ריימונד לואוי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1893 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
14 ביולי 1986 (בגיל 92) מונטה קרלו, מונקו |
| מקום קבורה |
Rochefort-en-Yvelines |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
מ-1909 |
| תחום יצירה |
עיצוב תעשייתי, עיצוב גרפי |
| פרסים והוקרה |
honorary Royal Designer for Industry (1939) |
| מספר צאצאים |
1 |
|
www | |
  | |
ריימונד לואוי (בצרפתית: Raymond Loewy; 5 בנובמבר 1893 – 14 ביולי 1986) היה מעצב תעשייתי וגרפי אמריקאי ממוצא יהודי-צרפתי, מן החשובים והמשפיעים במאה ה-20 אשר תואר כ"אדם שעיצב את אמריקה". עם עבודותיו הבולטות נמנים לוגו הצדפה של חברת "של", לוגו המגן של חברת "בריטיש פטרוליום", פחית קוקה-קולה, קופסת הסיגריות "לאקי סטרייק", האוטובוס הכסוף של חברת "גרייהאונד", דוגמת הצבע של המטוס הנשיאותי "אייר פורס 1" ומספר כלי רכב, קטרים ומוצרי צריכה. יצירתו נמשכה לאורך שבעה עשורים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואוי נולד בפריז למקסימיליאן לוי, עיתונאי יהודי וינאי, ולאמו הצרפתייה מארי לבאלם (Labalme). כבר בגיל מוקדם החל מתעניין בהנדסה ובעיצוב. בהיותו בן 15 זכה דגם מטוס מוקטן שלו בפרס עיצוב, ושנה לאחר מכן עבר הדגם לפס הייצור וזכה לשם "Ayrel". לואוי המשיך את לימודיו בתחום ההנדסה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת לואוי בשנים 1914–1918 בחיל ההנדסה של הצבא הצרפתי, נפצע, זכה בעיטור צלב המלחמה, ולבסוף שוחרר מן הצבא בדרגת קפיטיין. בשנת 1919 החליט להגר ולנסות את מזלו כמעצב תעשייתי מעבר לים, בארצות הברית, והגיע אליה כשבאמתחתו רק רכוש וכסף מועט.
בשנותיו הראשונות באמריקה חי בניו יורק שם מצא תחילה עבודה כמעצב חלונות ראווה עבור חנויות כלבו, בהן "מייסיס", "Wanamaker's" ו-"Saks Fifth Avenue", לצד עבודה כמאייר אופנה עבור מגזינים כ"ווג" ו"הרפרס בזאר".
רק בשנת 1929 זכה להזמנה הראשונה בתחום העיצוב התעשייתי, כשהתבקש לחדש את מראה של מכונת שכפול של חברת "Gestetner". בעקבות הצלחת העיצוב קיבל הזמנות נוספות מצד חברות למוצרי צריכה כ"וסטינגהאוס" ו-"Hupp Motor Company". הצלחתו הרבה של עיצוב מקרר עבור חברת "סירס" ביססה את מעמדו כמעצב תעשייתי. באמצע שנות ה-30 ייסד בלונדון את משרד העיצוב שבבעלותו. עד שנת 1944 צורפו למשרד, שגדל עד מאוד, עוד חמישה שותפים.
בשנת 1938 התאזרח לואוי בארצות הברית, אך המשיך לקיים קשר עם מולדתו צרפת והתגורר לפרקים בשתי המדינות.
במהלך שנותיו קיים קשרים עסקיים עם מספר רב של תאגידים וחברות, מהן מן הגדולות בעולם, לצד גופים ממשלתיים. עיצוביו השונים שנעו מעיצוב גרפי ועד מוצרי צריכה וכלי-תחבורה היו מן המשפיעים שנראו עד אותה העת.
במרוצת השנים זכה בפרסים רבים, בהם מדליית זהב לתחבורה על עיצובו של הקטר GG-1, ופרסי עיצוב יוקרתיים מאנגליה, צרפת וארצות-הברית. ב-31 באוקטובר 1949 הופיע בעמוד השער של מגזין "טיים".[1] בשנת 1980 הפך לאזרח כבוד של צרפת ונבחר על ידי מגזין "לייף" כאחד מ-100 האנשים המשפיעים ביותר במאה ה-20.
לואוי נפטר בשנת 1986.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ריימונד לואוי- אתר קרן ריימונד לואוי
- אבי בליזובסקי, ריימונד לואוי – האיש שהפך את העיצוב למדע, באתר "הידען"
- ריימונד לואוי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ריימונד לואוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ריימונד לואוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
