רבי יוסי בן פטרוס
| לידה |
סוף המאה ה-2 פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-3 פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | הדור הראשון לאמוראים |
| השתייכות | חז"ל, אמוראים, אמוראי ארץ ישראל |
| תחומי עיסוק | אגדה |
| בני דורו | בר קפרא, זבדי בן לוי |
| אב | פטרוס / פיטרס |
| חתנים | רבי יהושע בן לוי |
  | |
רבי יוסי בן פטרוס[1] היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תורתו של רבי יוסי בן פטרוס מובאת בעיקר במדרשי האגדה, שם מוזכר יחד עם בר קפרא[2] וזבדי בן לוי.
בתלמוד הירושלמי הוא מוזכר פעמיים בלבד, בשם "רבי יוסי בר פיטרס", ובתור חמיו של רבי יהושע בן לוי[3].
עוד מסופר בתלמוד הירושלמי, שרבי יוסי בן פטרוס היה "להוט אחר התורה", ולכן התיר לעצמו ללמוד עם התלמידים ששלח לו בר קפרא בימי אבלו, אף על פי שלאבל אסור לעסוק בתורה[3]. רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא בעל יחוסי תנאים ואמוראים מתאר אותו כ"חסיד ואדם גדול ולהוט אחר דברי תורה"[4].
מאימרותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בויקרא רבה מובאות מספר דרשות העוסקות בפסוק ”זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה” (תהלים, נ"א, י"ט). הדרשה הבאה, המדברת על מעלתה של התשובה, מובאת בשם רבי יוסי בן טרטס, המזוהה כרבי יוסי בן פטרוס[5]:
במדרש המובא גם בתלמוד הירושלמי ובמקומות נוספים, מסופר על מה שאמרו זבדי בן לוי, רבי יהושע בן לוי, ורבי יוסי בן פטרוס, בשעת מיתתם:
זבדי בן לוי ורבי יוסי בן פטרוס ורבי יהושע בן לוי קראו כל אחד ואחד מהן בשעת סילוקן מן העולם (את אחד מהפסוקים הבאים): אחד מהן קרא (תהלים, ל"ב, ו'): "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו" והאחד קרא (תהילים, ל"א, כ') "מה רב טובך אשר צפנת ליראך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם" והאחד קרא (תהילים, ל"ג, כ"א) "כי בו ישמח לבנו".
בתלמוד הירושלמי מובא מדרש זה בנוסח אחר, המחליף את הפסוק "כי בו ישמח ליבנו" בפסוק "וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו" (תהלים, ה', י"ב), ומונה אותו לפני הפסוק "מה רב טובך"[6]. במדרשים אחרים מוזכרים גם הפסוקים "תערוך לפני שלחן" (תהלים, כ"ג, ה'), ו"כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי" (תהלים, פ"ד, י"א)[7]. הרב יהודה אדרי כתב (ע"פ הירושלמי), שהפסוק שאותו אמר רבי יוסי לפני מיתתו הוא הפסוק "ישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו"[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נפתלי משכיל לאיתן (עורך), "ר' יוסי בן פטרוס", סדר הדורות, חלק ב, ורשא, 1892, עמודים 220–221, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "ר' יוסי בן פטרוס", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 734–735, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ או "בר פיטרס"
- ^ בראשית רבה, פרשה צ"ד, פסקה ה'
- ^ 1 2 תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ה'
- ^ משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוסי בן פטרם", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, באתר היברובוקס
- ^ נפתלי משכיל לאיתן (עורך), "ר' יוסי בן פטרוס", סדר הדורות חלק ב, ורשא, 1892, עמודים 220–221, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה א'
- ^ בראשית רבה, פרשה צ"ב, פסקה ב', ילקוט שמעוני; ספר ישעיהו, רמז תס"ח
- ^ הרב יהודה אדרי, "ר' יוֹסַי בֶּן פֶּטְרוּס", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 169, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)