לדלג לתוכן

רוזנות איזנבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוזנות איזנבורג
Grafschaft/Fürstentum Isenburg
איזנבורג (ורוד, ימין) ואיזנבורג תחתית (ורוד, שמאל) בסביבות 1400
היסטוריה
תאריכי הקמה המאה ה־11 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי פירוק 1816 עריכת הנתון בוויקינתונים
ישות יורשת נסיכות הבוחר מהסןנסיכות הבוחר מהסן נסיכות הבוחר מהסן
הדוכסות הגדולה של הסןהדוכסות הגדולה של הסן הדוכסות הגדולה של הסן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוזנות/נסיכות איזנבורגגרמנית: Grafschaft/Fürstentum Isenburg) היה חבל ארץ בגרמניה שנמצא בדרום הסן של ימינו, בשטחים מצפון ומדרום לפרנקפורט. מדינות איזנבורג מקורן מהנידרלהנגאו (הנמצאת בריינלנד-פפאלץ), שהתחלקה ב-1137 לאיזנבורג-איזנבורג ואיזנבורג-לימבורג-קוברן. רוזנויות אלו חולקו ביניהן פעמים רבות במהלך 700 השנים הבאות.

בית איזנבורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חורבות הטירה באיזנבורג (איזנבורג תחתית)

בית איזנבורג הייתה משפחת אצולה ותיקה של גרמניה מימי הביניים, שנקראה על שם טירת איזנבורג בריינלנד-פפאלץ. השושלת כונתה לעיתים "בית רומרסדורף" לפני המאה ה-12, ומקורו של הבית באצולה ההסיאנית של נידרלהנגאו במאה ה-10. הוא התחלק לענפים של איזנבורג-איזנבורג ואיזנבורג-לימבורג-קוברן ב-1137, לפני שחולקה שוב ליחידות קטנות יותר, אך עד שנת 1500 נותרו רק הקווים של איזנבורג-בידינגן (באיזנבורג עילית) ואיזנבורג התחתית. בשנת 1664 נכחד סניף איזנבורג התחתית. קו בידינגן המשיך להתחלק, ובתחילת המאה ה-19 התקיימו הקווים של איזנבורג-בידינגן, איזנבורג-בירשטיין, איזנבורג-מירהולץ ואיסנבורג-וכטרסבך. כיום עדיין קיימים הנסיכים (הקתוליים) של איזנבורג (בבירשטיין), הנסיכים (הלותרניים) של איזנבורג (בבידינגן ורונבורג) והרוזנים (הלותרניים) של איזנבורג-פיליפסייך.

"עץ משפחה" של רוזנויות איזנבורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טירת בידינגן
טירת רונבורג, הסן
טירת בירשטיין
טירת Wächtersbach
טירת מירהולץ בגלנהאוזן
טירת פיליפסייך בדריייך

איזנבורג, הרוזנות המקורית חולקה עם מותו של הרוזן רמבולד השני ב-1137 ל:

