ראובן ירדור
 | |
| לידה |
1938 (בן 86 בערך)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | בית הספר הריאלי העברי בחיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1956–1986 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
  | |
ראובן ירדור (נולד ב-1938) קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. בשנים 1980–1984 פיקד על יחידת ההאזנה המרכזית – יחידה 8200, לאחר ששירת בה בתפקידים שונים מאז שנות השישים ונחשב לאחד ממפענחי הצפנים המבריקים ביותר שהיו במודיעין הישראלי, לצד קודמו שאול שמאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם ראובן לדרמן. בילדותו היה פעיל בתנועת הנוער של הלח"י, ובין היתר הדביק כרוזים על קירות שכונתו, יד אליהו. בגיל 15 הצטרף למחזור הראשון של הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה[1]. כבוגר הפנימייה הצבאית התגייס תחילה לחיל הרגלים ואחר כך עבר לשריון, מתוך שאיפה לקריירה צבאית כקצין שדה. כשיצא מטעם הצבא ללימודים באוניברסיטה העברית פגש בשיעוריו של פרופסור מאיר יעקב קיסטר את יואל בן-פורת, ששירת אז ביחידה 515, גלגולה המוקדם של יחידה 8200. בן פורת, שהתפעל מיכולותיו, התעקש לשלב את ירדור ביחידה, ונלחם על הבאתו אליה מול מפקד השריון דוד אלעזר. רק יורשו של אלעזר, האלוף ישראל טל, ניאות לבסוף להשאיל את ירדור ליחידה "לשנה-שנתיים", השאלה שהפכה להצבה קבועה לאחר מלחמת ששת הימים. בעשר שנותיו הראשונות ביחידה עסק ירדור בפענוח צפנים תחת פיקודו של שאול שמאי, ולאחר מותו של שמאי הוא מונה לראש ענף פענוח הצפנים, שם זכה לכינויים "הטנקיסט" ו"אבו זקן", על שם הזקן העבות שעיטר שנים רבות את פניו.
בספרו "נעילה" מספר בן פורת על מברק מוצפן שפענח ירדור, הדובר שבע שפות, ב-5 באוקטובר 1973 סמוך לשעה 5 בערב (21 שעות לפני פרוץ קרבות מלחמת יום הכיפורים), שהבהיר מעל לכל ספק כי המלחמה עומדת לפרוץ[2]. במברק נאמר כי פינוי נתיני ברית המועצות מסוריה וממצרים בא בעקבות כוונת הסורים והמצרים לפתוח בכל רגע בהתקפה על ישראל[3]. ההתרעה עוכבה באגף המודיעין ולא הגיעה בזמן לרמטכ"ל דוד אלעזר[4].
לאחר סיום תפקידו האמור, ב-1976, מונה ירדור לסגן מפקד יחידה 8200, תחת פיקודו של תא"ל אריה בנטוב, וב-1980 הוא קיבל את הפיקוד על היחידה.
במלחמת ששת הימים השתתף ירדור כמפקד יחידת האזנה ניידת שסופחה לאוגדת הפלדה שבפיקוד האלוף ישראל טל (כשהגיע ירדור בראש יחידתו הניידת לשטח הכינוס של האוגדה ערב המלחמה, אמר האלוף טל בשמחה: ״אני השאלתי אותך ועכשיו אני אקבל בונוס!״). ערב מלחמת יום הכיפורים ובמלחמה עצמה פיקד ירדור על ענף פענוח הצפנים ביחידה, ובמלחמת לבנון הראשונה הוא היה מפקד יחידה 8200.
שמו של ירדור נחשף לראשונה כמפקד היחידה הסודית בספרו של ארי בן מנשה ששירת תחתיו לאחר מלחמת יום הכיפורים, על אף שלארגוני הביון השונים בעולם היה שמו ידוע מאז אותה מלחמה עצמה, מכיוון שנמסר על ידי עמוס לוינברג לשוביו הסורים, וממנו הועבר לידיעת הסובייטים ובעלי בריתם.
ערב פרישתו מצה"ל שירת בתפקיד סגן ראש אגף התכנון במטכ"ל, תחת פיקודם של האלופים מנחם עינן ואביהו בן-נון.
עם סיום שירותו בצה"ל ב-1986 מונה לעמוד בראש מינהלת פרויקט "תומר", להקמת תחנת ממסר עבור שידורי קול אמריקה בערבה[5]. הקמת הפרויקט התעכבה מסיבות שונות, אך הוא המשיך לעמוד בראש המינהלת עד לביטלו ב-1993[6].
בעשור השמיני לחייו עדיין שירת ירדור בשירות מילואים פעיל באגף המודיעין של צה"ל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוס גלבוע, "ידיעת הזהב" - סיפור פרשייה מודיעינית נשכחת, חמישה באוקטובר 1973, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 10 ביולי 2015
הפרק ראובן ירדור - המחזור הראשון בפודקאסט "הקשב! בהסכת ובבטחה", בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראובן ירדור, באתר "בהשקט ובבטחה"
- ^ אמיר אורן, אוקטובר 1973 כדוגמה לחשיבות המופרזת של המודיעין, באתר הארץ, 6 באפריל 2013
- ^ עמוס גלבוע, "ידיעת הזהב" - סיפור פרשייה מודיעינית נשכחת, חמישה באוקטובר 1973, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 10 ביולי 2015
- ^ שלמה נקדימון, "נאר דאס פעלט מיר (רק זה חסר לי)", ידיעות אחרונות, 8.10.2010
- ^ אלעזר לוין, המלחמה על קול אמריקה, חדשות, 3 באוגוסט 1986
- ^ תקציבה של תחנת "קול אמריקה" (voa) בערבה בוטל סופית, חדשות, 28 במאי 1993
| מפקדי יחידה 8200 | ||
|---|---|---|
|
