רוברט היין

רוברט היין
Robert Young Hayne

לידה	10 בנובמבר 1791 סנט פול פאריש, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
פטירה	24 בספטמבר 1839 (בגיל 47) אשוויל, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	חצר הכנסייה של סנט מייקל
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג	Rebecca Brewton Alston Hayne
מושל קרוליינה הדרומית 13 בדצמבר 1832 – 11 בדצמבר 1834 (שנתיים) → James Hamilton ג'ורג' מקדאפי ← סנאטור אמריקאי 4 במרץ 1823 – 4 במרץ 1825 (שנתיים) → ויליאם סמית' 4 במרץ 1825 – 4 במרץ 1827 (שנתיים) 4 במרץ 1827 – 4 במרץ 1829 (שנתיים) 4 במרץ 1829 – 4 במרץ 1831 (שנתיים) 4 במרץ 1831 – 13 בדצמבר 1832 (שנה) ג'ון קלהון ←
חתימה

רוברט יאנג היין (באנגלית: Robert Young Hayne‏; 10 בנובמבר 1791 – 24 בספטמבר 1839) היה פוליטיקאי אמריקאי. הוא כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית בין השנים 1823–1832, כמושל קרוליינה הדרומית בשנים 1832–1834, וכראש עיריית צ'ארלסטון 1836–1837. כסנאטור ומושל, הוא היה דמות מובילה במשבר הביטול, ויחד עם ג'ון קלהון וג'יימס המילטון הבן, תומך קולני של דוקטרינות זכויות המדינות והביטול; הוויכוח שלו ב-1830 בסנאט עם דניאל ובסטר נחשב לפרק מכונן במשבר החוקתי שזירז את מלחמת האזרחים האמריקנית.

ביוגרפיה

ראשית חייו

רוברט י. היין נולד ב-10 בנובמבר 1791 לאליזבת פרונו ולבעלה ויליאם היין, שהיו בבעלותם מטעים שעובדו על ידי עבדים בסנט פול פאריש, הוליווד, מחוז קולטון, קרוליינה הדרומית. לרוברט היין היה אח צעיר, פול המילטון היין (1803–1830). היין קיבל השכלה פרטית המתאימה למעמדו, ולאחר מכן למד משפטים במשרד של לנגדון צ'בס בצ'ארלסטון.

ב-3 בנובמבר 1813, הוא התחתן עם פרנסס הנרייטה פינקני (1790–1818), בתו של עורך הדין הבולט והמושל לשעבר צ'ארלס פינקני. נולדה להם בת, פרנסס הנרייטה פינקני שארפ (1818–1875). בשנת 1820, לאחר מותה של אשתו הראשונה מסיבוכים בלידה, היין התחתן עם רבקה ברוטון אולסטון. אביה, ויליאם אלסטון, נתן לה נחלה גדולה, עליה בנה היין בית. מאוחר יותר העניק היין לבתו פרנסס מטע בטמאסי, קרוליינה הדרומית, כאשר נישאה לפקיד בית המשפט המקומי פנדלטון, קרוליינה הדרומית, עלם שארפ, זמן קצר לפני מותו הבלתי צפוי של היין ב-1839.

עורך דין, קצין, בעל מטעים, נשיא חברת רכבת

היין התקבל ללשכת עורכי הדין ב-1812 ועסק בעריכת דין בצ'ארלסטון. במהלך מלחמת 1812 נגד בריטניה הגדולה, הוא היה לוטננט ברגימנט הרגלים הצוערים של צ'ארלסטון. הוא הועלה לדרגת קפטן ברגימנט השלישי של קרוליינה הדרומית. מאוחר יותר שימש היין כמפקד הכללי של המיליציה של המדינה. עד 1836, הוא הועלה בדרגות המיליציה של המדינה למייג'ור גנרל.

במפקד האוכלוסין של 1820, היין החזיק ב-118 עבדים בג'ורג'טאון, קרוליינה הדרומית (מחציתם עסקו בחקלאות), עוד 50 עבדים במחוז קולטון, קרוליינה הדרומית, ועוד 19 עבדים בצ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית. במפקד האוכלוסין של 1830, הוא החזיק ב-17 עבדים בצ'ארלסטון. היין הוזכר ב-American Slavery As It Is, ספר בעד הצהרת הביטול שפורסם ב-1839. הוא ניתן כדוגמה לבעלי עבדים שמתעלמים מנישואים של עבדים אפרו-אמריקאים. הספר הודפס מחדש עם פרסומת חתומה שהיין פרסם בעיתון שביקש עזרה בלכידת אדם נמלט. הפרסומת של היין העלתה שייתכן שהנמלט פונה למחוז שכן שבו מתגוררים אשתו וילדיו של העבד.

