל