קשרה

קֶשֵרַה הוא מנהג שנערך כחלק מטקס הנישואים בביתא ישראל, בו המרכיב המרכזי הוא רצועת בד שהכהן קושר סביב מצחו של החתן.

הקשרה נערך לפני טקס הנישואים עצמו, ומתחיל בכך שהכהן קורא את פסוקים ב'-ח' מפרק י"ט שבספר תהלים, וכן פסוקים נוספים בעיקר מהתורה ומנביאים. לאחר מכאן הכהנים מתחילים בשירה, מחיאת כפיים, הכאה בקברו ובקצ'ל (כלי הקשה המלווים את שירת הקודש של ביתא ישראל. האורחים מצטרפים לשירת הכהנים ומתחילים לרקוד.

לאחר סיום הריקודים, הכהן שעורך את הנישואים לוקח קשרה, רצועת בד לבנה, שעליה ארוג פס אדום לצד פס לבן. הצבע הלבן מסמל את טוהר החתן והאדום - את טוהר הכלה. הכהן מניח את הקשרה ליד רגלי החתן. אחר כך הוא מעביר את הקשרה למעלה, דרך הברכיים ללב שלו, ולבסוף קושר את החוט על המצח של החתן. קשרות נוספות נקשרות מסביב למצחם של השושבינים; אלו מכונות "י-גר מיזה". הכהנים ממשיכים בתפילות ובברכות והקהל מצטרף בשירה ובריקוד. עם סיום הריקודים נערכת סעודת הקשרה, שבסיומה מלווים השושבינים את החתן למקום שבו נמצאת הכלה. עם קיום יחסי המין הראשוניים בין החתן לכלה, ולאחר שהחתן מוודא שהכלה אכן בתולה, הוא מעביר את הידיעה לשושבינים, שמודיעים זאת לאורחים תוך שהם מציגים פיסת בד עם דם הבתולין לעיניהם. לאחר מכן, הכהן שעורך את הטקס חותך ממצחו של החתן את הקשרה.

האורחים מברכים את הכלה ומשפחתה על שמירת בתוליה, והחגיגה נמשכת בשירה וריקודים. ביום זה החוגגים מתייחסים לכלה ולחתן בתור מלך ומלכה ואף מכנים אותם כך; הזוג עצמו פטור מכל עבודה.

עם עליית ביתא ישראל לישראל המשיך המנהג, אך עם התאקלמות בני הקהילה החלו רבים לא לקיימו.

לקריאה נוספת

• Asres Yayeh, Traditions of the Ethiopian Jews, 1995, ISBN 0969924704, p. 31 - 35

קישורים חיצוניים

• טקס הקשרה בביתא ישראל, באתר "אנשים ישראל"