רויאל ויליאם (אונייה, 1831)
"רויאל ויליאם", 1834. הצייר אינו ידוע. | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אוניית משוטות |
צי |
צי הסוחר הבריטי (1831–1834) הצי הספרדי (1834–1860) |
חברת ספנות | Quebec and Halifax Steam Navigation Company |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | George Black and John Saxton Campbell, קוויבק |
הוזמנה | 1830[1] |
תחילת הבנייה | 2 בספטמבר 1830[1] |
הושקה | 27 באפריל 1831[1] |
תקופת הפעילות | 1831–1860 (כ־29 שנים) |
אחריתה | עלתה על החוף ונטרפה ב-8 בינואר 1860 |
מיקום | אלחסירס, ספרד |
מידות | |
תפוסה | 1,370 טון |
אורך | 160 רגל (49 מ') |
רוחב | 44 רגל (13 מ') |
נתונים טכניים | |
הנעה | מנוע קיטור ומפרשים |
צורת הנעה | משוטות |
אוניית הקיטור רויאל ויליאם (באנגלית: SS Royal William) הייתה אוניית משוטה מן הפרובינציות הבריטיות של קנדה (The Canadas) (לימים קנדה) שהושקה ב-1831. בשנת 1833 חצתה את האוקיינוס האטלנטי ממערב למזרח ב-28 ימים, והיא נחשבת לאחת מאוניות המשוטה הראשונות שחצו את האוקיינוס בעיקר בכוח הקיטור, כשהיא משתמשת במפרשיה אחת לארבעה ימים לשם תחזוקת דוד הקיטור.
האונייה, שהחזיקה בתואר האונייה הגדולה ביותר בעולם בשנים 1831–1837, הייתה בעלת הדחק של 1,370 טון, אורכה כ-49 מטרים ורוחבה כ-13 מטר. היא נקראה על שם המלך ויליאם הרביעי. את בניית האונייה הזמינו ג'ון מולסון וקבוצה של משקיעים מכמה מושבות באמריקה הצפונית הבריטית. האונייה נבנתה בעיירה קייפ בלנק שבקוויבק על ידי ג'ון סקסטון קמפבל וג'ורג' בלק, שנחשבו לבוני ספינות חשובים באותה תקופה.[2]
האונייה הושקה ב-27 באפריל 1831 על ידי הקולונל הבריטי לורד איילמר בקייפ קוב, קוויבק.[2] מנועי הקיטור נבנו והותקנו במונטריאול. האונייה ביצעה מספר מסעות בין קוויבק למושבות האטלנטיות ב-1831, אולם לאחר מכן הוגבלו מסעותיה בשל מגפת הכולרה של 1832. הפסדי הבעלים הסתכמו בכ-16,000 ליש"ט.[2]
בעלי האונייה החליטו להשיטה לאירופה כדי למכור אותה. האונייה יצאה מעיירה בנובה סקוטיה ב-18 באוגוסט 1833 עם שבעה נוסעים, כמות קטנה של מטען ופחם, והגיעה אל גרייבסנד על גדות נהר התמזה שבאנגליה. היא נמכרה לחיל הים הספרדי, שמה הוחלף ל"איסאבל 2" (ספ') ובו שירתה שנים רבות, עד 1860.
דגם בקנה מידה גדול של "רויאל ויליאם" מוצג כיום במוזיאון הימי של האוקיינוס האטלנטי בהליפקס, נובה סקוטיה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- .Boileau, John (2006).Samuel Cunard: Nova Scotia's Master of the North Atlantic. Formac Publishing Company