רוברט לאב טיילור

רוברט לאב טיילור
Robert Love Taylor
לידה	31 ביולי 1850; מחוז קרטר, טנסי, ארצות הברית
פטירה	31 במרץ 1912 (בגיל 61); וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	טנסי
השכלה	אוניברסיטת מיליגן; בית הספר פנינגטון ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	17 בינואר 1887 – 19 בינואר 1891; (4 שנים)
	→ ויליאם ב. בייט John P. Buchanan ←
	21 בינואר 1897 – 16 בינואר 1899; (שנתיים)
	→ פיטר טרני Benton McMillin ←
	4 במרץ 1879 – 3 במרץ 1881; (שנתיים)
	→ James Henry Randolph Augustus Herman Pettibone ←
	4 במרץ 1907 – 4 במרץ 1909; (שנתיים)
	→ אדוארד וו. קארמק
	4 במרץ 1909 – 4 במרץ 1911; (שנתיים)
	4 במרץ 1911 – 31 במרץ 1912; (שנה)
	ניואל סנדרס ←
חתימה

רוברט לאב טיילור (באנגלית: Robert Love Taylor‏; 31 ביולי 1850 – 31 במרץ 1912) היה פוליטיקאי, סופר ומרצה אמריקאי. כחבר במפלגה הדמוקרטית, כיהן שלוש קדנציות כמושל טנסי ה-24, מ-1887 עד 1891, ושוב מ-1897 עד 1899, ולאחר מכן כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מ-1907 ועד מותו. הוא גם ייצג את המחוז הראשון של טנסי בבית הנבחרים של ארצות הברית בין השנים 1879 ל-1881, והוא הדמוקרט האחרון שהחזיק במושב המחוז.

כנואם כריזמטי, טיילור זכור בגלל שניצח את אחיו הבכור, אלפרד א. "אלף" טיילור, במסע הבחירות לתפקיד המושל ב-1886 שנודע בשם "מלחמת השושנים". הקמפיין כלל סיפורים, ניגון כינורות ובדיחות מעשיות, בניגוד למסעות הבחירות הקודמים לתפקיד המושל, שכללו בדרך כלל רטוריקה חריפה והתקפות אישיות. למרות שרוברט טיילור ניצח ב-1886, אלפרד טיילור נבחר כמושל בתחילת שנות ה-20.

לצד הפוליטיקה, טיילור היה מרצה ציבורי ועורך מגזינים. הוא פרסם כמה אוספים של הרצאותיו וסיפוריו הקצרים בשנות ה-1890 ותחילת המאה ה-20, והיה עורך שותף של Taylor-Trotwood Magazine.

ביוגרפיה

ראשית חייו וקריירה

טיילור נולד ב-31 ביולי 1850 בהפי ואלי, מחוז קרטר, טנסי, בנם השלישי של נתניאל גרין טיילור, כומר מתודיסט, ואמלין היינס, פסנתרנית מוכשרת. אביו, חבר במפלגה הוויגית, הובס על ידי אנדרו ג'ונסון בקמפיין לקונגרס ב-1849, אך זכה במושב באמצע שנות ה-1850. משפחתה של אמו תמכה במפלגה הדמוקרטית, ואחיה, לנדון קרטר היינס, היה פוליטיקאי דמוקרטי בולט. רוברט טיילור אימץ את הנטיות הפוליטיות של אמו ויהפוך לדמוקרט, ואילו אחיו הבכור, אלפרד, הלך בעקבות אביו למפלגה הוויגית (ולאחר מכן הרפובליקנית).

נתניאל טיילור תמך באיחוד במהלך מלחמת האזרחים, והמשפחה עברה לפילדלפיה ב-1861 כאשר טנסי פרשה מהאיחוד וצבא הקונפדרציה כבש את מזרח טנסי. בשנת 1864, האחים טיילור נרשמו לסמינר פנינגטון בניו ג'רזי.^[1] המשפחה עברה לוושינגטון בשנת 1867 כאשר נתניאל טיילור מונה לנציב לענייני האינדיאנים על ידי הנשיא אנדרו ג'ונסון. רוברט טיילור קיבל תפקיד במשרד האוצר. המשפחה חזרה לטנסי ב-1869, שם למד רוברט במכון באפלו (מכללת מיליגן המודרנית) ובקולג' איסט טנסי ווסליאן.^[1] בהיותו במכללה, הוא כתב מחזה עם אחיו, אלפרד.

בשנות ה-70 של המאה ה-19, טיילור ניסה כמה מיזמים עסקיים, כולל חקלאות, הפעלת מפעל עצים וניהול מפעל הברזל של אביו בנהר דואו. עם זאת, הוא נכשל במידה רבה בכל אלה, מכיוון שהוא היה פזיז עם הכסף, שילם יותר מדי לעובדיו והעדיף שיחה וסיפורים על פני עבודה. הוא למד משפטים בתקופה זו עם ס. ג'. קירקפטריק בג'ונסבורו.^[1]

בשנת 1878, אלפרד טיילור התמודד על המועמדות הרפובליקנית למושב מחוז הקונגרס הראשון של טנסי נגד אוגוסטוס ה. פטיבון. בכינוס המפלגה נראה היה שלאלפרד היו יותר צירים, אך פטיבון הצליח לזכות במועמדות, מה שהוביל את תומכיו של אלפרד לחשוד בשחיתות. רוברט טיילור השתכנע להתמודד מול פטיבון מטעם הדמוקרטים בבחירות הכלליות. הציבור קיבל את הטעימה האמיתית הראשונה שלו מיכולת הנאום שלו בוויכוח בבריסטול, כאשר טיילור הביס את פטיבון עם "קליידוסקופ מבלבל של דברי נועם". בעזרת תומכיו הממורמרים של אלפרד, רוברט ניצח את פטיבון בבחירות למושב ב-750 קולות. חקיקה בחסות טיילור כללה הצעת חוק הקוראת למס הכנסה פדרלי.

טיילור הובס על ידי פטיבון במסע הבחירות החוזר שלו ב-1880 והפסיד לפטיבון בפעם השלישית כשהתמודד על המושב ב-1882. הוא השיק עיתון פרו המפלגה הדמוקרטית, The Comet, בג'ונסון סיטי הסמוכה. בשנת 1884, טיילור מונה לאלקטור מהמחוז הראשון של המועמד הדמוקרטי לנשיאות גרובר קליבלנד, וערך קמפיין ברחבי המחוז נגד האלקטור הרפובליקני, סמואל הוקינס. לאחר שקליבלנד ניצח בבחירות, הוא מינה את טיילור כסוכן פנסיה פדרלי בנוקסוויל.

מושל טנסי

ב-1886, הרפובליקנים, בתקווה לנצל את המחלוקות במפלגה הדמוקרטית בין הפלגים התומכים בחקלאים והדמוקרטים הבורבונים, הציעו את אלפרד טיילור לתפקיד מושל. (התפקיד כלל באותה תקופה קדנציה של שנתיים.) הדמוקרטים, שהבינו שהם צריכים דמות מאחדת ואפקטיבית למאבק נגד אלפרד, הציעו את רוברט טיילור כמועמד שלהם, והעמידו את שני האחים זה מול זה. מפלגת האיסור הציעה את מועמדותה לאביו של האחים טיילור, נתניאל, אך הוא סירב.

מסע הבחירות של משפחת טיילור מ-1886, כפי שמתואר על שער ה-2 באוקטובר 1886 של העיתון המאויר של פרנק לסלי

מסע הבחירות לתפקיד המושל ב-1886 זכור בזכות ההתלוצצות הפוליטית הקלה יחסית והנאומים המשעשעים של האחים טיילור. בסיורים יחד, הם בילו את החלק הראשון של כל קמפיין להפסיק "להתעלל זה בפוליטיקה של זה" ולספר סיפורים ובחלק השני לנגן מנגינות כינור בזמן שהקהל רקד. בעצירה במדיסונוויל, רוברט הציע שגם הוא וגם אלפרד הם כמו ורדים, אבל הוא ורד לבן ואילו אלפרד הוא ורד אדום. לאחר שתומכיהם החלו לענוד ורדים לבנים ואדומים, הקמפיין נודע בשם "מלחמת השושנים" (השם התייחס גם לסכסוך האנגלי מהמאה ה-15). עצירות הקמפיין שלהם משכו קהל רב, שנע בין כ-6,000 בעיירות קטנות יותר ל-25,000 בנאשוויל. בשיא ההצבעה ביום הבחירות, רוברט טיילור ניצח את אלפרד ב-16,000 קולות.

