לדלג לתוכן

רופא כפרי (סיפור קצר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רופא כפרי
כריכת אוסף הסיפורים "רופא כפרי" בגרמנית
כריכת אוסף הסיפורים "רופא כפרי" בגרמנית
מידע כללי
מאת פרנץ קפקא
שפת המקור גרמנית
סוגה Erzählung עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה דצמבר 1917 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רופא כפריגרמנית: Ein Landarzt) הוא סיפור קצר מאת פרנץ קפקא אשר נכתב ב-1917. הסיפור נכלל באוסף סיפורים קצרים באותו שם, שבניגוד לרוב יצירותיו, ראה אור עוד בימי חייו של קפקא.

הסיפור מתואר בגוף ראשון מפי רופא כפרי הנקרא לטפל בילד חולה. להפתעתו הוא והמשרתת שלו רוזה, מוצאים שני סוסים "אביריים" בדיר החזירים שבחצר. יחד עם הסוסים נמצא גם סייס המתואר באופן חייתי, הוא יוצא על ארבע מתוך הדיר ונושך את המשרתת. כאשר הרופא עוזב את ביתו הוא נאלץ להשאיר מאחור את משרתתו האהובה לבדה ולמעשה להפקיר אותה בידי הסייס הגס החושק בה.

הסייס מרכיב את הרופא על העגלה הרתומה ומזניק את הסוסים במחיאת כף, הרופא מרגיש חסר אונים כמו כפיס עץ בזרם מים. הנסיעה אל בית החולה חולפת במהירות עצומה ולא ריאליסטית. כשהרופא מגיע אל מיטת החולה, לוחש החולה באוזנו כי ברצונו למות. אורחים נכנסים לחדר הדחוס והמחניק על קצות אצבעותיהם, מאזנים עצמם בפישוט ידיים לאור הירח החודר מן החלון בעוד שראשי הסוסים יוצאים מן החלונות (תמונה סוריאליסטית).

הרופא אינו מוצא את מקור המחלה ומאבחן כי החולה בריא וכי הוא הוזעק לשווא, אך כשמטפחת מוכתמת בדם נפרשת לנגד עיניו של הרופא, הוא חוזר ובודק את החולה ומגלה פצע מחריד ומתולע בגופו. לפתע הרופא עצמו מושכב במיטת החולה ומקהלת ילדים שרה שיר הצופה את מותו של הרופא, אם ייכשל בריפוי. הנער שואל את הרופא אם יציל אותו ומטיח בו דברים קשים: הוא אינו סומך על הרופא שלא הגיע בכוחות עצמו, אלא הושלך על ידי כוח עליון.

הרופא עונה לחולה הצעיר תשובה פילוסופית החורגת מעלילת הסיפור:

"הפצע שלך אינו נורא כל-כך. בשתי מהלומות קרדום חדות זווית נוצר. רבים הם החושפים את צלעותיהם ובקושי שומעים את קול הקרדום ביער, ואין צורך לומר שאין הקרדום מתקרב אליהם."

הרופא בוחר לנסות לחזור אל ביתו ואל המשרתת שלו רוזה. הוא רותם את הסוסים, אך הפעם הם מתקשים בדרך והרופא מבין שסופו קרב. הסיפור מסתיים במשפט, "פעם אחת נענית לצלצולו הכוזב של פעמון הלילה, ולעולם לא תמצא לזה תקנה".

"הילדה החולה" (1885-86) של אדוורד מונק.

פרשנויות שונות מזהות בסיפור מאפיינים אקסיטנציאליסטיים, כמו תיאור חוסר האונים של האדם מול העולם האבסורדי. האבסורד מתבטא בתיאורים הסוריאליסטים ובנסינותיו הכושלים של הרופא לטפל בילד החולה, לחזור אל רוזה המשרתת ולהישאר בחיים.[1]

על אף ההתרחשות הריאליסטית בסיפור, קיימת תחושה של ספק מציאות ספק דמיון וכי על ידי בדיקת האופן בו מציג הרופא את קורותיו ניתן לראות שהוא מספר את הסיפור לפחות בשלוש גרסאות שונות. אופן הסיפור הראשון מעיד על רגש אשם כבד המתבטא בנימה אפולוגטית (של התנצלות), האופן השני ברטינה, והשלישי בתלונה קשה על גורלו של הרופא עצמו. עמוס עוז, מנתח בסיפרו מתחילים סיפור כי בחלק הראשון של הסיפור המספר כביכול עונה נגד כתב אישום ומנסה להוכיח חפותו ולהציג עצמו כי מי שאינו אשם בהשתלשלות האירועים אך למעשה אין בסיפור כלל עניין של שכר ועונש וגורלו של המספר נחרץ עוד בטרם עשה דבר וללא סיבה כמו "בול עץ בזרם מים". עוד מוסיף עוז כי דמותו של הסייס היא כמו דמותו של הטרול באגדות עם (דוגמת עוץ לי גוץ לי) המציע פתרון קסום לבעיה אך דורש תשלום כבד.[2]

לתשובת הרופא לשאלת החולה (המצוטטת לעיל) ניתנו כמה הסברים: הסבר אחד הוא שגם צרה (במקרה זה הפצע) יכולה להעניק משמעות לחיי אדם. רבים מחפשים אותה, אך היא אינה קרבה אליהם: "בקושי שומעים את קול הקרדום". הסבר אחר הוא כי דווקא אלו שמתגרים בסכנה, הסכנה אינה קרבה אליהם. אלו הם האנשים המעזים לחיות חיים מלאים ללא עכבות ופחדים. הסבר שלישי מציע כי רבים מבקשים את הצרה משום שקצו בחייהם, אך הצרה והסכנה אינן מתקרבות אליהם למרות רצונם למות. פרשנות זו מלמדת על גישה פסימית וכמעט אובדנית, גישה של ייאוש מן החיים ומן האפשרות להבין אותם.

קפקא (מימין) בעיירת הסקי הצ'כית שפינדלרוב מלין, 1922.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Leiter, Louis H. "A Problem in Analysis: Franz Kafka's 'A Country Doctor'." The Journal of Aesthetics and Art Criticism, 1958: 337-347.
  2. ^ עמוס עוז, "רופא כפרי", מתוך מתחילים סיפור, כתר, 1996.