ראדא תעשיות אלקטרוניות
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה |
|
| סימול | ראדא |
| מייסדים | דוד רייטנר |
| תקופת הפעילות | 1970–הווה (כ־54 שנים) |
| חברת אם | לאונרדו DRS |
| מיקום המטה |
נתניה,  ישראל |
| משרד ראשי | מפעל ייצור - אזור התעשייה בית שאן |
| ענפי תעשייה | תעשייה ביטחונית |
| מוצרים עיקריים | מערכות מכ"ם לכוחות תמרון קרקעיים, אוויוניקה לכלי טיס צבאיים |
| הכנסות | 117 מיליון דולר (2021)[1] |
| רווח תפעולי | 20.3 מיליון דולר (2021)[1] |
| רווח | 25.0 מיליון דולר (2021)[1] |
| הון עצמי | 156 מיליון דולר (2021)[1] |
| סך המאזן | 203 מיליון דולר (2021)[1] |
| יו"ר | יוסי בן שלום |
| מנכ"ל | דב סלע |
| עובדים | 200 (2019) |
|
www | |
  | |
ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ היא חברה ביטחונית-טכנולוגית גלובאלית העוסקת בפיתוח, בייצור, ומכירה של מערכות מכ"ם לכוחות תמרון קרקעיים, ואוויוניקה לכלי טיס צבאיים. ראדא היא חברה ציבורית ומניותיה נסחרות בנאסד"ק. בפברואר 2021 נרשמה החברה למסחר גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב כמניה דואלית, ונכללה במדד תל אביב 125.[2] ביוני 2022 התמזגה החברה עם חברת לאונרדו DRS האמריקאית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראדא הוקמה בשנת 1970 בחיפה על ידי דוד רייטנר, כמפעל למערכות חשמל ורכיבים אלקטרוניים. רייטנר היה מהנדס שעבד קודם בחברת אלביט, עזב את החברה, החל לייצור את המוצרים מביתו בחיפה, וסיפק אותם לחיל האוויר.[3] בשנות ה-70, בעקבות האמברגו הצרפתי שלאחר מלחמת ששת הימים, סבל חיל האוויר הישראלי ממחסור במערכות בדיקה למטוס המיראז' 3 והנשר (שיוצר בתעשייה האווירית, על-פי התוכניות של מטוס מיראז' 5), וראדא הפכה לספקית העיקרית של ציוד זה לחיל האוויר. בשנות ה-80 התבססה פעילותה של ראדא על אספקת מכשירי בדיקה למטוסי הכפיר ועל ייצור ציוד לתחקור קרבות אוויר.[4] בשנת 1977 הורשע רייטנר במתן שוחד של 1,000 דולר לפקיד במשרד הביטחון,[5] ונידון לשלושה חודשים מאסר על תנאי.[6]
בתחילת 1980, עבר המפעל לבית שאן בעידוד הממשלה, כדי לספק מקורות תעסוקה, לאחר שמפעל כיתן בעיירה נסגר.[7] עקב עלות המעבר המפעל נקלע לקשיים, והוא נרכש על ידי קבוצת משקיעים בראשות איש העסקים אברהם רינות, מבעלי חברת הביטוח האררט.[8] בסוף אותה שנה מונה חיים ניסנזון למנכ"ל החברה.[9] ב-1985, לאחר שהוכרז שהחברה תהיה שותפה בפרויקט הלביא, היא הנפיקה את מניותיה בבורסת הנאסד"ק בניו יורק.[4]
בשנות ה-90
