רוברטו הראס
לידה |
21 בפברואר 1974 (בן 50) בחאר, ספרד |
---|---|
כינוי | מלך ההרים הספרדי |
תחום | כביש |
התמחות | מטפס |
קבוצה נוכחית | פרש |
קבוצות עבר | קלמה, רשות הדואר של ארצות הברית, ליברטי סגורוס |
הישגי שיא | 4 ניצחונות בוואלטה אספניה |
רוברטו הראס הרננדז (ספרדית: Roberto Heras Hernández; נולד ב-21 בפברואר 1974 בבחאר שבספרד) הוא רוכב אופניים ספרדי (רוכב עבר), שניצח ארבע פעמים בוואלטה אספניה.
בנערותו למד הראס בבית ספר לאופניים בעיר הולדתו ולאחר מכן עבר לקבוצת חובבים בבירת המחוז, סלמנקה. מאוחר יותר הצטרף הראס לקבוצה בסקית שבסיסה היה בבילבאו ובה רכב עד הפיכתו לרוכב מקצועני בקבוצת קלמה הספרדית ב-1996.
התקופה בקבוצת "קלמה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]את ניצחונו הראשון השיג הראס בעונתו השנייה כמקצוען, ב-1997, במרוץ החד-יומי בעל התוואי ההררי, סובידה נרנקו, לאחר שניצח את המטפס חוזה מריה חימנז. בוואלטה אספניה באותה שנה זכה הראס בניצחונו הראשון בקטע של המרוץ לאחר ששוב הצליח לגבור בקטע הררי על חימנז. הראס שרכב באותו מרוץ כפועל של הרוכב הבכיר בקבוצתו, פרננדו אסקרטין, הצליח בסופו של המרוץ לתפוס את המקום החמישי המכובד. גם ב-1998 הצליח הראס לנצח קטע בוואלטה אספניה והפעם תפס את המקום השישי בדירוג הכללי. ב-1999 הצליח הראס לנצח קטע בג'ירו ד'איטליה, סיים כחמישי בדירוג הכללי בג'ירו וסיים במקום השלישי בדירוג הכללי בוואלטה אספניה.
שנת 2000 הייתה אחת משנות השיא של הראס. הוא סיים במקום החמישי בדירוג הכללי בטור דה פראנס והתבלט בקטעי ההרים. באחד מקטעים אלו, שהסתיים במורזין, התמודד על הניצחון בקטע מול רישאר ויראנק אך כמה מאות מטרים לפני קו הסיום, בעת סיבוב חד, איבד את אחיזתו בכביש, נפל ואיבד בכך את הסיכוי לנצח בקטע. בהמשך העונה הוא זכה במקום הראשון בדירוג הכללי בוואלטה אספניה וזאת לאחר שצבר שני ניצחונות בקטעים במרוץ. באותו מרוץ נהנה הראס מתמיכת קבוצתו, קלמה, שתוך שימוש בטקטיקה התקפית ושליחת רוכבים לבריחות, סייעה להראס ביצירת יתרון על מתחריו.
התקופה בקבוצת "שירות הדואר האמריקאי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר סיום הוואלטה אספניה של 2000, קיבל הראס הצעה מלאנס ארמסטרונג, מנצח הטור דה פראנס ב-1999 וב-2000 להצטרף לקבוצתו, קבוצת שירות הדואר האמריקאי. להפתעתם של רבים, נענה הראס להצעה בחיוב. העברה זו יצרה הד תקשורתי רב בעולם מרוצי האופניים מאחר שהראס נחשב ככח עולה המסוגל לאיים על שליטתו של ארמסטרונג בטור דה פראנס. רבים טענו כי קבוצת הדואר האמריקאי נוקטת במדיניות של קניית הרוכבים המבטיחים בעולם על מנת שאלו לא יסכנו את ניצחונו של ארמסטרונג במרוץ החשוב. החלטת הראס לעבור לקבוצתו של ארמסטרונג הייתה קשורה כנראה לשכרו שעלה בצורה משמעותית. בנוסף, הוא ידע שהוא עובר לקבוצה מאורגנת ומסודרת (בניגוד לקבוצתו הקודמת, קלמה, שסבלה ממשברים פיננסיים באופן תכוף) שבה יוכל להתפתח בתחום החלש אצלו, רכיבה נגד השעון וכי הוא יהיה מוביל הקבוצה בוואלטה אספניה.
