לדלג לתוכן

רוח צ'ינוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוח צ'ינוק

רוח צ'ינוק (יש לבטא "שינוק") או רוח אוכלת שלג היא תופעה מטאורולוגית בה רוח חמה יחסית נושבת על אזורים מכוסים בשלג, בדרך כלל כבד, וממיסה אותו לעיתים אף בקצב של יותר מ-30 סנטימטרים ביום.

ניתן להמחיש תופעה זו בנשיפה על שכבת קרח דקה במקפיא: היא תימס במהירות.

הרוח נושבת במורד מדרון צל גשם בצד הנגדי למשב האוויר. רוח זו נובעת מהתחממות אדיאבטית של אוויר אשר התרוקן מלחות במדרון הפונה אל הכיוון שממנו בא האוויר. כתוצאה משיעורי מפל אדיאבטיים שונים של אוויר יבש לעומת אוויר לח.

תופעה זו ידועה בפולקלור הקנדי בשל שכיחותה שם, ומכנים אותה "אוכלת שלגים". אחד הסיפורים הידועים בפולקלור הקנדי הוא על נוסע במזחלת שבגלל קצב ההתכה המהיר של השלג בקושי הספיק להחליק. החלק האחורי של המזחלת שלו כלל לא נגע בשלג. כינוי מודרני יותר הוא פיינאפל אקספרס, כלומר "אקספרס האננס", משום שמקורה של התופעה טרופי מהאזור הסמוך לאיי הוואי.

רוחות הצ'ינוק נפוצות גם בחורף והן עשויות להיות בעלות משמעות רבה לשרידות בעלי חיים. למשל, כאשר משב רוח כזה ממיס את השלג, עשב יכול לצמוח במהירות במקומות אלו ולהוות אוכל לעדרים.

כאשר רוחות אלו נושבות באביב ובקיץ הן עלולות להסב נזקים. לדוגמה, הן גורמות לשרפות, יובש ונזק לגידולים החקלאיים. יתר על כן, הרוחות גורמות לשינוי טמפרטורות רציני וחד; במספר דקות הטמפרטורות עשויות לעלות בכ-30 מעלות צלזיוס ביחס למצב הקודם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוח צ'ינוק בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.