רוברט ברנוול רט

רוברט ברנוול רט
Robert Rhett
לידה	21 בדצמבר 1800; ביופורט, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
פטירה	14 בספטמבר 1876 (בגיל 75); סנט ג'יימס פאריש, לואיזיאנה, ארצות הברית
שם לידה	Robert Barnwell Smith
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	קרוליינה הדרומית
השכלה	University of South Carolina Beaufort
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	4 במרץ 1837 – 3 במרץ 1839; (שנתיים)
	→ William John Grayson
	4 במרץ 1839 – 3 במרץ 1841; (שנתיים)
	4 במרץ 1841 – 3 במרץ 1843; (שנתיים)
	Richard F. Simpson ←
	4 במרץ 1843 – 3 במרץ 1845; (שנתיים)
	→ James Rogers
	4 במרץ 1845 – 3 במרץ 1847; (שנתיים)
	4 במרץ 1847 – 3 במרץ 1849; (שנתיים)
	William F. Colcock ←
	27 בנובמבר 1826 – 29 בנובמבר 1832; (6 שנים)
	18 בדצמבר 1850 – 4 במרץ 1851; (77 ימים)
	→ רוברט וודוורד ברנוול
	4 במרץ 1851 – 7 במאי 1852; (שנה)
	ויליאם פ. דה סוסר ←

רוברט ברנוול רט (שמו המקורי רוברט ברנוול סמית', באנגלית: Robert Barnwell Rhett‏; 21 בדצמבר 1800 – 14 בספטמבר 1876) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כנציג מקרוליינה הדרומית בקונגרס הקונפדרציה הזמני מ-1861 עד 1862, חבר בבית הנבחרים של ארצות הברית מקרוליינה הדרומית מ-1837 עד 1849, והסנאט של ארצות הברית מקרוליינה הדרומית מ-1850 עד 1852. כתומך נלהב של עבדות ותומך מוקדם בפרישה, הוא היה דמוקרטי קיצוני,^[1] וכונה "אבי הפרישה".

רט פרסם את דעותיו באמצעות עיתונו, Charleston Mercury. ^[2]

בנו אלפרד מ. רט פיקד על סוללה בפורט מולטרי בזמן הפצצת פורט סאמטר. ^[3]

ביוגרפיה

ראשית חייו

רט נולד ב-21 בדצמבר 1800 בשם רוברט ברנוול סמית' בביופורט, קרוליינה הדרומית. מאוחר יותר למד משפטים.

רט היה ממוצא אנגלי. מצד אמו, הוא היה קרוב משפחה של חבר בית הנבחרים של ארצות הברית רוברט ברנוול (דודו רבא) ולסנאטור רוברט וודוורד ברנוול (בנו של רוברט). בת דודה של משפחת ברנוול הייתה אשתו של אלכסנדר גארדן.

קריירה מוקדמת

רט היה חבר בבית המחוקקים של קרוליינה הדרומית מ-1826 עד 1832, ותמך מאוד בדעותיו בעד העבדות. בשנת 1832, רט מונה לתובע הכללי של קרוליינה הדרומית, וכיהן בתפקיד עד 1837. לאחר מכן הוא נבחר לחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכיהן עד 1849. בשנת 1838, הוא שינה את שם משפחתו מסמית' לרט, על שם אב קדמון קולוניאלי בולט, קולונל ויליאם רט. רט התנגד בתוקף לתעריף הפרוטקציוניסטי של 1842.

תמיכה בפרישה

ב-31 ביולי 1844, רט השיק את תנועת בלופטון, שקראה לקרוליינה הדרומית לחזור להצהרת הביטול או להכריז על פרישה. עד מהרה התנועה נדחתה על ידי דמוקרטים מתונים יותר בקרוליינה הדרומית, כולל אפילו הסנאטור ג'ון קלהון, שחשש שהתנועה תסכן את מועמדו לנשיאות, ג'יימס ק. פולק.

רט התנגד לפשרת 1850 בניגוד לאינטרסים של הדרום המחזיק בעבדים. הוא הצטרף לעמיתיו הדמוקרטים הקיצוניים בוועידת נאשוויל משנת 1850, שלא הצליחה לאשר את מטרתו לפרישה עבור כל הדרום. לאחר ועידת נאשוויל, רט, ויליאם לוונדס יאנסי ועוד כמה נפגשו במייקון, ג'ורג'יה ב-21 באוגוסט 1850, והקימו את המפלגה הלאומית הדרומית קצרת-הימים. בדצמבר 1850, הוא מונה כחבר הסנאט של ארצות הברית למשך שארית הקדנציה שנותרה לאחר מותו של קלהון. הוא המשיך לתמוך בפרישה בתגובה לפשרה, אך ב-1852 נמנעה קרוליינה הדרומית מהכרזה על פרישה ורק העבירה הצהרה המכריזה על זכותה של מדינה לפרוש. מאוכזב, הוא התפטר ממושבו בסנאט.

