רוקסטדי
![]() |
ערך מחפש מקורות
| |
ערך מחפש מקורות | |
![]() | |
מקורות סגנוניים | סקא • נשמה |
---|---|
מקורות תרבותיים | אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, ג'מייקה |
מוצא |
ג'מייקה ![]() |
כלים | תופים • בס • גיטרה • אורגן חשמלי • כלי נשיפה • מלודיקה |
נגזרות | רגאיי |
![]() ![]() |
רוקסטדי (Rocksteady) הוא סגנון מוזיקלי שהיה פופולרי בעיקר בג'מייקה, החל מ-1966. מקור השם הוא מסגנון ריקוד שהוזכר בשיר של אלטון אליס. סגנון הרוקסטדי התפתח מן הסקא ומאוחר יותר התפתח בעצמו לסגנון הרגאיי.
סגנון הרוקסטדי התפתח בג'מייקה בתקופה בה צעירים רבים נהרו מן האזורים הכפריים של המדינה אל הבירה קינגסטון, שם התגוררו בשכונות עוני, דוגמת ריברטון סיטי, גרינוויץ' וטרנצ'טאון (בה התגורר אף בוב מארלי). צעירים אלו היו ממורמרים ומתוסכלים ונחשבו לעושי צרות ולכן זכו לכינוי הכולל "rude boys". אף כי תופעה זו התקיימה גם בזמן פריחת הסקא, היא באה לידי ביטוי בעיקר בתקופת הפריחה של הרוקסטדי. ההבדל העיקרי בין השניים הוא המקצב: הרוקסטדי איטי יותר מן הסקא, וכן נעשה בו יותר שימוש בבס.
מילות השירים עסקו בעיקר באהבה ותרבותם של צעירים אלו, אך רוב השירים נוצרו למטרת הנאה וריקוד ולאו דווקא להעברת מסרים.
כסגנון מוזיקלי, הרוקסטדי היה קצר ימים והתקיים במשך כשנתיים. הסקא הוסיף להתקיים במקביל אליו ולאורך מספר שנים, והרגאיי המקורי שהיה המשכו (רוטס רגאיי) התקיים במשך כעשור.
בישראל, דוגמה ללהקת רוקסטדי ניתן למצוא בהרכב בשם "Young Israelites".