למרות שטיילור חש לא בנוח עם הביקורת וההתקפות שהגיעו עם משרד ההנהלה, הוא הצליח לחוקק רפורמה במס ובחינוך כאחד. הוא הותקף על מתן חנינות רבות מדי ודרש מהמדינה לבנות מכון רפורמה לנוער. כשלא קיבל אישור חקיקתי לרפורמטורית כזו, הוא הוציא חנינה למעשה לכל נער שביקש כזו. ב-1888, סיעת הדמוקרטים הבורבונים הזועמת ביקשה לסכל את מינויו לבחירה מחדש אך לא הצליחה. הוא ניצח בבחירות הכלליות מאוחר יותר באותה שנה, עם 156,799 קולות מול 139,014 קולות עבור המועמד הרפובליקני, סמואל הוקינס, ו-6,893 קולות עבור מועמד מפלגת האיסור, ג'יי ק. ג'ונסון.

בשנת 1889, טיילור חתם על חוק מס בחירות ומספר הצעות חוק אחרות שמטרתן לדכא את שיעור ההצבעה בקרב שחורים ועניים. כמו כן בוטלו מספר חוקי יובש. כשהוא סובל מבריאות לקויה ומאוכזב מהפילוגים בתוך מפלגתו שלו, הוא לא ביקש להיבחר מחדש ב-1890.

בתחילת שנות ה-1890, טיילור, שנאבק בחובות מקמפיין מתמיד, ביקש עצה מאחיו, אלפרד (שהיה כעת חבר בית הנבחרים). אלפרד הציע לרוברט לצאת לסיור הרצאות והזמין את משפחתו של רוברט לעבור לגור עם משפחתו עד שיסדר את ענייני הכספים שלו. רוברט פתח את סיורו ב-29 בדצמבר 1891 באולם ג'וב בג'ונסון סיטי, שם הציג את הרצאתו "הכינור והקשת", במחיר כניסה של 50 סנט לאדם. לאחר שאלפרד עזב את הקונגרס, הוא הצטרף לרוברט לסיור, והשניים כתבו והציגו את "ינקי דודל ודיקסי". הסיור זכה להצלחה כלכלית גדולה בכך שהניב לאחים עשרות אלפי דולרים.

ב-1896, המפלגה הדמוקרטית הייתה שוב מודאגת מהסיכויים של הרפובליקנים לזכות בתפקיד המושל והאמינה שהמושל המכהן, פיטר טרני, זכה בתפקיד על ידי שימוש בטקטיקה מפוקפקת שנתיים קודם לכן. כאשר מספר מנהיגים דמוקרטים הזמינו את טיילור להתמודד, הוא הסכים באי רצון והביס את טרני בבחירות למועמדות המפלגה באוגוסט 1896. לאחר מערכת בחירות כללית סוערת, הוא הביס את המועמד הרפובליקני, ג'ורג' טילמן, עם כ-49% מהקולות לעומת 47% של טילמן. הרפובליקנים הציעו כי אי-סדרים בהצבעה עזרו לטיילור לנצח, אך בית המחוקקים של המדינה שנשלט על ידי הדמוקרטית בלם כל ניסיון חקירה.

האירוע הבולט ביותר בקדנציה השנייה של טיילור כמושל היה המאה של טנסי, שציינה את יום השנה ה-100 להצטרפת המדינה לאיחוד. המדינה חגגה על ידי הפקת התערוכה הבינלאומית של טנסי, יריד עולמי בן חמישה חודשים שנערך בפארק המאה של נאשוויל בשנת 1897, עם טיילור הופעות רבות.

