לדלג לתוכן

רוכוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוסלמים בתנוחת הרוכוע

רוכועערבית: رُكوع, בתעתיק מדויק: רֻכּוּע) הוא מושג באסלאם המתייחס לפעולת הקידה בתפילה הסטנדרטית, הנקראת "צלאה" (הגייה מקורבת בעברית: "סָלָא")[1].

הרוכוע הוא למעשה קידה שקד המוסלמי בעת תפילתו, לאחר שסיים לקרוא חלק מהקוראן, כחלק מהתפילה. הרוכוע מתבצע על ידי כך שהמתפלל מתכופף קדימה עד שהידיים שלו מונחות על הברכיים. הוא נשאר בתנוחה הזאת ומשבח את אללה, בדרך כלל על ידי חזרה משולשת על המילים "ישתבח ריבוני העצום"[2].

לפי האימאם אל-ע'זאלי, כאשר המוסלמי משתחווה, הוא מחדש את כניעותו וענוותנותו, בשאיפה לשכלל את הרגשתו הפנימית באמצעות מודעות רעננה לערכו, ולחוסר חשיבותו לפני הכוח והגדולה של אלוהיו[3].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוכוע בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Panutan.com, panutan.com
  2. ^ Wikidocumentaries, wikidocumentaries-demo.wmflabs.org
  3. ^ Imam al-Ghazali, Inner Dimensions of Islamic Worship, Kube Publishing Ltd, 29 ביוני 2012, ISBN 978-0-86037-516-6. (באנגלית)