רודולף קארל

רודולף קארל
**Rudolf Karel**
	צילום משנות ה-1930
לידה	9 בנובמבר 1880; פלזן, צ'כיה - מערב בוהמיה, ממלכת בוהמיה, הקיסרות האוסטרית ("ציסליתניה") במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	6 במרץ 1945 (בגיל 64); מחנה הריכוז טרזיינשטאט, צפון בוהמיה, הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה תחת כיבוש גרמניה הנאצית ("הרייך הגרמני הגדול")
מוקד פעילות	צ'כוסלובקיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
תקופת הפעילות	מ-1904
סוגה	מוזיקה קלאסית, אופרה
פרסים והוקרה	מסדר טומאש מסריק, דרגה 3 (1998)

רודולף ארנושט קארל (בצ'כית: Rudolf Arnošt Karel;‏ 9 בנובמבר 1880 פלזן – 6 במרץ 1945 מחנה טרזין) היה מלחין, מנצח ומורה למוזיקה קלאסית צ'כי.

ביוגרפיה

ילדותו ולימודיו

רודולף קארל נולד בשנת 1880 בפלזן שבבוהמיה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, למשפחה צ'כית קתולית. אביו, יוזף קארל היה מהנדס של רשות הרכבות במולדתו. אמו הייתה אמיליה לבית מאטרר^[1]. בשנת 1894 עבר עם משפחתו לפראג, בה למד בגימנסיה ברחוב סטפנסקה. בהתאם לרצון אביו למד משפטים באוניברסיטת קארל בפראג. במקביל למד בשנים 1904-1899 הלחנה אצל אנטונין דבוז'אק ונגינת עוגב אצל יוזף קליצ'קה (אנ') בקונסרבטוריון הלאומי בפארג. הוא החל ללמוד משפטים אולם בסופו של דבר, לא סיים אותם והתחיל למורת רוחם של הוריו קריירה עצמאית כמוזיקאי. באותה תקופה הלחין את "הסימפוניה האידיאלית", סימפוניית רנסאנס, הסימפוניה לכינורות ולתזמורת ואת האופרה "הלב של איזליין". בשנת 1908 התחתן קארל עם בתו של הסופר וההיסטוריון הצ'כי זיגמונד וינטר (אנ').

ברוסיה

בשנת 1914 נסע לחופשה ברוסיה, אך נעצר שם אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה בהאשמה של ריגול למען אוסטריה. בסופו של דבר הצליח להימלט ממאסרו ובעזרת ידידים מצא עבודה כמורה בבתי ספר למוזיקה בטאגאנרוג על יד ים אזוב וברוסטוב על הדון. מכיוון שמצא עצמו שוב בסכנה ברח לעיר אירקוטסק שבסיביר. בעת מסע ברכבת מיקטרינבורג לולדיווסטוק הלחין את הפואמה הסימפונית "הדמון" שזכתה מאוחר יותר להצלחה בצ'כיה ובחו"ל. ברוסיה הצטרף ללגיון הצ'כי שהורכב משבויים צ'כים על אדמת רוסיה וסוף סוף זוכה מההאשמה של ריגול. אחרי תקופה של אימון צבאי מפרך התמנה למנצח התזמורת הסימפונית של הלגיון.

פעילותו כמלחין ומורה בצ'כיה

אחרי שובו לצ'כיה בשנת 1920 תזמורת הלגיון התפרקה וקארל עבר לעבוד בארכיון של ממוריאל המאבק הלאומי שאפשר לו זמן פנוי גם ליצירה. כתב מוזיקה לשירים מאת המשורר י.ס. מאכאר ומוזיקה למקהלת גברים למילים של הגנרל והמשורר רודולף מדק, הלחין את "רק האהבה" (Samá láska) ו"הבלדה האקזוטית" "הכושי" (Černoch), שתיהן על מילים של ירוסלב סייפרט, הקנטטה "תחיית המתים" (Vzkříšení) ו"בלדה מתוקה לילדים" (Sladká balada dětská). עוררו עניין גם יצירות כליות שלו כמו "קונצרט המחרוזת" ו"סימפוניית האביב". בשנים 1941-1923 לימד הלחנה בקונסרבטוריון למוזיקה בפראג. התחיל להתעניין בפולקלור הבולגרי, יצא למסע מחקר פולקלוריסטי בבולגריה וארגן שלושה ימי פסטיבל למוזיקה בולגרית בפראג. על הפעילות הזאת זכה לעיטור ממלך בולגריה.

