ראדי
ראדי (ברוסית: Рады; באוקראינית: Града) היה כפר הולדתו של חיים נחמן ביאליק. הכפר שכן במרחק של 15 קילומטרים מן העיר ז'יטומיר בחבל ווהלין שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). כיום הכפר אינו קיים יותר ובמקום שוכנת רק תחנת עצירה של רכבת.
הכפר ראדי ביצירות ביאליק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1873 נולד בכפר ראדי חיים נחמן בְּיאליק, מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, שזכה לתואר "המשורר הלאומי" ואף נחשב אחד היוצרים הגדולים בספרות העולמית. בכפר זה עברו על ביאליק שש שנות חייו הראשונות. באיגרת ביוגרפית ששיגר ביאליק להיסטוריון יוסף קלאוזנר בשנת 1903 הוא מתאר את רשמיו כילד מן הכפר ראדי:
מקום יערות ושדות ונוה שאנן מלא יופי צנוע של טבע פשוטה ובריאה, שמחה בחלקה ומסתפקת במועט. זהר רקיע, מרחבי שדה, דומיית חורש, האומרת "דרשני !... במקום זה ספגתי את הרשמים הראשונים של העולם והטבע.
— [1]הסופר וחוקר הספרות העברית אהרון בן אור (אורינובסקי) מתאר כך את הכפר ראדי:
הכפר ראדי היה פינה שקטה וירוקה, היה מוקף גבעות, יערות ומקשאות, ושבילים התפתלו ממנו והוליכו לעמקים ולקמות מזהיבות.
— [2]
ביאליק הביע את רשמי הילדות המוקדמת שלו בכפר ראדי בעיקר בשירי הטבע שלו וסיפורו "ספיח", בו הוא מספר כי רשמיו הראשוניים מן הכפר ליוו אותו כל ימיו וצפים ועולים בעיני רוחו מדי פעם:
עין בעין אראה את משכנות בוקר חיי ונאות ילדותי הראשונה....מאשר הוא שם, מאחת הפינות הנשכחות בוואליניה, מסתתר קנה ובצה וממקום יערות שאין להם סוף, יעלה לפני כפר מולדתי על ימיו ולילותיו, על חגיו ושבתיו ועל כל מועדי שנתו יחד, ומראהו כאשר עשה אותו אלהים: קטן ושלו וצנוע. עומד לו שם עדיין....חציו במישור וחציו במדרון. חבוי בצל שיחיו ואילנותיו ומעוטר גגותיו ומקשותיו...דבר לא נשתנה בו וצרור לא נפל ממנו. הם הם בתי החמר וצריפי העץ נמוכי הקומה, הזרועים בבקעה ובהר כעדרי צאן מבוהלים; הוא הוא החורש האלם, הזומם לי מרחוק; היא היא הגבעה הירוקה הרובצת מולי, נכח בית אבי ממש.
החיפוש אחר מקום הכפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככל שמילא הכפר ראדי מקום בעיני רוחו של ביאליק וביצירתו, כך אין הוא נזכר כיום במקורות ואינו מופיע במפות ובספרי הגאוגרפיה. בשנות התשעים, כאשר גבר באוקראינה העניין בשמו של ביאליק, יצאו שני חוקרים, ההיסטוריון ויקטור ליפינסקי (Виктор Липинский) והאתנולוג, שחקר תולדות העיר ז'יטומיר, גאיורגי מוקריצקי (Георгий Мокрицкий) לחפש בעיר ובסביבותיה את הבתים בהם ביאליק נולד וגר. הם ניסו לאתר את מקומו של הכפר ראדי, ולאחר חיפושים נתברר להם כי הכפר אינו קיים יותר, ובמקום בו עמד הכפר ישנה רק תחנת עצירה של הרכבת. תוצאות מחקרם התפרסמו באתר של הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג בשנת 2003 תחת הכותרת "האם שכחה ז'יטומיר את המשורר".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "האם שכחה ז'יטומיר את המשורר"(הקישור אינו פעיל) באתר הקהילה היהודית בסנט פטרסבורג
- דוד אסף, 'מקום יערות ושדות': מסע לראדי, כפר הולדתו של ביאליק, בבלוג "עונג שבת", 27 בספטמבר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תולדותיו של ביאליק כתובות בידי עצמו, דבר, 6 ביולי 1934
- ^ א. אורינובסקי, תולדות הספרות העברית החדשה, הוצאת יזרעאל, 1947, חלק שני עמ' 214