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1990 השקיעה ראדא בחברת קלסטרום תעשיות (Kellstrom Industries), שהקים טייס חיל האוויר לשעבר זיו נדיבי בפלורידה.[10] החברה עסקה באספקת ציוד אווירונאוטי, מנועים וחלקי מנועים של מטוסי סילון, ובליסינג או במכירה מחדש של מטוסי נוסעים, מנועים וחלקי מנועים. בנוסף הייתה לחברה שותפות אסטרטגית עם משרד הביטחון לשיווק חלקי חילוף תעופתיים מעודפי חיל האוויר. לאחר ההשקעה בקלסטרום היא הפכה לחברה-בת של ראדא, ונדיבי הפך לסגן נשיא ראדא. בשנת 1995 נמכרה קלסטרום לחברת השקעות, תמורת כ-9 מיליון דולר.[10] אחר כך הפכה לחברה ציבורית ולבסוף נמכרה בשנת 2002.[11]
בשנת 1993 זכתה החברה בחוזה לאספקת מערכות תחקור חדשה שפיתחה עבור מערך מטוסי ה-F-16 של חיל האוויר.[12]
בשנת 1996 החברה נקלעה שוב לקשיים, לאחר שבעקבות ביטול פרויקט הלביא ב-1988, היא השקיעה 25 מיליון דולר בהסבה של קו מוצרי הבדיקה שלה כך שיתאים לשימוש במטוסים אזרחיים, וקבוצת משקיעים הונג-קונגית הפכה לבעלת המניות העיקרית תמורת השקעה של 4 מיליון דולר.[13] במאי 1997 התמנה הרצל בודינגר, מפקד חיל האוויר בשנים 1992–1996, כמנהל פעילות השיווק הבינלאומית של החברה ונשיא חברת הבת בארצות הברית.[14] ביולי 1998 החליף את חיים ניסנזון כמנכ"ל.[15] באותה עת ניהלה החברה משא ומתן עם חברת בואינג להשקעה של 10 מיליון דולר תמורת 42% מהמניות, אך העסקה עם בואינג לא יצאה לפועל לאחר בדיקת נאותות שביצעה.[16] עם זאת, החברות חתמו בספטמבר 1999 על הסכם שיתוף פעולה, לפיו בואינג תעניק תמיכה לשיווק ומכירות של מערכת הבדיקה האוטומטית של ראדא - CATS, ותמליץ על התקנת המערכת במטוסיה מדגם 737 ו777.[17]
במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית המאה ה-21 עברה ראדא תהליך של ארגון מחדש שכלל סגירה של כל חברות הבת מחוץ לישראל וכניסה לפעילות בתחומים חדשים.[18] החברה זכתה בשורה של חוזים, חלקם כספקית של מוצרים לחברות תעשייה ביטחונית אחרות המבצעות את האינטגרציה שלהם כחלק מפרויקטים שלהם, דוגמת, רפא"ל, התעשייה האווירית, וחברת Smiths Aerospace האמריקנית (אנ') עובר מטוסי ה-F-16 של חיל האוויר הישראלי ושל פורטוגל, צ'ילה, הולנד ועומאן.[19] תחומי הפעילות החדשים שאליהם נכנסה ראדא כללו: מערכות ניווט, מכ"ם ומערכות אוויוניקה (למטוסים ובהמשך גם למל"טים).
בינואר 2003, זכתה ראדא בחוזה לאספקת מערכות תחקור עבור מערך מטוסי האימון של חיל האוויר הישראלי - הסקייהוק. מערכת התחקור מציגה לחניך את ביצועיו באוויר בווידאו ובגרפיקה תלת־ממדית.[20] בינואר 2004, הפך הפרויקט לתוכנית השבחה אוויונית מלאה, בהובלת ראדא, הכוללת תכנון והתקנת מערכת ניווט לוויינית, מערכת תצוגה עילית, מחשב ניהול ובקרת חימוש.[21] בפברואר 2005, רכשה את חברת וקטופ תמורת רבע מיליון דולר. חברת וקטופ הוקמה בשנת 1994, על ידי רן כרמלי, זוכה פרס ביטחון ישראל, נשיא החברה היה עמר בר-לב, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר. וקטופ פיתחה מצלמה המתוקנות בקסדות הטייסים לצילום התצוגה העילית.[22]