בשנת 1933 התקיימה בברנו בכורת האופרה שלו "המוות סנדקית" (על לברית מאת סטניסלב לום) תחת ניצוחו של א. אוסטרצ'יל ועם מ. קרסובה בתפקיד הראשי. אופרה זו זכתה בהצלחה רבה והפכה לחלק מהרפרטואר של תיאטרוני האופרה הצ'כים.

בימי מלחמת העולם השנייה – מתנגד לנאצים

בימי כיבוש צ'כיה על ידי הנאצים החל משנת 1941 השתתף במחתרת האנטי-נאצית. התנגד בחריפות לנימוקים של אמיל האכה ואחרים בעד ההשלמה עם ה"פרוטקטורט" הגרמני. קארל נקשר לכמה קבוצות מתנגדים אנטינאצים, בין השאר קבוצת קוואפיל-קרופטה-לאני. הוא עזר לסטודנטים למצוא מקלט ועבודה בפעילויות ייעור בנובי יואכימוב וסייע במתן מקלט לפרטיזנים ביער קז'יבוקלאטסקו. ב-1941 הלחין את "הפתיחה המהפכנית" ובשנת 1942 התחיל לעבוד על אופרה חדשה, "אילוף הסוררת". ב-19 במרץ 1943 בחזרתו מנובי יואכימוב נעצר על ידי הגסטפו. אחרי חקירה בארמון פצ'קוב הוא נכלא ללא משפט בבית הסוהר פנקראץ. על אף החקירות הקשות והעינויים לא מסר לגסטפו מידע מהותי. בעת כליאתו כתב שירי חירות ביחד עם אסירים אחרים. למרות התנאים הקשים הלחין בתאו שירים בגרמנית כמו ה"ואלס של פנקראץ" וה"פולקה של פנקראץ". כמו כן כתב בעזרת פחם על נייר טואלט את האופרה "שלוש השערות של סבא הכל-יודע", עבורה יצר בעצמו את הלברית לפי סיפור של קארל יארומיר ארבן. במרכז העלילה עמד ילד קטן שאנשים טובים מצליחים למנוע ממנו חשיפה לעוולות העולם. בצורה דומה כתב גם את התשיעיה שלו. בפברואר 1945 נשלח ל"מבצר הקטן" שבמחנה הריכוז טרזיינשטאט. היה חולה וחלש ותנאי החיים בטרזין היו גרועים פי כמה מאשר בכלא פנקראץ – תא צפוף מאוד, היעדר היגיינה, וארוחות שכללו רק דייסה נוקשה של תפוחי אדמה ומי שתייה שחרחרים שכונו "קפה שחור". אפילו כאן ניסה להלחין כמה קטעים מוזיקליים, כולל "שיר הלכת של טרזין" שהלך לאיבוד. קארל דעך מול עיניהם הכלות של הרופאים הצ'כים הכלואים איתו, (אחד מהם היה פרופ' יז'י סילאבה) שניסו לעזור, ונפטר כעבור חודש. היה חולה בדיזנטריה והושאר מחוץ לתא בתנאי כפור בשם מבצע "הדברת כינים". יחד עם עוד תשעה אסירים נמצא למחרת, 6 במרץ 1945, לאחר שקפא למוות. הוא נקבר תחילה בקבר המוני בתוך מתחם המבצר הקטן בטרזין. אחרי המלחמה הוצאה גופתו ונטמנה בבית הקברות הלאומי שהוקם בטרזין.

חלק מיצירותיו האחרונות נחשפו ושוחזרו על ידי הפסנתרן פרנצ'סקו לוטורו (אנ').

רודולף קארל היה נשוי ואב לבן ולבת.

פרסים ואותות הוקרה

עיטור להצטיינות של בולגריה.
1998 (אחרי מותו) – העיטור תומאש גאריג מסריק, דרגה ג'.