היין קידם באופן פעיל את הפיתוח התעשייתי של קרוליינה הדרומית, לרבות חברת תעלות והרכבות של קרוליינה הדרומית, אשר בשנת 1835 התרחבה מערבה לכיוון הרי האפלצ'ים תחת תוכניתו של היין לקשר את נמל צ'ארלסטון לממפיס, טנסי ולנהר המיסיסיפי. היין היה נשיא מסילות הרכבת של לואיוויל, סינסינטי וצ'ארלסטון עד מותו, והוחלף כנשיא על ידי ג'יימס גאדסדן. ה-LCCR קנתה את מניות ה-SCCRC ב-1839. שתי החברות התמזגו ב-1844 אך מעולם לא השלימו את המסילה כמתוכנן, ורק סיימו כ-60 מיילים לקולומביה, קרוליינה הדרומית, בנוסף לחיבורים לקמדן, קרוליינה הדרומית, ב-1848 ולאטלנטה, ג'ורג'יה, ב-1853.

קריירה פוליטית

היין, דמוקרט, נבחר לבית הנבחרים של קרוליינה הדרומית וכיהן בין השנים 1814 ל-1818, כולל כיו"ר הבית ב-1818. היין היה התובע הכללי של קרוליינה הדרומית בין השנים 1818 עד 1822. במהלך כהונתו, משפטו של דנמרק וסי התקיים בצ'ארלסטון לאחר שמרד עבדים לכאורה סוכל. המושל תומאס בנט, שלא תמך בבית המשפט שמונה בעיר וטיפל במשפט, ביקש מהיין את חוות דעתו המשפטית. היין יעץ לבנט כי "המגנה קרטה וההביאס קורפוס, ולמעשה כל הוראות החוקה שלנו לטובת החירות, מיועדים לבני חורין בלבד" וכי מושל קרוליינה הדרומית אינו יכול לבחון "טעויות שיפוטיות".

בשנת 1822, בית המחוקקים של קרוליינה הדרומית בחר בהיין כחבר הסנאט של ארצות הברית. הוא נבחר מחדש ב-1828 וכיהן מ-4 במרץ 1823 עד 13 בדצמבר 1832. מ-1825 עד 1832, הוא עמד בראש ועדת הסנאט לענייני הצי.

בשנת 1832, תחת ג'יימס המילטון הבן כמושל, שימש היין כיו"ר ועידת הביטול של קרוליינה הדרומית. המילטון והיין טענו שמדינות יכולות "לבטל" חוקים פדרליים שאיתם הם לא הסכימו. 80 אחוז מ-162 הנציגים הצביעו בעד ביטול התעריפים הפדרליים של 1828 ו-1832 ובעד פקודת הביטול. הושגה פשרה זמנית בין הממשלה הפדרלית לקרוליינה הדרומית ב-1833.

היין התפטר מהסנאט לאחר שנבחר בידי בית המחוקקים כמושל קרוליינה הדרומית ב-1832, וכיהן בתפקיד קדנציה אחת עד 1834. בסנאט החליף אותו ג'ון קלהון, שהתפטר מתפקידו כסגן נשיא ארצות הברית כדי לתפוס את המושב. מ-1836 עד 1837 הוא כיהן כראש עיריית צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית.

מותו ומורשתו

היין מת באשוויל, קרוליינה הצפונית, ב-24 בספטמבר 1839 ונקבר בבית הקברות של כנסיית סנט מייקל בצ'ארלסטון.

חלומות הרכבת הטרנס-יבשתיים שלו מעולם לא התממשו. חתנו, קפטן עלם שארפ הבן לחם למען הקונפדרציה נגד האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית ברגימנט הפרשים הראשון של קרוליינה הדרומית, לגיון המפטון, שרד את המלחמה. עם זאת, הוא ומשפחתו מכרו את המטעים שלהם והשקיעו את ההכנסות באיגרות חוב של הקונפדרציה. לאחר המלחמה, המצב הפיננסי של המשפחה היה קשה, ושארפ עבר לטנסי, ולאחר מכן לדאלאס, טקסס, שם הפך לכומר פרסביטריאני.

אחיינו של היין, פול המילטון היין, היה משורר וחתן פרס המשורר של קרוליינה הדרומית שעבר לג'ורג'יה לאחר מלחמת האזרחים. ב-1878 הוא פרסם ביוגרפיה של היין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט היין בוויקישיתוף

• רוברט היין, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)