אחרית חייו

לאחר כהונתו האחרונה כמושל, טיילור חזר למעגל ההרצאות, אם כי הוא חיפש ללא הרף להשיג את אחד ממושבי המדינה בסנאט האמריקאי, שנבחר אז על ידי בית המחוקקים. ב-1907, הוא הביס את הסנאטור המכהן אדוארד וו. קארמק בפריימריז פומבי, וטיילור נבחר על ידי בית המחוקקים של המדינה למושב מאוחר יותר באותה שנה. הוא כיהן מ-1907 ועד מותו ב-1912. חלק מהחקיקה שבה תמך הייתה התיקון ה-16, שאישר לממשלה הפדרלית לגבות מס הכנסה. הוא עזר להבטיח את העברת התיקון בסנאט ב-1909.

בשנת 1910, כאשר המושל הדמוקרטי המכהן מלקולם ר. פטרסון פרש מהמרוץ לתפקיד מושל המדינה בגלל המהומה במפלגת האיסור, טיילור הסכים לשמש כמועמד מחליף. הוא הפסיד בבחירות הכלליות למועמד הרפובליקני, בן וו. הופר, שהביס את אחיו של טיילור, אלפרד, על המועמדות הרפובליקנית מוקדם יותר באותה שנה.

ב-31 במרץ 1912, טיילור לקה בהתקף אבן כיס מרה ומת בעקבות ניתוח לא מוצלח בבית החולים פרובידנס בוושינגטון הבירה. רכבת שהושכרה במיוחד הסיעה את גופתו לנאשוויל, שם היא הוצבה בבירה במשך מספר ימים. לאחר מכן הוא נלקח לנוקסוויל, שם השתתפו במסע ההלוויה יותר מ-40,000 איש, ההלוויה הגדולה בתולדות העיר, והוא נקבר בבית הקברות אולד גריי.

שרידיהם של רוברט לאב טיילור ואשתו, שרה אליזבת הלברט טיילור, הוצאו מבית הקברות אולד גריי בנוקסוויל ב-5 באוקטובר 1938 ולאחר מכן נקברו בפארק הזיכרון של מונטה ויסטה בג'ונסון סיטי, טנסי.

משפחתו

סבא רבא של טיילור, הגנרל נתניאל טיילור (1771 – 1816), שירת במהלך מלחמת 1812. סבא רבא אחר, לנדון קרטר (1760 – 1800), היה ותיק מלחמת העצמאות ומחוז קרטר נקרא על שמו. אביו של טיילור, נתניאל גרין טיילור (1819 – 1887), כיהן שתי קדנציות בקונגרס (1853 – 1855 ו-1866 – 1867), ופרסם שירה ומאמרים דתיים. אחיו של טיילור, אלפרד, כיהן שלוש קדנציות בבית הנבחרים של ארצות הברית (1889 – 1895), וקדנציה אחת כמושל טנסי (1921 – 1923). נתניאל אדווין האריס, שכיהן כמושל ג'ורג'יה מ-1915 עד 1917, היה בן דודו הראשון של טיילור.

טיילור התחתן עם שרה ביירד ב-1878, ונולדו להם חמישה ילדים. לאחר מותה בשנת 1900, הוא התחתן עם אליס היל במהלך ספטמבר 1901. נישואים שניים אלו הסתיימו בגירושים לאחר מספר שנים. העיתון Comet בג'ונסון סיטי דיווח ב-5 במאי 1904 שהמושל טיילור התגרש מאשתו שהגישה נגד טיילור אישומים על "נטישה ועריקה ואי-פרנסה".

טיילור התחתן בפעם השלישית עם מיימי סיינט ג'ון בשנת 1904. בתם של טיילור ושרה קתרין ביירד טיילור נישאה למת'יו הילסמן "רד" טיילור; בנם פיטר טיילור הפך לסופר עטור פרסים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט לאב טיילור בוויקישיתוף

רוברט לאב טיילור, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Governor Robert Love Taylor Papers, 1887-1891 (finding aid) (אורכב 12.07.2013 בארכיון Wayback Machine), Tennessee State Library and Archives, 1965. Retrieved: 10 November 2012.

[tsla-1] ¹ ² ³ Governor Robert Love Taylor Papers, 1887-1891 (finding aid) (אורכב 12.07.2013 בארכיון Wayback Machine), Tennessee State Library and Archives, 1965. Retrieved: 10 November 2012.

[1]