לדלג לתוכן

רבקה פלדחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבקה פלדחי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 בספטמבר 1947 (בת 77)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פילוסופיה, היסטוריה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט יהודה אלקנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יצחק בנימיני, עמוס אדלהייט, רז חן-מוריס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבקה פֶלְדחַי (נולדה ב-3 בספטמבר 1947) היא פרופסור אמריטה במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב.

רבקה פלדחי נולדה בשנת 1947 בתל אביב, בת בכורה לצבי ושושנה אוביל, שעלו לארץ ישראל מפולין. למדה בתיכון אליאנס ברמת אביב. בשנת 1965 התגייסה לצה”ל ושירתה כסמלת חינוך ותרבות בקריה בתל אביב.

בשנת 1970 קיבלה תואר ראשון בהיסטוריה, באנגלית ובספרות אנגלית מאוניברסיטת חיפה. בשנת 1972 קיבלה תעודת הוראה מאוניברסיטת חיפה. בשנת 1982 קיבלה תואר שני בהיסטוריה של המדע מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת המוסמך עשתה בהנחייתם של פרופ' יהודה אלקנה וד"ר מיכאל הד, וכותרתה "מדע ודת בחייו של רוברט בויל". בשנת 1986 קיבלה שם תואר דוקטור בהיסטוריה של המדע, על עבודה בהנחייתו של פרופ' אלקנה שכותרתה "השורשים הרעיוניים והמוסדיים של הדיאלוג בין גליליאניזם ואנטי-גליליאניזם: 1540-1616".

בשנת 1989 מונתה למרצה במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1990 עלתה לדרגת מרצה בכיר ובשנת 1997 עלתה לדרגת פרופסור חבר. בשנים 1997–2003 עמדה בראש מכון כהן. עומדת בראש קבוצת המחקר "ידע בנדידה" שפועלת במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.[1] תחומי המחקר וההוראה שלה עוסקים בידע, דת ואמונה בתחילת העת החדשה; זרמים אינטלקטואליים ברנסאנס; קופרניקוס וגלילאו; חינוך מדעי באירופה הקתולית. עם תלמידיה לתואר דוקטור נמנים יצחק בנימיני ועמוס אדלהייט.

כיהנה כעמיתה במרכז סטנפורד למדעי הרוח (1987–1988), במכון ללימודים מתקדמים בברלין (1988–1989), במרכז המחקר הבינלאומי ללימודי תרבות בווינה (1994), במכון דיבנר ב-MIT, במכון מקס פלאנק להיסטוריה של המדעים בברלין (1997) וב-Collegium Helveticum של ETH בציריך (2001). בשנים 1994–1998 עמדה בראש פרויקט מחקר על "אירופה והמזרח התיכון: מושגי מפתח פוליטיים בדיאלוג בין תרבויות" במכון ון ליר בירושלים, בשיתוף עם המכון ללימודים מתקדמים בברלין.

פלדחי מתנגדת לשליטת ישראל בשטחים, ובין השאר חתמה (עם כ-360 חברי סגל אקדמי בישראל) על עצומה התומכת בסרבנות שירות בשטחים[2] ועל עצומה המתנגדת להקמת אוניברסיטה באריאל. בשנת 2012 הוזמנה על ידי שגרירות גרמניה בישראל להשתתף, יחד עם כעשרה אנשי אקדמיה ישראלים וגרמנים נוספים, במפגש בין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שנערך בברלין, אולם השתתפותה בוטלה ברגע האחרון בהוראתו של היועץ לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, עקב תמיכתה בסרבנות.[3]

היא הייתה חלק של הצוות שהכין ספר "הישיבה התיכונית החרדית".

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1968 נישאה ליורם פלדחי, ולזוג נולדו שני ילדים. בשנת 1998 התגרשו. בשנת 2006 נישאה לפרופ' מרדכי קרמניצר.

  • R. Feldhay, Galileo and the Church: Political Inquisition or Critical Dialogue?, Cambridge University Press, 1995

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביה:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]