לדלג לתוכן

ראולי קלמנט סטנפורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראולי קלמנט סטנפורד
Rawghlie Clement Stanford
ראולי קלמנט סטנפורד
ראולי קלמנט סטנפורד
לידה 2 באוגוסט 1879
באפלו גאפ, טקסס, טקסס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בדצמבר 1963 (בגיל 84)
פיניקס, אריזונה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות גרינווד, פיניקס, אריזונה, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל אריזונה ה־5
4 בינואר 19372 בינואר 1939
(שנתיים)
נשיא בית המשפט העליון של אריזונה ה־17
פברואר 1945 – דצמבר 1948
(כ־3 שנים)
→ הנרי ד. רוס
ארתור ת. לפרייד ←
שופט בית המשפט העליון של אריזונה
19431955
(כ־12 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראולי קלמנט סטנפורדאנגלית: Rawghlie Clement Stanford;‏ 2 באוגוסט 187915 בדצמבר 1963) היה שופט ופוליטיקאי אמריקאי מאריזונה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אלבמה החמישי בשנים 19371939. בשנים 19431955 הוא כיהן כשופט בבית המשפט העליון של אריזונה, מתוכם, בשנים 19451948, כנשיאו.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראולי קלמנט סטנפורד נולד בעיירה באפלו גאפ שבטקסס. ב-1881 הוא עבר עם משפחתו לפיניקס, טריטוריית אריזונה, שם הוא התחנך בבתי ספר ציבוריים, ולמד בקולג' של אריזונה (לימים אוניברסיטת המדינה של אריזונה). במלחמת ארצות הברית-ספרד, לחם סטנפורד בשורות רגימנט המתנדבים ה-34 של ארצות הברית בפיליפינים. הוא למד משפטים וב-1905 התקבל ללשכת עורכי הדין של הטריטוריה. ב-1906 נשא סטנפורד את רות באצ'י, ולזוג נולדו שבעה ילדים.

ראשית הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1909 העביר סטנפורד את משרד עורכי הדין שלו לפיניקס. ב-1914 הוא נבחר לבית המשפט של מחוז מריקופה, בו הוא כיהן עד 1922. ב-1916 הוא שפט בהתדיינות בין המושלים ג'ורג' האנט ותומאס אדוארד קמפבל על תוצאות הבחירות שהתקיימו באותה שנה. אף על פי שהיה דמוקרט, פסק סטנפורד לטובתו של המועמד הרפובליקני קמפבל. מאוחר יותר הפך בית המשפט העליון של אריזונה את ההחלטה על פיה והשיבה את תפקיד המושל להאנט.

בשנים 19201936 היה סטנפורד חבר במועצת החינוך של בית הספר התיכון יוניון של פניקס, ובשנים 19281929 יושב ראש הוועדה המרכזית של המפלגה הדמוקרטית באריזונה.

כניסתו הראשונה של סטנפורד לפוליטיקה המדינתית הייתה ב-1920, כאשר התמודד בבחירות המקדימות של הדמוקרטים על מושב בסנאט של ארצות הברית מול הסנאטור המכהן מרקוס א. סמית'. בבחירות אלו הוא נוצח לאחר שקיבל 8,400 קולות מול 10,910 הקולות שקיבל סמית'.[1]

ניסיונו השני להיבחר למשרה פוליטית מדינתית הגיע 14 שנים לאחר מכן, כאשר הוא התמודד בבחירות המקדימות של הדמוקרטים על משרת המושל ב-1934.[2] בבחירות אלו, שלושת המתמודדים שהגיעו למקומות הראשונים היו מושל מכהן, מושל לעתיד, ומושל לשעבר. בנג'מין בייקר מואר הגיע למקום הראשון כאשר זכה ב-34,792 קולות, סטנפורד קיבל 29,088 קולות, וג'ורג' האנט, שכיהן קודם לכן בשבע תקופות כהונה, קיבל 27,849 קלות. חבר הסנאט המדינתי, ג'יימס מינוטו, הגיע למקום הרביעי עם 4,448 קולות.

מושל אריזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1936 ניצח סטנפורד לבסוף בבחירות המקדימות, לאחר שהביס את המושל המכהן בנג'מין בייקר מואר בבחירות המקדימות בהפרש משמעותי של 12 אחוזים מהקולות. הוא זכה ב-53,219 קולות מול 41,764 הקולות של מואר. ב-3 בנובמבר אותה שנה זכה סטנפורד בבחירות הכלליות בניצחון גורף כאשר קיבל 70.68 אחוזים מהקולות מול 29.11 האחוזים מהקולות שקיבל המועמד הרפובליקני, המושל לשעבר תומאס אדוארד קמפבל. ב-4 בינואר 1937 הושבע סטנפורד כמושל אלבמה השישי. במהלך תקופת כהונתו, הוא עסק בשיקום כלכלת אריזונה, שהתדרדרה במהלך השפל הגדול. ב-1938 הוא החליט שלא להתמודד על תקופת כהונה שנייה, וב-2 בינואר 1939 סיים את כהונתו.[3]

שופט בית המשפט העליון של אריזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תקופה קצרה של חזרה לעיסוקו בעריכת דין, ניצח סטנפורד ב-1943 את אלפרד לוקווד בבחירות על מושב בבית המשפט העליון של אריזונה. בתפקיד זה הוא כיהן שתי תקופות כהונה עד 1955, ואז פרש. בשנים 19451948 הוא כיהן כנשיא בית המשפט העליון של אריזונה. הוא השתתף ביותר מ-1,000 פסקי דין של בית המשפט, מתוכם כתב 200. יחד עם ארנסט מקפרלנד הוא היה אחד משני האישים שכיהנו הן כנשיא בית המשפט העליון של אריזונה והן כמושל המדינה.

שנותיו האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לנשיאות של 1960 היה סטנפורד מתאם מסע הבחירות של ג'ון פיצג'רלד קנדי ושל לינדון ג'ונסון באריזונה, ונבחר כחבר בחבר האלקטורים. במערכת בחירות זו לא ניצחו הדמוקרטים באריזונה. סטנפורד היה גם מעורב בעסקי מקרקעין. הוא פיתח שטחי קרקע גדולים, כולל החלק הצפוני של תעלת אריזונה (אנ') והשטחים שממזרח למלון בילטמור (אנ').

ראולי קלמנט סטנפרד נפטר בפיניקס ב-15 בדצמבר 1963. הוא נטמן בבית הקברות גרינווד שבעיר.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]