יצירות

לפסנתר

1910 - נושא וואריאציות אופוס 13

בלדה האקזוטית "הכושי" לבריטון ופסנתר, למילים של ירוסלב סיפרט

אופרות

1909 לבה של אילזיין Ilseino srdce – "קומדיה לירית" ב-3 מערכות (עיבוד:קארל הוגו הילאר, אנטונין קרופאצ'ק) (נכתבה ב-1906–1909), בכורה בתיאטרון הלאומי של פראג ב-11 בנובמבר 1910
1932 המוות סנדקית, (Smrt kmotřička) סיפור עליז ב-3 מערכות אופוס 30, על לברית מאת סטניסלב לום (נכתבה ב-1928–1932) – בכורה בתיאטרון הלאומי בברנו ב-3 בפברואר 1934
1942–1943 – אילוף הסוררת (Zkrocení zlé ženy) לפי ויליאם שייקספיר, נשמר קטע
בערך 1944 – שלוש השערות של סבא הכל-יודע (Tři vlasy děda Vševěda), אופרה בחמש תמונות. אופרה-אגדה זו נכתבה על ידי קארל בעת כליאתו על נייר טואלט בעזרת עפרון או פחם. 240 הדפים הכוללים רישומים מפורטים של האופרה הועברו בחשאי לידי סוהר ידידותי. התזמור הושלם אחרי מות המלחין ולפי רישומיו על ידי תלמידו זבינייק ווֹסטז'אק. הלברית נכתבה על ידי המלחין לפי סיפור עממי. הוצגה בבכורה בתיאטרון הלאומי של פראג, 1948

מוזיקת במה

1924 – דרמת החיים – מאת קנוט האמסון

מוזיקה קולית נוספת

קנטטת התחייה
מחזורי שירים

לתזמורת

1911/1904 לערך – סקרצו קפריצ'ו אופוס 6
1909 – סימפוניה אידיאלית אופוס 11
1914 – סימפוניה לכינורות ותזמורת אופוס 20
1918–1920 הפואמה הסימפונית "הדמון" אופוס 23
1921 – סימפוניית רנסאנס אופוס 15
1938 – סימפוניית אביב אופוס 38
1941 – פתיחה מהפכנית אופוס 39

מוזיקה קאמרית

רביעיית המיתרים מס.2
ריקוד טקס קרבן לחליל ולנבל-גונג
סונטה לכינור ופסנתר בדו מינור אופוס 17
1936 – רביעיית מיתרים מס.3 אופוס 37
ינואר–פברואר 1945 – תשיעייה (ללא מספר אופוס) – לא הושלם.

היצירה בוצעה והוקלטה מספר פעמים. נוגנה בבכורה על ידי תזמורת רדיו פראג בדצמבר 1945 בגרסה שהושלמה על ידי פרנטישק הרטל. בשנת 1984 התשיעייה תוזמרה על ידי וצלב סניטל ופורסמה במהדורה מוקדמת.

לקריאה נוספת

Thomas Saintourens, Le Maestro, Editions Stock 2013, p. 81-90
Jiří Bajer: Rudolf Karel (9·11·1880 – 6·3·1945). in: Hudební věda 4, 1967, ISSN 0018-7003, S. 299–303.
Joža Karas: Music in Terezín 1941–1945. Pendragon Press, Stuyvesant NY 1990, ISBN 0-918728-34-7.
Otakar Šourek: Kdo je Rudolf Karel. Orbis, Prag 1946.
Otakar Šourek: Rudolf Karel. Variace v živote i díle. Hudební Matice Umělecké besedy, Prag 1947.
Kay Weniger: Zwischen Bühne und Baracke. Lexikon der verfolgten Theater-, Film- und Musikkünstler 1933 bis 1945. Mit einem Geleitwort von Paul Spiegel. Metropol, Berlin 2008, ISBN 978-3-938690-10-9, S. 395

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רודולף קארל בוויקישיתוף

רודולף קארל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רודולף קארל, באתר Discogs (באנגלית)
ערך בספרייה אלקטרונית -לפי האנציקלודפיה הסובייטית לתיאטרון (עורך ראשי:ס.ס. מוקולסקי, החל מ-1963- פ.א. מרקוב)

Театральная энциклопедия: [в 6 т.]/ Гл. ред. С. С. Мокульский [до 1961 г.], П. А. Марков [с 1963 г.]; Редкол.: Г. Н. Бояджиев, Ю. А. Дмитриев, Н. Г. Зограф [и др.]. — М.: Сов. энцикл., (1961 — 1967).

הערות שוליים

^ הרישום בפנקס הלידות

[1] הרישום בפנקס הלידות

[1]

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.