רחל פייג וישניא
 | |
| פרופ' רחל פייג וישניא | |
| לידה | 16 במאי 1950 |
|---|---|
| פטירה | 6 בפברואר 2015 (בגיל 64) |
| ענף מדעי | היסטוריה, לימודים קלאסיים |
| מקום מגורים | ארצות הברית, ישראל |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב  |
| תרומות עיקריות | |
|
חקר הרפובליקה הרומית ומוסדותיה חקר מעמד האישה בתרבות הקלאסית | |
  | |
רחל פייג וישניא (16 במאי 1950 - 6 בפברואר 2015) הייתה היסטוריונית ישראלית שהתמחתה בהיסטוריה של העת העתיקה, ופרופסור בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. וישניא עסקה בעיקר ברומא העתיקה, ובפרט בחקר הרפובליקה הרומית ומוסדותיה, וכן בחקר מעמד האישה בתרבות הקלאסית.
חייה ומחקריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וישניא נולדה בשנת 1950 לדוד וג'מי פייג. לפי וישניא, להוריה הייתה השפעה ניכרת עליה ובמילותיה: "(הם)עיצבו במידה לא מבוטלת את הוויתי"[1]. בילדותה שהתה עם הוריה במשך תקופה בארצות הברית. וישנא שירתה בצה"ל כקצינה.
בתחילת לימודיה לתואר שני, וישניא עסקה בחקר ההיסטוריה של ברית המועצות, ועבדה במכון קמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה, אולם לאחר שהשתתפה בסמינר שהעביר פרופסור בנימין כהן, היא החליטה לשנות התמחות ולעסוק בעולם העתיק[2]. כהן המשיך להוות מקור השפעה והשראה ניכר על וישיניא לאורך הקריירה שלה[1]. בשנת 1989 היא סיימה את לימודיה לתואר דוקטור, והצטרפה לסגל של החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1996 יצא לאור באנגלית ספרה "State, Society and Popular Leaders in Mid-Republican Rome 241-167 BC". חיבור היסטורי זה עוסק בהיבטים פוליטיים וחברתיים בתקופת הרפובליקה הרומית התיכונה, בהתבסס באופן ניכר על ניתוח ביקורתי של כתבי טיטוס ליוויוס.
בשנת 2004 פרסמה מאמרה ״השיבה הביתה: פדיון שבויים ברומא העתיקה״ [3] שעורר ענין בהמשך הזמן סביב שחרורו של גלעד שליט וחטופי 7 אוקטובר 2023. בשנת 2009 יצא לאור ספרה "בחירות, בוחרים ונבחרים ברפובליקה הרומית העתיקה"'. ספר זה עוסק בבחינה של אופי המשטר הרומי בתקופת הרפובליקה, תוך התמקדות בבחירות למשרות השונות, ובראשן הקונסולאט, המשרה הבכירה ביותר במדינה הרומית. חלק ניכר מהספר מודגש לתרגום מבואר לעברית של "מדריך לניהול מערכת בחירות", כתב יד המיוחס לקווינטוס טוליוס קיקרו, שמטרתו הייתה להבטיח את בחירת אחיו, מרקוס טוליוס קיקרו, למשרת הקונסול. במקור, וישניא התכוונה להוציא לאור רק את התרגום לעברית הנ"ל. בשיחתה האחרונה עם פרופסור כהן לפני שנפטר, טען זה שלא ניתן להוציא לאור את התרגום ללא הסבר מקיף על המערכת הפוליטית של שלהי הרפובליקה הרומית. בהמלצתו וישניא הרחיבה את הספר, כך שיקיף את הנושאים של חברה ומשטר ברפובליקה הרומית המאוחרת, והוסיפה לספר תרגום של אחד מכתביו של מרקוס טוליוס קיקרו, "באצטלת המועמד"[4].
וישניא הייתה חברה פעילה במערכת כתב העת זמנים בין השנים 2004–2009[5]. בשנת 2005 היא ערכה קובץ מיוחד בתוך גיליון 90 של "זמנים", שעסק בזנות בעולם העתיק, וכתבה את ההקדמה שלו. בין 2005 לבין 2014, וישניא שימשה כעורכת ועורכת ראשית של כתב העת המדעי "Scripta Classica Israelica", שנתון האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל.
וישניא נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 2015.
ספרים שחיברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בחירות, בוחרים ונבחרים ברפובליקה הרומית העתיקה, תל אביב, אוניברסיטת תל;אביב, תשס"ח.
- State, Society, and Popular Leaders in Mid Republican Rome 241-167 BC, London - New York, 1996
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבשלום לניאדו ורחל צלניק אברמוביץ, "SCI, "Rachel Feig Vishnia, גיליון 34, 2015, עמ' 281.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רחל פייג וישניא, באתר ResearchGate
- רחל פייג וישניא, מרומא לקונסטנטינופול, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2002 - ביקורת על ספרו של משה עמית, "תולדות הקיסרות הרומית".
- רחל פייג וישניא, בלשים בטוגה, באתר הארץ, 7 באפריל 2003 - ביקורת על ספרו של ג'ון מאדוקס רוברטס, "גמביט המלך".
- רחל פייג וישניא, לרגע, פומפיי חוזרת לחיים, באתר הארץ, 5 ביוני 2006 - ביקורת על ספרו של רוברט האריס, "פומפי".
- רחל פייג וישניא, הכל פוליטיקה: מה בין טוני בלייר לבין קיקרו, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010 - ביקורת על ספריו של רוברט האריס, "סופר צללים" ו"אימפריום".
רחל פייג וישניא (1950-2015), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 רחל פייג וישניא, "בחירות, בוחרים ונבחרים ברפובליקה הרומית העתיקה", עמ' 14, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ח.
- ^ אבשלום לניאדו ורחל צלניק אברמוביץ, רחל פייג וישניא, SCI, גיליון 34, 2015, עמ' 281.
- ^ רחל פייג וישניא, השיבה הביתה: פדיון שבויים ברומא העתיקה, זמנים 88, 2004, עמ' 84-93, JSTOR https://www.jstor.org/stable/i23439811
- ^ וישניא, שם, עמ' 10
- ^ דבר המערכת, זמנים, גיליון 130, אביב 2015, עמ' 3.