בשנת 2001, במדי קבוצת שירות הדואר האמריקאי, סייע הראס לארמסטרונג לזכות בפעם השלישית ברציפות בטור דה פראנס. הקבוצה האמריקאית נהגה טקטיקה מיוחדת בקטעי ההרים. הקבוצה נהגה ליצור "רכבת" של רוכבים אשר הכתיבו קצב גבוה מאוד שהיקשה על רוב הרוכבים לעמוד בו. מדי כמה קילומטרים נשר הרוכב הראשון בטור לאחר שמילא את תפקידו במשיכת הרכבת. תפקידו של הראס בקבוצה היה להיות הרוכב האחרון שיוליך את ארמסטרונג בקטעי ההרים עד לפני קילומטרים ספורים מהפסגה, שם היה אמור ארמסטרונג לנסות ולתקוף את כל שאר הרוכבים ולנצח בקטע. הראס מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר ואמנם, ארמסטרונג זכה במרוץ תוך כדי הפגנת שליטה ברורה. בקטע שהיה לפני תחילת הקטעים ההרריים, נערך מרוץ קבוצתי נגד השעון. באמצע הקטע, שנערך על כביש רטוב מגשם, החליקו הראס ורוכב נוסף על הכביש ונפלו. למרות שארמסטרונג יכול היה להמשיך עם שבעת הרוכבים הנותרים עד הסיום ללא נזק ממשי לזמן הקבוצתי, הוא בחר להתעכב ולהמתין לשני הרוכבים שנפלו, לוותר על ניצחון בקטע תוך העדפת הלכידות הקבוצתית והדגשת מעמדו הבכיר של הראס בקבוצה. בוואלטה אספניה באותה שנה נחל הראס אכזבה קשה. הוא לא ניצח בשום קטע וסיים רביעי בדירוג הכללי לאחר שבקטע האחרון, שהיה מרוץ נגד השעון, הוא הודח מהמקום השלישי המכובד על ידי בן קבוצתו לוי ליפהיימר.
שנת 2002 עברה על הראס בצורה דומה. ביוני זכה הראס במרוץ קטעים יוקרתי שנערך בקטלוניה וביולי הוא שוב רכב כפועל של לאנס ארמסטרונג וסייע לו להשיג ניצחון רביעי בטור דה פראנס. הראס אף סיים במקום התשיעי המכובד בטור של 2002. אולם, הוואלטה אספניה זימנה לו שוב אכזבה. תחילה, הכול הלך למישרין. הראס ניצח בשני קטעים הרריים, האחד שהסתיים בסיירה דה לה פנדרה והשני שהסתיים בפסגת האנגלירו, טיפוס אשר נחשב לאחד הקשים באירופה. הוא הוביל במרוץ, אך שוב היה זה הקטע האחרון במרוץ, שהיה קטע נגד השעון והסתיים באצטדיון סנטיאגו ברנבאו שבמדריד, אשר מנע את ניצחונו במרוץ. בקטע האחרון ניצח בן קבוצתו לשעבר, איטור גונזאלס, והצליח לחלוף על פני הראס בדירוג הכללי ולנצח במרוץ כולו.
שנת 2003 לא ניבאה טובות להראס. במרוץ בקטלוניה שבו זכה ב-2002 הוא נוצח על ידי רוכב אלמוני וסיים שני. גם בטור דה פראנס הוא לא הפגין כושר משביע רצון. אמנם בקטעי ההרים הראשונים הוא מילא, כרגיל, את תפקיד המושך האחרון בהצלחה. אך בהמשך המרוץ, במקביל לקשיים שחווה לאנס ארמסטרונג, נחלש הראס וסיים את המרוץ במקום ה-35, בהפרש זמן ניכר אחרי ארמסטרונג המנצח. אחרי האכזבות בשנים הקודמות בוואלטה ואחרי היכולת המאכזבת שגילה בטור דה פראנס, הגיע הראס לוואלטה אספניה של 2003 כאחד המועמדים ולאו דווקא כבכיר שבהם. תחילה, נראה היה כי אכן הראס יאכזב שוב. לאחר הקטע השישי שבו נערך מרוץ אישי נגד השעון, פיגר הראס אחר הרוכב הצעיר איזידרו נוזאל ביותר מארבע דקות. להפתעת כולם, הצליח נוזאל לאחוז ביתרונו שהתכרסם באיטיות עד הקטע לפני האחרון במרוץ. בקטע זה, שהיה מרוץ אישי נגד השעון והסתיים בפסגה באזור אסקוריאל שליד מדריד, ניצח הראס ניצחון מוחץ את נוזאל וחלף על פניו בדירוג הכללי. למחרת, עם סיום המרוץ, הבטיח הראס את ניצחונו בפער מזערי של 28 שניות לפני נוזאל.
