ראובן אברמוב לוי

ראובן אברמוב לוי
Рубен Аврамов Леви
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
	הפוליטיקאי היהודי-בולגרי ראובן אברמוב לוי
לידה	6 באוקטובר 1900; סמוקוב, נסיכות בולגריה
פטירה	27 במרץ 1988 (בגיל 87); סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, המפלגה הקומוניסטית של בולגריה
	7 בנובמבר 1946 – 21 באוקטובר 1949; (3 שנים)
	14 בינואר 1954 – 11 בדצמבר 1957; (3 שנים)
	22 בדצמבר 1957 – 24 בפברואר 1962; (4 שנים)
	15 במרץ 1962 – 8 בדצמבר 1965; (3 שנים)
	11 במרץ 1966 – 18 במאי 1971; (5 שנים)
	21 ביוני 1971 – 29 במאי 1976; (5 שנים)
	15 ביוני 1976 – 7 באפריל 1981; (4 שנים)
	16 ביוני 1981 – 21 במרץ 1986; (4 שנים)
	4 בפברואר 1952 – 1 בפברואר 1957; (5 שנים)
פרסים והוקרה
	גיבור העמל הסוציאליסטי של בולגריה (7 בספטמבר 1964); גיבור הרפובליקה העממית של בולגריה (1980); מסדר גאורגי דימיטרוב (1959, 1960, 1970, 1985) ;

ראובן אברמוב לוי (בבולגרית: Рубен Аврамов Леви;‏ 6 באוקטובר 1900, סמוקוב, נסיכות בולגריה – 27 במרץ 1988, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה) היה פוליטיקאי, תאורטיקן ופובליציסט יהודי-בולגרי חבר המפלגה הקומוניסטית של בולגריה וכן המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. לוי כיהן כחבר האספה הלאומית בין השנים 1946–1986, וכשר התרבות של בולגריה בין השנים 1952–1957.

ביוגרפיה

ראשית הקריירה

ראובן לוי נולד בסמוקוב למשפחה יהודית. הוא רכש השכלה תיכונית בעירו, וב-1919 הצטרף לחוגי הנוער של המפלגה הקומוניסטית. בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 עבר לסופיה, כיהן כחבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ובספטמבר 1923 השתתף בארגון "התקוממות ספטמבר" (אנ') נגד השלטון בבולגריה. לאחר כישלון ההתקוממות נמלט לוי לברית המועצות. הוא נדון למוות בבולגריה בהיעדרו. בברית המועצות הצטרף לוי לחוגי הקומינטרן, וסיים את "בית הספר הבין לאומי על שם לנין" במוסקבה (אנ'). ב-1936 לחם במלחמת האזרחים בספרד כחבר המפלגה הקומוניסטית של ספרד ומונה לקומיסר פוליטי של דיוויזיה, ובהמשך למתאם ארצי של פעילות הקומיסרים בספרד. ב-1939 שב למוסקבה ומונה לנהל את בית הספר הבין לאומי של הקומינטרן. לאחר תחילת מבצע ברברוסה מונה לעורך בתחנת הרדיו הסובייטית "חריסטו בוטב" אשר שידרה בבולגרית.^[1]

שיא הקריירה ואחריתו

בספטמבר 1944, לאחר הפיכת חזית המולדת של בולגריה שב לוי לבולגריה, ומונה למנהל מחלקת התעמולה בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. הוא כיהן בתפקידו בין השנים 1944–1947 ו-1949–1950. ב-1950 מונה למנהל המחלקה לתרבות ומדע בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, בין השנים 1952–1957 כיהן כשר התרבות (בול') בממשלותיהם של וולקו צ'רבנקוב ואנטון יוגוב.^[2] לוי היה סטליניסט ובעל עמדות נוקשות. ב-1962, לאחר מינוי של טודור ז'יבקוב לראש ממשלת בולגריה, בוצעו מהלכי טיהור במפלגה הקומוניסטית תוך הדחת סטליניסטים מעמדותיהם בהנהגת המפלגה, ומינוי גורמים מתונים יותר, וזאת בהתאמה לתהליך שהתרחש בברית המועצות. ראובן לוי הודח מתפקידיו בוועד המרכזי, ומונה לראש המכון להיסטוריה של המפלגה הקומוניסטית הבולגרית (בול'). בין השנים 1969–1981 כיהן כפרופסור מן המניין ומנהל "המכון למדעי החברה ולניהול חברתי" של המפלגה הקומוניסטית. הוא פרסם שמונה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי ההיסטוריה והתיאוריה של הקומוניזם. לוי היה חבר האספה הלאומית בקדנציות לא רצופות בין השנים 1946–1986.^[1]

הלך לעולמו בסופיה ב-1988 והוא בן 87, והוא למנוחות בבית הקברות המרכזי בסופיה.

קישורים חיצוניים

יום העצמאות במזרח אירופה, על המשמר, 11 במאי 1954
בתפוצות ישראל, חרות, 22 בספטמבר 1954
ראש ממשלת בולגריה בחברת ישראלים, על המשמר, 24 באוגוסט 1955

הערות שוליים

^ ¹ ² ראובן אברמוב לוי, באתר politburo.archives.bg (בבולגרית)
^ ראובן לוי - שר התרבות בבולגריה, קול העם, 4 בפברואר 1952

[ראובן-1] ¹ ² ראובן אברמוב לוי, באתר politburo.archives.bg (בבולגרית)

[2] ראובן לוי - שר התרבות בבולגריה, קול העם, 4 בפברואר 1952

[1]

[2]