הוא המשיך להביע את רגשותיו הלוהטים בעד פרישה באמצעות ה-Charleston Mercury, שנערך כעת על ידי בנו, רוברט ברנוול רט הבן.

הוועידה הלאומית הדמוקרטית של 1860 התכנסה בצ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית וגוש גדול של צירים מדרום עזב את המקום מאחר שהוועידה לא הייתה מספיק בעד עבדות. זה הוביל לפילוג במפלגה ולהפרדה בין המועמדים הצפוניים והדרומיים לנשיאות, מה שהבטיח למעשה את בחירתו של רפובליקני אנטי עבדות, מה שגרם להכרזות על פרישה בשבע מדינות. במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב-1860, דו"ח שקיבל קרדיט נרחב ב-Nashville Patriot אמר שהתוצאה הייתה התוצאה המיועדת של קונספירציה של רט, יאנסי וויליאם פורצ'ר מיילס שנרקמה בוועידת הדרום במונטגומרי, אלבמה במאי 1858.

מדינות הקונפדרציה

לאחר בחירתו של מועמד המפלגה הרפובליקנית, אברהם לינקולן, נבחר רט לוועידת הפרישה של קרוליינה הדרומית, שהכריזה על פרישה בדצמבר. הוא נבחר כנציג מקרוליינה הדרומית לקונגרס הקונפדרציה הזמני במונטגומרי. הוא היה אחד הצירים הפעילים ביותר והיה יושב ראש הוועדה שניסחה את חוקת הקונפדרציה. לאחר מכן הוא נבחר לבית הנבחרים של הקונפדרציה. הוא לא קיבל תפקיד בכיר יותר בממשלת הקונפדרציה וחזר לקרוליינה הדרומית. במהלך שארית מלחמת האזרחים, הוא מתח ביקורת חריפה על מדיניותו של נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס.

באוקטובר 1865, קצין צבא הקונפדרציה פ.ג.ט. בורגארד כתב לרט ועודד אותו לחדש את הפרסום של Charleston Mercury "כדי לעזור בשיקום אמיתות ההיסטוריה. יהיה קשה, אפילו לרבים מבני עמנו שלנו, להאמין שמטרה מפוארת כמו זו שלמענו נלחמנו הייתה צריכה להיות מוקרבת על ידי דעות קדומות וחוסר שיפוט וראיית הנולד של אדם אחד [ג'פרסון דייוויס] אולם זאת הייתה העובדה, לפי דעתי המכוונת ביותר."^[4]

מותו

רט נאבק בסרטן העור במשך שנים ארוכות, כולל "גידול סרטני באפו שפגע בו בצורה נוראית והשפיע גם על בריאותו הכללית בשנים שלאחר המלחמה".^[4] לאחר המלחמה, רט התיישב בלואיזיאנה. הוא מת ב-14 בספטמבר 1876 בסנט ג'יימס פאריש, לואיזיאנה, ונקבר בבית הקברות מגנוליה בצ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית.

מורשת

בית רוברט ברנוול רט בצ'ארלסטון הוכרז כנקודת ציון היסטורית לאומית בשנת 1973.^[5]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט ברנוול רט בוויקישיתוף

רוברט ברנוול רט, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
רוברט ברנוול רט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ השתייך לפלג דמוקרטי דרומי רדיקלי שדחף לפרישה של מדינות הדרום
^ The Secession (אורכב 06.03.2017 בארכיון Wayback Machine) Charleston News and Courier. December 18, 1960
^ Island, Mailing Address: 1214 Middle Street Sullivan's; Us, SC 29482 Phone:577-0242 Contact. "Alfred M. Rhett - Fort Sumter and Fort Moultrie National Historical Park (U.S. National Park Service)". www.nps.gov (באנגלית). נבדק ב-2023-08-07.
^ ¹ ² "Caroliniana Society Annual Gifts Report - April 2010". University South Caroliniana Society. University of South Carolina Libraries. 2010-04-01.
^ "Robert Barnwell Rhett House". National Historic Landmark summary listing. National Park Service. אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2011. נבדק ב-2008-03-16. {{cite web}}: (עזרה)

[1] השתייך לפלג דמוקרטי דרומי רדיקלי שדחף לפרישה של מדינות הדרום

[2] The Secession (אורכב 06.03.2017 בארכיון Wayback Machine) Charleston News and Courier. December 18, 1960

[3] Island, Mailing Address: 1214 Middle Street Sullivan's; Us, SC 29482 Phone:577-0242 Contact. "Alfred M. Rhett - Fort Sumter and Fort Moultrie National Historical Park (U.S. National Park Service)". www.nps.gov (באנגלית). נבדק ב-2023-08-07.

[:0-4] ¹ ² "Caroliniana Society Annual Gifts Report - April 2010". University South Caroliniana Society. University of South Carolina Libraries. 2010-04-01.

[nhlsum-5] "Robert Barnwell Rhett House". National Historic Landmark summary listing. National Park Service. אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2011. נבדק ב-2008-03-16. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]