בינואר 2007, שיתפה ראדא פעולה עם החברה האמריקאית נורת'רופ גרומן במכרז למערכת להגנה מפני רקטות לטווח קצר ובינוני. ראדא חתמה על הסכם לשיתוף בבנייה ובהתקנה בישראל של מערכת הלייזר נגד רקטות סקיי גארד Skyguard (אנ'), שהייתה בפיתוח על בסיס פרויקט הנאוטילוס. אך שר הביטחון עמיר פרץ החליט כי חברת רפא"ל תפתח את המערכת, עם הפתרון שלה "כיפת ברזל".[23] באותה שנה החלה לשתף פעולה עם רפא"ל בפיתוח המכ"ם לפרויקט "מעיל רוח" שנועד לספק הגנה לטנקי המרכבה. אך לאחר כשנה וחצי של עבודה, רפאל בחרה במכ"ם של חברת אלתא. במקום זאת החלה לשתף פעולה עם תע"ש בפרויקט המקביל שלה, "חץ דורבן", אך גם הוא בוטל.[24] את שנת 2010 סיימה עם מכירות שיא של 27 מיליון דולר, לאחר שזכתה להיות חלק מפרויקט השבחה רחב היקף למטוסי קרב שביצעה יצרנית המטוסים אמבראר בדרום אמריקה.[25]
בשנת 2015 נקלעה ראדא שוב לקשיים, לאחר שהשוק המסורתי שלה, מערכות אוויוניקה למטוסים החל לדעוך, והיא סיימה את השנה עם ירידה במכירות, הפסד של 6.4 מיליון דולר, ושווי שוק שהצטמק ל כ-6 מיליון דולר בלבד. חברת השקעות הפרטית DBSI של אנשי העסקים יוסי בן-שלום וברק דותן נכנסה להשקעה בראדא.[26]
כניסה לתחום מערכות המכ"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2016 מתמקדת החברה בפיתוח ומכירה של מכ"מים מבוססי תוכנה, ניידים וקומפקטיים שמותקנים על כלי רכב קרביים ומשמשים לגילוי ומעקב אחר טילי נ"ט, כטב"מים, רחפנים, מטוסים, פגזי מרגמה, טילים וארטילריה קצרת טווח. השימושים של מכ"מים אלה הם עבור מערכות הגנה אקטיבית (APS) לכלי רכב קרביים, פתרונות הגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD) לתמרונים כולל (Counter-UAS) ומערוכת נגד טילים / ארטילריה / פגזים (C-RAM). בנובמבר 2016 מונה דב סלע, מנהל הפיתוח העסקי שלה, למנכ"ל החברה.[27]
בשנת 2017, החברה סיפקה מעל למאה מערכות מכ"ם לחיל הנחתים של ארצות הברית, וצבא ארצות הברית, ורווחי החברה הוכפלו. בשנת 2018, המכ"מים שולבו במערכת ההגנה נגד רחפנים של הצבא הבריטי לשיפור יכולת ה-C-UAS שלו; בחבילת הציוד Leonardo DRS (MEP) לשדרוג יכולות התמרון המגן האווירי לטווח קצר של צבא ארצות הברית (IM-SHORAD); למערכת הלחימה ברחפנים של משרד ההגנה האמריקאי כנגד איומים אוויריים לא מאוישים (UAS); ולמערכת ההגנה האקטיבית של תעש מערכות, חץ דורבן, עבור חטיבת בראדלי בצבא האמריקאי. בנוסף, חברת ראדא פתחה משרדים ומפעל ייצור בג'רמנטאון, מרילנד (RADA USA), כדי לפתח את השוק המקומי של המכ"מים הטקטיים לצבא ארצות הברית.[28] בנובמבר 2018, גייסה ראדא 12.5 מיליון דולר מפסגות בית השקעות ומהפניקס חברה לביטוח.[29]
בשנת 2019, המכ"מים של ראדא השתתפו במגוון משימות הגנה, כולל הפלה של רחפן איראני במיצר הורמוז על ידי רכב של חיל הנחתים של ארצות הברית, שצויד במערכת גילוי והפלה לרחפנים. הדרישה הגוברת והולכת למכ"מים טקטיים, בשילוב עם העלייה במכירות של RADA USA, הובילה להכפלה של הרווחים השנתיים ושל מחיר המניה.