התקופה בקבוצת "ליברטי סגורוס"
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ניצחונו בוואלטה אספניה של 2003, חש כנראה הראס, כי ביכולתו להתמודד על ניצחון בטור דה פראנס וכי דרכו להתמודדות שכזאת חסומה בקבוצת שירות הדואר האמריקאי, שכן מעמדו של ארמסטרונג בקבוצתו והטקטיקה אותה ישמה הקבוצה, לא איפשרו שני רוכבים מובילים בקבוצה בטור דה פראנס. בתום עונת 2003 הוא הודיע על כך שירכב בשנה הבאה במדי הקבוצה הספרדית החזקה "ליברטי סגורוס". הראס זכה במדי קבוצתו החדשה במרוץ קטעים שנערך בארץ הבסקים כחודש לפני הטור דה פראנס של 2004 והצהיר ערב הטור, כי הוא מוכן להתמודד מול ארמסטרונג וכי הוא נמצא בשיא כושרו. המציאות טפחה על פניו של הראס כאשר כבר בקטע ההררי הראשון סיים במקום ה-29 בלבד ואיבד מספר דקות לרוכבים הבכירים במרוץ. לאחר מספר קטעים נוספים ולאחר שצבר פיגור גדול מול הרוכבים המובילים, פרש הראס מהמרוץ. לעומת זאת, בוואלטה אספניה של 2004 הוא שוב הצטיין. בעזרת קבוצה חזקה ותומכת ותודות לשיפור יכולתו במרוץ האישי נגד השעון, הצליח הראס לזכות בחולצת המוביל כבר בקטע ה-12 והשכיל לשמור על הבכורה עד הסיום במדריד. במהלך כל המחצית השנייה של המרוץ, זכה הראס לקרב צמוד מצידו של סנטיאגו פרז הספרדי ובסופו של דבר ניצח, שוב, בפער מזערי של 30 שניות. פרז אשר אף זכה בשלושה קטעים במהלך המרוץ (לעומת הראס שזכה בקטע אחד בלבד), הושעה מספר חודשים לאחר מכן לאחר שנתגלה כי השתמש בזמן המרוץ בעירוי דם, דבר האסור על פי חוקת מרוצי האופניים. בניצחונו בפעם השלישית במרוץ הספרדי הלאומי השיג הראס שני השגים יוצאי דופן. הוא הישווה את שיא הזכיות בוואלטה אספניה. שיא שהוחזק על ידי הרוכב השווייצרי טוני רומינגר וכמו כן, הוא הצליח לזכות במרוץ במדיהן של שלוש קבוצות שונות.