  • איזנבורג (או איזנבורג-איזנבורג), 1137–1199, בסופו של דבר חולקה ב-1210 ל:
    • איזנבורג-בראונסברג, 1210–1388, שונה שמה לאיזנבורג-ויד. איזנבורג-ויד, בתורה, הייתה קיימת בין השנים 1388–1454, לאחר מכן עברה בעקבות נישואים ללורדים של רונקל והוחלפה על ידי רוזנות ויד ב-1462.
    • איזנבורג התחתית, 1218–1502 חולקה ל:
      • איזנבורג-גרנזאו, 1502–1664. לאחר מותו של הרוזן ארנסט ב-1664 ללא יורשים ישירים, השטחים שלו נתבעו בחזרה כנחלות פיאודליות על ידי הארכיבישופויות של קלן וטריר, ונסיכות המנזר של פולדה. שטחי הליבה כולל איזנבורג הועברו על ידי פולדה לרוזני ולדרדורף. הם נאלצו לחלוק אותם על פי הסכם מאוחר יותר עם רוזני ויד, עד אז ענף זוטר של האיזנבורגים.
      • איזנבורג נוימגן, 1502–1554, עברה בעקבות נישואים לרוזנים של זיין-הומבורג.
  • איזנבורג-קמפניך, 1137–1424, עברה לידי הלורדים של שנק. בשנת 1434, עברה לארכיבישוף של טריר, שמכר את השטח לרוזנים של וירנבורג.
  • איזנבורג-לימבורג-קוברן, 1137–1158, חולקה ל:
    • איזנבורג-קוברן, 1158–1306, עברה לאיזנבורג-קלברג.
    • איזנבורג-גרנצאו, 1158–1258, חולקה ל:
      • איזנבורג-לימבורג, 1258–1406, סופחה על ידי ארכיבישופות טריר
      • איזנבורג-גרנצאו, 1258–1287, חולקה ל:
        • איזנבורג-גרנצאו, 1287–1290, עברה לאיזנבורג-קלברג.
        • איזנבורג-ארנפלס, 1286–1379, עברה לאיזנבורג-ויד.
        • איזנבורג-קלברג, 1287–1340, חולקה ל:
          • איזנבורג-גרנצאו, 1340–1439, עברה לנסאו-ביילשטיין. לאחר מכן היא עברה לארכיבישופות טריר ב-1446, ולבסוף נרכשה על ידי הרוזנים של נידר-איזנבורג ב-1460.
          • איזנבורג-בידינגן, 1340–1511, חולקה ל:
            • איזנבורג-בידינגן-רונבורג, או איזנבורג-רונבורג, 1511–1601, סופחה על ידי איזנבורג-בידינגן-בירשטיין
            • איזנבורג-בידינגן-בירשטיין (או איזנבורג-בירשטיין), 1511–1628, חולקה ל:
              • איזנבורג-בירשטיין, 1628–1664, עברה לאיזנבורג-אופנבך
              • איזנבורג-בידינגן, 1628–1685, חולקה ל:
                • איזנבורג-בידינגן, 1685–1806, סופחה לנסיכות איזנבורג
                • איזנבורג-וכטרסבאך, 1685–1806, סופחה לנסיכות איזנבורג
                • איזנבורג-מירהולץ, 1685–1806, סופחה לנסיכות איזנבורג
                • איזנבורג-מארינבורן, 1685–1725
              • איזנבורג-אופנבך, 1628–1711, חולקה ל:
                • איזנבורג-בירשטיין, 1711–1744, הפכה לנסיכות איזנבורג-בירשטיין. הנסיכות התקיימה בין השנים 1744–1806, אז שונה שמה לנסיכות איזנבורג, 1806–1814/5
                • איזנבורג-אייזנברג, 1711–1758, נקלטה בחזרה בנסיכות איזנבורג-בירשטיין
                • איזנבורג-פיליפסייך, 1711–1806, סופחה לנסיכות איזנבורג

נסיכות איזנבורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק בשנת 1806 הייתה מדינה שנקראה פשוט "איזנבורג". כאשר האימפריה הרומית הקדושה הובסה על ידי נפוליאון הראשון מצרפת באותה שנה, האימפריה בוטלה והקונפדרציה של הריין הוקמה בין מדינות גרמניה השונות. כתמריץ להצטרף לקונפדרציה, נאמר שכל מדינה שהצטרפה יכולה לספח את שכנותיה. הנסיך קרל מאיזנבורג-בירשטיין הצטרף לקונפדרציה וקיבל את הרוזנויות האיזנבורגיות של איזנבורג-בידינגן, איזנבורג-מירהולץ, איזנבורג-פיליפסייך ואיזנבורג-וכטרסבאך.