בשנת 2020, חברת ג'נרל דיינמיקס מערכות קרקע (GDLS) זכתה בחוזה על סך 1.2 מיליארד דולר מצבא ארצות הברית, כדי לייצר, לבחון ולספק מערכות IM-SHORAD המשלבות את המכ"ם הרב-תכליתי ההמיספרי של חברת ראדא (MHR).[30]
ביוני 2022 הסכימו ראדא וחברת לאונרדו DRS (חברת בת של תאגיד לאונרדו האיטלקי) על מיזוג ביניהן, כך שבעלי המניות בראדא יקבלו 19.5% מהחברה הממוזגת שתיקרא "Leonardo DRS", ותיסחר במקביל בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב.[31]
מוצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- aCHR (מכ"מ המיספרי קומפקטי מתקדם)
- MHR (מכ"מ המיספרי רב-תכליתי)
- ieMHR (מכ"מ המיספרי רב-תכליתי משודרג ומשופר)
- exMHR (מכ"מ המיספרי רב-תכליתי משופר ומורחב)
- DVDR & GDS (מערכת הקלטת וידאו ונתונים דיגיטליים, ומערכת עדכון קרקעית)
- R-200M (מערכת ניווט אינרטית מבוססת Mems)
הנהלת ראדא
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנכ"לים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דויד רייטנר 1970–1980
- חיים ניסנזון 1980–1997
- הרצל בודינגר 1997–2001
- אדר אזנקוט 2001–2006[32]
- הרצל בודינגר 2006–2007
- צבי אלון 2007–2016[33]
- דב סלע מ-2016[34]
יושבי ראש הדירקטוריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ראדא תעשיות אלקטרוניות (באנגלית)
- ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ, באתר "מאיה"
- ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ, באתר גלובס
- ראדא תעשיות אלקטרוניות, באתר Crunchbase (באנגלית)
- ההצעה המפתיעה שהעלתה את ראדא על מסלול המכ"ם, באתר TechTime, 2 בספטמבר 2018
יורם גביזון, 1,800% בחמש שנים: ראדא עלתה על המכ"מ והמשקיעים נוהרים, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2020- יורם גביזון, האקזיט של בן שלום ודותן בחברת ראדא - מכרו מניות ברווח של 1,700%, באתר TheMarker, 6 בינואר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ מיכאל לוי, הרישום הכפול || הנהלת חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות פתחה אמש את המסחר, באתר Funder פאנדר, 21 בפברואר 2021
- ^ יוסי גינוסר, היי טק בעיירה, מעריב, 8 בספטמבר 1987
- ^ 1 2 חיים ניסנזון מנסה ליירט את "המפציץ ההולנדי", באתר גלובס, 16 בינואר 1997
- ^ התעשיין רייטנר חשוד במתן אלף דולר למירון, דבר, 27 באפריל 1975
- ^ יעקב הכהן, קנס ומאסר ע"ת למשחד פקיד במשרד חבטחון, מעריב, 27 במרץ 1977
- ^ יצחק מרידור, "ראדא" עבר לבית שאן, דבר, 27 במאי 1980
- ^ הודעות בורסה, מעריב, 28 בנובמבר 1980
רינות שוב בפיסגת האררט, באתר גלובס, 29 ביוני 1999 - ^ על אנשים ועסקים, מעריב, 5 בדצמבר 1980
- ^ 1 2 שלמה גרינברג, משפצת המטוסים של יואב שטרן וזיו נדיבי, באתר גלובס, 28 ביוני 1998
- ^ אמנון ברזילי, טייסי הקרב זיו נדיבי ויואב שטרן מנסים להתאושש מצ'פטר 11, באתר TheMarker, 18 באוגוסט 2002
- ^ שרון שדה, ראדא זכתה במכרז חה"א בהיקף של כמיליון דולר, חדשות, 6 ביוני 1993
- ^ דוד חיון, עובדי ראדא בית שאן קיימו אסיפה על רקע המאבק בין בעלי המניות, באתר גלובס, 24 בדצמבר 1996
- ^ דרור מרום, מפקד חיל האוויר לשעבר, הרצל בודינגר, ינהל את ראדא-ארה"ב, באתר גלובס, 5 במאי 1997
- ^ הרצל בודינגר מחליף את חיים ניסנזון כמנכ"ל ראדא - בעקבות דרישה של בואינג, באתר גלובס, 1 ביולי 1998
- ^ בואינג לא תרכוש 42% ממניות ראדא; החברות יחתמו על הסכם שיתוף פעולה, באתר גלובס, 20 ביולי 1999
- ^ בואינג וראדא חתמו על הסכם משותף לשיווק ציוד בדיקה, באתר TheMarker, 7 בספטמבר 1999
ראדא קיבלה הזמנת המשך למערכות CATS מחברת בואינג, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2000 - ^ ראדא סוגרת את חברות-הבנות בחו"ל שהוקמו בתקופתו של ניסנסון, באתר גלובס, 12 ביוני 2000
מנכ"ל ראדא: "2001 היא שנת מפנה לחברה, בה יחל תהליך צמיחתה מחדש", באתר TheMarker, 28 ביוני 2001 - ^ דוד חיון, ראדא תייצר תחנות תיחקור למטוסי אפ-16 איי של חיל האוויר, באתר גלובס, 21 בינואר 2002
שירלי יום-טוב, ראדא תספק לחיל האוויר הפורטוגזי מערכות מוטסות בחוזה שהיקפו כ-5 מיליון דולר, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2003
עומרי כהן, ראדא תפתח מחשב בקרה מוטס עבור התעשייה האווירית הישראלית; היקפו הראשוני של הפרויקט - 920 אלף דולר, באתר הארץ, 21 במאי 2005 - ^ ראדא תשביח את מטוסי הסקייהוק של ביה"ס לטיסה של חיל האוויר לפעילות עד שנת 2012, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2003
- ^ ראדא תשביח מטוסי חיל האוויר תמורת 4 מיליון דולר ב-2004, באתר גלובס, 5 בינואר 2004
- ^ אמנון ברזילי, עומר ברלב ממתין לאור ירוק מחיל האוויר, באתר הארץ, 31 ביולי 2002
- ^ אסף רותם, ראדא נופלת בכ-13% בוול סטריט לאחר ששר הביטחון פרץ הכריע כי רפא"ל תפתח את מערכת ההגנה מפני רקטות, באתר הארץ, 31 בינואר 2007
- ^ עמוס הראל, משרד הביטחון הפסיק לממן פיתוח מערכת הגנה לנגמ"שים, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2010
עמוס הראל, "הארץ" חושף: מערכת ההגנה מטילי נ"ט מוקפאת, ונגמ"שי החי"ר מחכים למיגון, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010 - ^ טלי ציפורי, ראדא חזרה להמריא: פוטנציאל "על הנייר" ממטוס ה-F-35, באתר גלובס, 23 בפברואר 2010
- ^ שירי חביב ולדהורן, DBSI מנצלת מצוקת הנזילות של ראדא, רוכשת השליטה במיליוני ד', באתר גלובס, 5 באפריל 2016
- ^ קובי ישעיהו, ראדא גייסה 3 מיליון ד' מ-DBSI והפניקס; דב סלע מונה למנכ"ל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2016
- ^ יורם גביזון, ראדא קופצת ב-15% לאחר שהכנסותיה הוכפלו ברבעון הרביעי, באתר TheMarker, 7 במרץ 2018 עמרי זרחוביץ', ראדא תספק מכ"מים לצבא ארה"ב בהיקף של 8 מיליון דולר, באתר TheMarker, 18 באוגוסט 2017
- ^ יורם גביזון, ראדא גייסה 12.5 מיליון דולר מפסגות ומהפניקס, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2018
- ^ צלי גרינברג, כוחות הביטחון האמריקניים רכשו יותר מכ"מים - הכנסות ראדא זינקו ב-80%, באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2020
- ^ יורם גביזון, ענקית הטכנולוגיה הצבאית Leonardo רוכשת את ראדא בעסקת מניות, באתר TheMarker, 21 ביוני 2022
שירי חביב ולדהורן, החברה הביטחונית ראדא הייתה על סף פשיטת רגל, עכשיו היא נמכרת באקזיט ענק, באתר גלובס, 21 ביוני 2022 - ^ לאחר 5 שנים: אדר אזנקוט עוזב את ראדא; הרצל בודינגר יישב גם על כסא המנכ"ל, באתר גלובס, 1 ביוני 2006
- ^ עומרי כהן, ראדא מינתה את צבי אלון למנכ"ל החברה והמניה מזנקת בכ-11% בנאסד"ק, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2007
- ^ קרן מרדכי, דב סלע מונה למנכ"ל ראדא, באתר Funder פאנדר, 2 באוקטובר 2016