שנת 2005 הייתה דומה מאוד ל-2004. שוב התכונן הראס לטור דה פראנס והצהיר כי הוא נמצא בכושר טוב ושוב, טפחה המציאות על פניו כאשר נכשל ולא הצליח להצמד בקטעי ההרים לארמסטרונג ולרוכבים המובילים. הראס הצליח הפעם לסיים את המרוץ, אך דורג בסיום במקום ה-45 בלבד. כמו ב-2004 גילה הראס יכולת מצוינת גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטלית בוואלטה אספניה באותה שנה. תחילה הוא ניצח קטע הררי תוך שקבוצתו מפגינה יכולת גבוהה, עבר לראש הדירוג הכללי והיה נדמה כאילו מאומה לא יעמוד בפני הראס וניצחון נוסף. אולם, הרוכב הרוסי, דניס מנצ'וב, ניצח בקטע אישי נגד השעון וחלף על פני הראס בדירוג הכללי. הראס וקבוצתו ניסו לתקוף את מנצ'וב בקטעים ההרריים שבאו בהמשך, אך ללא הועיל. מנצ'וב הפגין חוסן גופני ומנטלי והמשיך להוביל במרוץ. בקטע ה-15 במרוץ, שהיה קטע הררי, ביצעו הראס וקבוצתו תרגיל מבריק שאיפשר להראס לפתוח פער משמעותי מול מנצ'וב. הראס ניצח בקטע בהפרש גדול ועבר להוביל במרוץ. הוא שמר בהצלחה על ההובלה עד סיום המרוץ במדריד. אולם, בנובמבר 2005 התברר כי בדגימת שתן, שנלקחה ממנו לאחר הקטע ה-20 בוואלטה אספניה, נמצאו עקבות חומרים אסורים. ב-8 בפברואר 2006 השעתה אותו ההתאחדות הספרדית לאופניים למשך שנתיים וביטלה את ניצחונו בוואלטה אספניה של 2005 (הניצחון הועבר לרוכב השני בדירוג - דניס מנצ'וב). ב-29 בדצמבר 2007 הודיע הראס על פרישתו מרכיבה מקצוענית[1]. ב-2011 בוטלה פסילתו בוואלטה 2005 והניצחון במרוץ הוענק לו בשנית והביא אותו לקביעת שיא בניצחונות בוואלטה אספניה - 4 ניצחונות.
מאפייניו כרוכב
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד מראשית ימיו כרוכב מקצועני, נחשב הראס כאחד המטפסים הטובים בעולם. משקלו הנמוך (59 ק"ג) תורם לתכונה זו. במיוחד בא הדבר לידי ביטוי בטיפוסים ארוכים ובעלי שיפוע תלול. בראשית הקריירה שלו, נחשבה יכולתו הבינונית במרוץ האישי נגד השעון כנקודת התורפה העיקרית שלו. בעת שהיה חלק מקבוצת "שירות הדואר האמריקאי" שיפר הראס באופן משמעותי את יכולתו בסוג מרוץ זה, בין היתר, על ידי שינוי תנוחת הרכיבה שלו בעקבות בדיקות שערך יחד עם חברי קבוצתו במנהרת רוח. תכונה נוספת הבולטת אצל הראס היא יכולתו לשמור על כושר גבוה בשלבים המאוחרים של מרוצי הקטעים הארוכים. בשעה שחלק גדול מהרוכבים הולכים ונסוגים בכושרם ככל שהמרוץ המפרך מתקרב אל סופו, הראס מצליח לשמור על כושרו ואף מצליח להתעלות בקטעים המכריעים שבסיום המרוץ. לצד רשימת הישגיו המפוארים של הראס בוואלטה אספניה קיימת רשימה דלה ביותר של הישגים בטור דה פראנס, המרוץ היוקרתי ביותר וזה אשר מושך אליו את מיטב הרוכבים בעולם. הראס לא זכה באף קטע בטור דה פראנס והמקום הגבוה ביותר אליו הגיע בדרוג הכללי במרוץ הוא המקום החמישי.
רשימת ניצחונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]1997
- סובידה נרנקו
- קטע מס' 12 בוואלטה אספניה
- קטגורית ההרים בוואלטה ולנסיאנה
1998
- גרנד פרי פרימוורה
- קטע מס' 19 בוואלטה אספניה
1999
- גרנד פרי פרימוורה
- קטע מס' 21 בג'ירו ד'איטליה
- קטע מס' 6 בוולטה קטלוניה
2000
- וואלטה אספניה
- קטגורית הנקודות בוואלטה אספניה
- קטע מס' 7 בוואלטה אספניה
- קטע מס' 20 בוואלטה אספניה
- קטע מס' 5 בביציקלטה ואסקה
2002
- וולטה קטלוניה
- קטגורית הקביעות בוואלטה אספניה
- קטע מס' 6 בוואלטה אספניה
- קטע מס' 15 בוואלטה אספניה
2003
- וואלטה אספניה
- קטע מס' 20 בוואלטה אספניה
2004
- וואלטה אספניה
- אוזקל ביציקלטה
- הקטגוריה המשולבת בוואלטה אספניה
- קטע מס' 12 בוואלטה אספניה
2005
- וואלטה אספניה
- קטע מס' 6 בוואלטה אספניה
- קטע מס' 15 בוואלטה אספניה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברטו הראס, באתר Cycling Archives
- רשימת תארים והישגים