רייצ'ל ניקולס (עיתונאית)
 | |
| לידה |
18 באוקטובר 1973 (בת 51) פוטומק, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Rachel Michele Alexander |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
מקס ניקולס (2001–?) |
  | |
רייצ'ל מישל ניקולס (באנגלית: Rachel Michele Nichols; נולדה ב-18 באוקטובר 1973) היא עיתונאית ספורט, מנחה ברשת ESPN. היא מארחת תוכנית דיונים בערוץ ה-NBA בשם "The Jump"; בימי חול ב-ESPN, היא מכסה חדשות וסיפורים מרחבי הליגה, כולל פאנל של אנליסטים ושחקני NBA.
ראשית חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולס נולדה כרייצ'ל מישל אלכסנדר. היא בוגרת של בית הספר התיכון ווינסטון צ'רצ'יל בפוטומק, מרילנד (סיימה בשנת 1991)[1] וסיימה את לימודיה בבית הספר לעיתונאות מדיל מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1995.[2]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולס החלה את דרכה כעיתונאית ספורט בשנות התשעים, וכתבה לראשונה בעמוד הספורט של "פורט לודרדייל סאן-סנטינל" (1995–1996) לפני שעברה לסקר את וושינגטון קפיטלס מליגת NHL עבור הוושינגטון פוסט (1996–2004).[3] היא הצטרפה ל-ESPN בשנת 2004, שם הפכה לחלק קבוע בתוכנית "SportsCenter", "בספירה לאחור של יום ראשון של NFL" ובתוכנית "ספירה לאחור של יום שני בלילה", כמו גם בתוכניות קבועות של NFL ו-NBA.[4][5] ניקולס הייתה גם כתבת של התכנית E: 60[6] ועבדה ככתבת במספר שידורי פוטבול.[7]
בשנת 2013 עזבה את ESPN לטובת עבודה ברשת CNN והחלה לארח את התכנית "Unguarded, בהנחייתה, מאוקטובר אותה שנה.[8] ספורטס אילוסטרייטד כינתה את ניקולס "עיתונאית הספורט המשפיעה והבולטת במדינה"[9] והיא זכתה לשבחים רבים על שאלותיה הקשות נגד נציב ה-NFL רוג'ר גודל בעקבות שערוריית ריי רייס[10] וכמו כן על כך שהתעמתה עם המתאגרף פלויד מייוות'ר על ההיסטוריה שלו של אלימות במשפחה.[11] באותה תקופה עבדה ניקולס גם בפאנל של ה-NBA של טרנר ספורט בתוכנית TNT בשנים 2013–2016 ועבדה גם בעונה הסדירה וגם במשחקי הפלייאוף.
מאז חזרתה ל-ESPN ב-2016, היא מנחה את התכנית "Jump" כתוכנית דיונים יומית על ה-NBA.[5][12] בשנת 2019 היא נבחרה כמארחת התכנית NBA Saturday Primetime ב-ABC ואת גמר ה-NBA ברשת ABC.[13] היא גם הפכה למארחת אורחת חוזרת בפודקאסט "Pardon My Take" וכן בתוכנית הטלוויזיה "Pardon the Interruption".[14]
שבחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היא הוכתרה על ידי "אסקווייר כאחת ה"נשים שאנחנו אוהבים"[15] וההוליווד ריפורטר דירג אותה כאחת מ"עשרת הקולות החזקים ביותר בתקשורת הספורט".[16][17][18][19]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולס נשואה לבמאי מקס ניקולס,[20] בנו של במאי הקולנוע מייק ניקולס. הם נישאו בטקס יהודי בוונציה בשנת 2001.[21] נולדו להם זוג תאומות.[22][23] יש לה גם אח אחד גדול ואח צעיר.[24]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רייצ'ל ניקולס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
"רייצ'ל ניקולס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Frank, Noah (18 בנובמבר 2016). "Express lane to Bristol: Why so many D.C. sports personalities end up at ESPN". WTOP News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Moellers, Beth (4 באפריל 2018). "Co-anchor of NBC's 'TODAY Show,' Host of ESPN's 'The Jump' named 2018 Medill convocation speakers". Northwestern University. Medill School of Journalism.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Rachel Alexander". The Washington Post. נבדק ב-15 ביוני 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hiestand, Michael (24 בינואר 2013). "Rachel Nichols leaving ESPN for CNN". USA Today.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Spanberg, Erik (2019-03-25). "ESPN's Rachel Nichols asks the tough questions". www.bizjournals.com. נבדק ב-2019-04-29.
- ^ "Rachel Nichols: Reporter and E:60 Correspondent". MediaZone (biography). ESPN. 7 במרץ 2010. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2011. נבדק ב-31 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Anchors and Reporters: Rachel Nichols". CNN. נבדק ב-1 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Unguarded with Rachel Nichols' will only air as specials after Turner shakeup". USA Today.
- ^ "The Case for ... Rachel Nichols". Sports Illustrated. נבדק ב-20 בנובמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Rachel Nichols refused to let Roger Goodell off the hook". USA Today. נבדק ב-20 בנובמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CNN's Rachel Nichols Confronts Floyd Mayweather over Domestic Abuse Charges". Mediaite. נבדק ב-20 בנובמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bechtel, Mark. "How The Jump became TV's smartest basketball show". SI.com (באנגלית). נבדק ב-2019-04-29.
- ^ "ESPN Reimagines NBA Pregame Coverage with New Strategy". נבדק ב-8 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nichols teams with Post mentors Wilbon, Kornheiser on PTI - ESPN Front Row". 28 ביולי 2016. נבדק ב-11 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Esquire Survey: The Sexiest Women on the Planet". Esquire. 1 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-8 במאי 2008. נבדק ב-15 ביוני 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The 10 Most Powerful Voices in Sports Media: Simmons, Barkley and More". The Hollywood Reporter.
- ^ "The Twitter 100". Sports Illustrated. 25 בספטמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-2014-03-01. נבדק ב-1 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Twitter 100". Sports Illustrated. 4 בנובמבר 2014. נבדק ב-20 בנובמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ King, Peter (16 ביוני 2015). "No. 99: Rachel Nichols - The MMQB 100". Sports Illustrated. נבדק ב-27 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Helmer has 'Two Night Stand'". Variety. נבדק ב-1 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Weddings; Rachel Alexander, Max Nichols". The New York Times. 27 במאי 2001. נבדק ב-15 ביוני 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rosen, Rick. "Max Nichols, Rachel Nichols Husband: 5 Fast Facts You Need to Know". heavy. נבדק ב-1 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shister, Gail. "Hard-Nosed Sports Reporter, Still Hit On in the Locker Room, Gets CNN Back in the Game". TVNewser. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. נבדק ב-1 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Karalis, John. "Feb 28- ESPN's Rachel Nichols on working with Pierce & Perk, Tatum's ascension, & being a role model for girls". נבדק ב-2 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה)