רוני לוביאניקר
רוני לוביאניקר (28 ביוני 1932 – 27 בדצמבר 2024) הייתה אשת חינוך ומתרגמת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוני לוביאניקר, ביתם של יוסף (מהנדס כימיה) וד"ר נטליה וילנר (רופאה כירורגית), נולדה במוסקבה וגדלה בריגה בירת לטביה. בעקבות הכיבוש הסובייטי של לטביה עלתה עם משפחתה לארץ ישראל בשנת 1940 והשתקעה בתל אביב. מרבית בני משפחתה שנותרו בריגה בזמן הכיבוש הגרמני של העיר נספו בשואה.
בשנות החמישים למדה ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודיה החלה לעבוד כמורה בבית הספר "התיכון החדש" בתל אביב. בכך הייתה לבוגרת הראשונה של בית ספר זה שהצטרפה לסגל מוריו. ב"תיכון חדש" מילאה תפקידי מורה לספרות ולשון, מחנכת וסגנית מנהל האחראית על החטיבה העליונה. בשנת 1987 יצאה לפנסיה מוקדמת לאחר כשלושים שנות הוראה.
לאחר סיומו של פרק ההוראה בחייה החלה לעסוק בתרגום ספרותי מגרמנית (שפה שהייתה שגורה בפיה מילדותה) לעברית. היא תרגמה כעשרים ספרי קריאה מגרמנית לעברית, ובהם מספריהם של כמה מהסופרים הנודעים ביותר בלשון זו.
נישאה ב- 1959 ליואל לוביאניקר – יזם ואיש עסקים, בנו של הפעיל הציבורי, איש העסקים והנדבן צבי לבון. ביחד הביאו לעולם שני בנים. נפטרה בביתה בתל אביב בדצמבר 2024.
מתרגומיה הבולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "נער קריאה" (זמורה ביתן, 1998) מאת ברנהארד שלינק. ספר זה, שמאוחר יותר עובד לסרט קולנוע מצליח, עורר תהודה רבה עם הופעתו בעברית. בעקבותיו תרגמה גם ספר נוסף מאת שלינק – "אהבות מוברחות" (הוצאת כתר 2001).
- "סיפורים מלוח השנה" (ספרית פועלים 1989) – אסופת סיפורים קצרים על דמויות היסטוריות ידועות מאת ברטולט ברכט.
- "פרשות רצח" מאת מנפרד פרנקה (עם עובד 1990, תרגום משותף עם אילנה המרמן) – ניסיון שחזור על סמך פרוטוקולים משפטיים של אירועי ליל הבדולח בעיר שדה גרמנית קטנה, עובד גם להצגת תיאטרון בשנת 2008[1][2].
- "קייזרהופשטראסה 12" (בית עימוד 1991) – סיפור אוטוביוגרפי ובמרכזו הסתתרותו בגרמניה בימי מלחמת העולם השניה של הסופר היהודי ואלנטין זנגר. בעקבות הופעת התרגום בעברית עובד הספר להצגת היחיד "אני (לא) יהודי" בידי השחקן גדעון שמר.
- "החבילות החומות" (הוצאה עצמית 1991) – ספרה היחיד שיצא בעברית של הסופרת הישראלית בשפה הגרמנית יני אלוני.
- "כתב יד נשי כחלחל" (ספרית פועלים 1992) של פרנץ ורפל.
- "קריאת הקרפדה" (זמורה ביתן, 1997) – רומן מאת גינטר גראס.
- שניים מספריו של חתן פרס נובל לספרות היינריך בל: "הגנרל עמד על הגבעה – סיפורים מן המלחמה" (זמורה ביתן, 1997) וכן תרגום מחודש של ספרו "הרכבת נהגה לדייק" אשר בתרגום שלה שונה שם הספר ל"הרכבת הגיעה בזמן"(זמורה ביתן, 1999).
- "לאן תתגלגל תפוחון?" (עם עובד 1998) – של הסופר היהודי האוסטרי ליאו פרוץ.
- "הנערה אנה פרנק: ביוגרפיה" (דביר 2001) – ביוגרפיה עדכנית של הנערה המפורסמת מאת הסופרת הגרמניה מליסה מילר.
- "עיר המלאכים או המעיל של ד"ר פרויד" (ספרית פועלים 2013) – תרגומה לספר "עיר המלאכים" של כריסטה וולף קיבל תשבחות מצד העיתונאי עמית מרכוס על כך שהוא משובח וקולח[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תרגומי רוני לוביאניקר, באתר "סימניה"
רוני לוביאניקר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הצגה חדשה בקבוצת רות קנר: פרשות רצח, באתר הארץ, 2 באפריל 2008
- ^ מרב יודילוביץ', על רצח ופרשיות אחרות, באתר ynet, 17 במרץ 2008
- ^
עמית מרכוס, עיר המלאכים כגיהנום עלי אדמות, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2013