הנסיכות המשיכה תחת שלטונו של הנסיך קרל לאורך תקופת נפוליאון, אך סופחה על ידי אוסטריה בדצמבר 1813, בהתעקשותו של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, שכעס על כך שאיזנבורג הקימה רגימנט לשירות צרפתי על ידי גיוס עריקים פרוסים ונוודים. [1] נסיך איזנבורג היה אחד משלושת הנסיכים המקוריים היחידים של האימפריה שנחלתם סופחה בסוף עידן נפוליאון (האחרים היו נסיך ליין והנסיך דאלברג, נסיך אשפנבורג). החלטה זו אושרה בקונגרס וינה. אדמות הנסיכות חולקו בין הדוכסות הגדולה של הסן ובין נסיכות הבוחר מהסן.

החלוקות השונות של נחלות בית איזנבורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזנות איזנבורג
(1041–1137)
רוזנות
איזנבורג-איזנבורג

(1137–1199)
רוזנות
איזנבורג-קמפניך

(הקמה ראשונה)
(1137–1153)
רוזנות איזנבורג-קוברן
(1137-1270)
רוזנות
איזנבורג-קלברג

(1167–1340)
רוזנות
איזנבורג-בראונסברג
(1199–1388)
שמה שונה ל:
רוזנות
איזנבורג-ויד

(1388–1462)
רוזנות
איזנבורג-קמפניך

(הקמה שנייה)
(1199–1424)
רוזנות
איזנבורג תחתית

(1218–1502)
רוזנות
איזנבורג-לימבורג

(1227–1406)
עברה בירושה לידי
בית ויאנדן
(1270–1306)
רוזנות
איזנבורג-
גרנצאו

(הקמה ראשונה)
(1278–1292)
רוזנות
איזנבורג-ארנפלס

(1278–1371)
רוזנות
איזנבורג-
גרנצאו

(הקמה שנייה)
(1340–1439)
רוזנות איזנבורג-בידינגן
(הקמה ראשונה)< /small>
(1340–1511)
חלק מ
רוזנות
איזנבורג-בראונסברג

(1371–1388)
שמה שונה ל:
רוזנות
איזנבורג-ויד

(1388–1462)
לארכיבישופות
טריר
ללורדות
שנק
(1424–1434),
ארכיבישופות
טריר

(1434)
ורוזנות
וירנבורג
(משנת 1434)
לנסאו-בילשטיין
(1439–1446)
וארכיבישופות
טריר
(1446–1460)
לרוזנות ויד לרוזנות ויד
רוזנות
איזנבורג-נוימגן

(1502–1554)
רוזנות
איזנבורג-
גרנצאו

(הקמה שלישית)
(1502–1664)
רוזנות איזנבורג-רונבורג
(1511–1601)
רוזנות איזנבורג-בירשטיין
(הקמה ראשונה)
(1511–1664)
לרוזנות זיין-הומבורג
רוזנות איזנבורג-בידינגן
(הקמה שנייה)
(1628–1806)
(סופחה לאיזנבורג-בירשטיין ב-1806)
לארכיבישופות טריר, לארכיבישופות קלן ולמנזר פולדה רוזנות איזנבורג-אופנבך
(1628–1718)
רוזנות איזנבורג-מרינבורן
(1673-1725)
רוזנות איזנבורג-מירהולץ
(1673–1806)
(סופחה לאיזנבורג-בירשטיין ב-1806)
רוזנות איזנבורג-וכטרסבאך
(1673–1806)
(סופחה לאיזנבורג-בירשטיין ב-1806)
רוזנות איזנבורג-פיליפסייך
(1711-1806)
(סופחה לאיזנבורג-בירשטיין ב-1806)
רוזנות איזנבורג-בירשטיין
(הקמה שנייה)
(1685–1744)
הועלתה ל
נסיכות איזנבורג-בירשטיין
(1744-1806)
נסיכות איזנבורג
(קו איזנבורג-בירשטיין)
(1806-1815)
(סופחה להסן ב-1815)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוזנות איזנבורג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Treitschke, Heinrich. History of Germany in the Nineteenth Century, Vol. I, page 609.