רומני (עיר)

רומני
**Ромни́**
סמל רומני סמל רומני	דגל רומני דגל רומני
מדינה	אוקראינה
מחוז	סומי
מחוז משנה	רומני
ראש העיר	Serhii Salatyn
תאריך ייסוד	1781
שטח	65 קמ"ר
גובה	171 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	40,316 (2018)
‑ צפיפות	1,524 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	50°45′00″N 33°28′00″E / 50.75°N 33.466667°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.romen.org.ua/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים רומני

רוֹמְנִי (באוקראינית: Ромни́, ברוסית: Ромны́) היא עיר במחוז סומי שבצפון אוקראינה, על גדות נהר רומאן, כ-105 קילומטרים מעיר המחוז סומי. בשנת 2013 התגוררו בעיר 44,184 תושבים.

היסטוריה

היישוב נוסד ככל הנראה כאתר מבוצר על הגדה התלולה של נהר הסולה בשנת 988 ונחשב אחד היישובים העתיקים ברוס של קייב. העיר מוזכרת לראשונה במסמך של ולדימיר השני משנת 1096, בשם romus (משמעות השם בליטאית: "שקט"). בשנת 1239 נכבשה על ידי המונגולים. בשנת 1369 נכבשה על ידי הדוכסות הגדולה של ליטא. בשנת 1569 בעקבות איחוד לובלין נהפכה לחלק מהאיחוד הפולני-ליטאי. בשנת 1708 נפלה העיר בידי השוודים. בשנת 1781 העניקה הצארינה קטרינה הגדולה זכויות עיר לרומני.

אוכלוסייה

שנה	אוכלוסייה
1638	6,000
1979	53,016
1989	57,502
2001	50,448
2004	49,200

יהודי רומני

בסוף ימיה של האימפריה הרוסית התקיימה בעיר קהילה יהודית, בין חבריה נמנו הפעילים הציוניים חיים ארלוזורוב בנו של הרב אליעזר ופנחס רוטנברג. ברבנות העיר כיהנו הרב אליעזר ארלוזורוב (1863–1891), הרב יעקב קריצ'בסקי מ-1867, ומ-1887 הרב שניאור זלמן מרדכי נובקובסקי^{[דרושה הבהרה]}, ומ-1901 עד 1921 הרב חיים ישעיה שניאורסון בן הרב שלום דובער שניאורסון מרצ'יצה.^[1]^[2]

בשנת 1920 למדו 600 ילדים בבית הספר היהודי ביידיש. ב-1928 למדו 90 ילדים בחדרים שהתקיימו בעיר. בין 1925 ל-1928 התקיימה בעיר ישיבה מחתרתית של חסידות חב"ד בראשות הרב יעקב גור אריה. בלחץ השלטונות, בתי כנסת התחילו להיסגר בשנות ה-30 והאחרון נסגר ב-1938.

בספטמבר 1941 העיר נכבשה על ידי חיילי גרמניה הנאצית, שהקימו בעיר גטו ליהודי העיירה (אם כי רבים מהם נמלטו מזרחה). בגטו הוקם יודנראט וכל היהודים אולצו ללבוש סימני הכר מיוחדים. ב-10 בנובמבר 1941, כל 1,223 תושבי הגטו נרצחו.

חלק מיהודי רומני לפני המלחמה הצליחו לברוח מזרחה ובסוף המלחמה חזרו לעיר. בשנת 1947 הקהילה היהודית הוקמה מחדש כקהילה רשומה, שמרכזה בבית כנסת ברחוב לונצ'רסקי 13. מניינים התקיימו כל יום, כשביום חול בין 10 ל-15 מתפללים ובשבתות וחגים 60–70. מ-1951 התפילות התקיימו בבית מושכר של משפחת ארונוב בסימטת קירוב השנייה. כרבני הקהילה בתקופה הזאת שימשו ברקו גרצ'וקוב עד 1952, משה רובינסקי עד 1958 וקוטליאר מ-1958. משנת 1959 הקהילה התפקדה כלא רשומה.^[1] בשנת 1959 מספר היהודים היה קצת פחות מ-1000.(כ-3% מאוכלוסיית העיר).^[3] לאחר התפרקות ברית המועצות נשארו בעיר קרוב ל-100 יהודים. הקהילה נרשמה כחברה באיחוד הקהילות של אוקראינה בשנת 1999, כשבתפקיד היו"ר כיהן שלמה בלובשטיין. משנת 2000 עד שנת 2011 עמדה בראש הקהילה ילנה גוריאינובה. מאז עלייתה לישראל עומד בראש הקהילה לב טריגר.^[4] לקהילה אין בית כנסת פעיל. הרב יחיאל שלמה לויטנסקי, רב אזורי למחוז סומי באוקראינה, מבקר מדי פעם בעיר ומעביר בה שעורים ופעילות.

מנין היהודים ברומני

בשנת 1803 התגוררו בעיר 127 יהודים. ובשנת 1847 התגוררו בה 759 יהודים. ובשנת 1897 היו בה 6,378 יהודים, שהיוו 28.3% מהאוכלוסייה.^[3] להלן טבלת האוכלוסייה היהודית ברומני:^[5]