רולנד בירז'י
לידה |
12 באפריל 1913 הרובע השמונה-עשר של פריז, צרפת |
---|---|
פטירה |
21 באפריל 2002 (בגיל 89) Liancourt, צרפת |
מדינה | צרפת |
מקצוע | לוחמת בתנועת ההתנגדות הצרפתית |
מידע חסידת אומות העולם | |
פרסים והוקרה |
|
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | רולנד בירז'י |
רולנד בירז'י (בצרפתית: Rolande Birgy; 1913, פריז – 2002, ליוקור (Lieucourt) שבמזרח צרפת) הייתה חסידת אומות העולם מצרפת.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1928 הצטרפה בירז'י לארגון "עובדים נוצרים צעירים" (אנ'). בשנות השלושים הייתה בירז'י חברה במספר תנועות פוליטיות ואידאולוגיות קתוליות וסוציאליסטיות, בהן Le Sillon ו"הקונפדרציה הצרפתית של עובדים נוצריים" (צר'). מתוך נאמנות לעקרונותיה, התפטרה ממקום עבודתה כשמעסיקה החל לעבוד עבור הגרמנים, בשנת 1940.
פעילותה בתקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה, החלה בירז'י לעבוד עבור ארגון אוז"ה בניסיון לסייע לילדים יהודים נרדפים.
בירז'י הייתה חברה בסניף של ארגון "עובדים נוצרים צעירים" באנסי (אנ'), ליד גבול שווייץ, וחלק ממחתרתו של ז'ורז' גארל. בירז'י סיכנה את חייה כדי להעביר יהודים מתחומי משטר וישי, שנשלט על ידי צרפתים משתפי פעולה עם גרמניה הנאצית, לשווייץ. בירז'י השתייכה לרשת מחתרת שנוסדה על ידי תנועת הצופים היהודיים בצרפת, רשת "השישית" בראשות רובר גמזון. בירז'י ליוותה לגבול שווייץ מאות משפחות יהודיות. במקרה אחד לפחות החביאה את היהודים לפני המעבר, למשך מספר שעות, בביתו של כומר כפרי, לפני חציית הגבול. שם המחתרת שלה היה "הברט הכחול" (Béret bleu).
בשנת 1942 נעצרה בירז'י על ידי הגרמנים בחשד שהיא מסייעת ליהודים לעבור את הגבול לשווייץ, אך שוחררה לאחר חודש ומיד שבה לפעילותה המחתרתית.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה תמכה בירז'י בתנועה הרפובליקנית העממית. כמו כן הפכה למתנגדת של הפלות מסיבות דתיות.
כאות הוקרה על פעולותיה הוענק לבירז'י אות ההוקרה של ההתנגדות (Croix du combattant volontaire de la Résistance) ובשנת 1983 הוכרה בירז'י על ידי יד ושם בתור חסידת אומות העולם.
עם מותה, ביום הבחירות לנשיאות בצרפת (אנ'), הזכיר אותה ז'אן מארי לה פן בנאומו בתור לוחמת תנועת ההתנגדות הצרפתית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פעילותה של בירז'י להצלת יהודים, באתר יד ושם (באנגלית)