לדלג לתוכן

רוביקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוביקון
Rubico
שפך נהר הרוביקון, ליד צ'סנטיקו
שפך נהר הרוביקון, ליד צ'סנטיקו
מידע כללי
אורך 29 ק"מ
ספיקה ממוצעת 6.6 מ"ק לשנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא Sogliano al Rubicone (44°0′3″N 12°15′56″E) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מוצא הנהר 250 מטרים
שפך הים האדריאטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז איטליהאיטליה איטליה
מהלך נהר רוביקון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרוּבִּיקוֹןלטינית Rubico; באיטלקית רוּבּיקוֹנֶה, Rubicone) הוא נהר קטן ורדוד בצפון איטליה, הזורם מדרום לצ'זנה ומצפון לרימיני. הוא היה ידוע בשם פיומיצ'ינו (Fiumicino) עד לשנת 1933, עת הוא זוהה עם הנהר העתיק רוביקון, אשר נתפרסם הודות לחצייתו הנודעת על ידי יוליוס קיסר בשנת 49 לפנה"ס.

הנהר זורם לאורך כ-29 ק"מ ממקורותיו בהרי האפנינים ונשפך לים האדריאטי בדרום מחוז אמיליה-רומאניה.

האימפריה הרומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסל ארד בדמותו של יוליוס קיסר על גדות נהר רוביקון
ערך מורחב – לחצות את הרוביקון

נתיבו של נהר הרוביקון צוין בחוק הרומאי כקו המפריד בין איטליה לבין הפרובינקיה גאליה קיסאלפינה.

ב-10 בינואר בשנת 49 לפנה"ס יוליוס קיסר חצה את נהר הרוביקון עם צבאו בדרכו לעיר רומא. חציית הרוביקון הייתה הצהרה על כוונתו שלא לכבד את החלטת הסנאט שהדיחה אותו מתפקידיו, ומהלך הפתיחה של מלחמת אזרחים שבה ניצח את המצביא הרומי פומפיוס והשתלט על רומא. בזכות כך נטבע הביטוי "לחצות את הרוביקון", שפירושו לעשות מעשה שאין ממנו חזרה. ביטוי נוסף שנחקק מאותו אירוע הוא אמירתו של קיסר: "הפור נפל".

איתור הנהר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך תקופה ארוכה לא היה ידוע מיקומו המדויק של הנהר. בתקופת הרנסאנס היה ויכוח בין החוקרים על זהות הנהר[1]. במהלך השנים היו מספר תאוריות באשר לזיהוי הנהר. הוא זוהה בשנת 1933 ובשנת 1991 תיאוריה זו קיבלה הוכחה[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוביקון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ A brief account of the controversies favoring rivers of Romagna, between the Pisciatello, called the Rigone in its lowest reaches, the Fiumicino near Savignano and the Uso is in Dissertazione seconda dell'abate Pasquale Amati savignanese sopra alcune lettere del signor dottor Bianchi di Rimini e sopra il Rubicone degli antichi (Faenza, 1763:6–8), noted in Roberto Weiss, The Renaissance Discovery of Classical Antiquity, 1969:111f and note 9.
  2. ^ Pignotti R., Ravagli P., Donati G., "Rubico quondam finis Italiae", Città del Rubicone, p. 3, October, 1991