על אף שמו, המרמז על שושלת, הוא היה מלך שוודיה הראשון שנקרא קרל. ששת ה"קרלים" הקודמים היו דמויות בדיוניות בספר "Gothorvm sveonvmqve historia" מאת הסופר השוודי יוהאנס מגנוס, בן המאה ה-16, אשר כתב היסטוריה בדיונית לחלוטין של ממלכת שוודיה, כביכול מאז גירוש אדם וחוה מגן עדן. הטעות השתרשה לדמותו ההיסטורית האמיתית של קרל סוורקסון, ועל כן הוא מכונה כך על ידי ההיסטוריונים, על אף שמלכי שוודיה לא השתמשו במספר סידורי של השליט עד המאה ה-16.
קרל היה בנו של סוורקר הזקן, מלך שוודיה ויריבו של אריק התשיעי, מלך שוודיה (לימים "אריק הקדוש") והוא החזיק בעוצמה מסוימת ביטאלנד כבר בתקופת מלכותו של אריק. נטען שרציחתו של אריק התשיעי על ידי אנשיו של יריבו מגנוס הנריקסון, זכתה לתמיכתו של קרל.
לאחר נפילתו של מגנוס השני זכה קרל בהכרה כללית בשוודיה כמלך. במהלך תקופת מלכותו נוסדה משרת הארכיבישוף של אופסלה.
באביב 1167 נהרג קרל השביעי באי ויסינגסו על ידי תומכיו של קנוט אריקסון, מנהיגו של בית המלוכה היריב, בית אריק, שלקח לעצמו את הכתר. קרל השביעי נקבר במנזר אלווסטרה.
לאחר מותו של קרל, שארי בשרו (ככל הנראה אחיו למחצה), בולסלב וקול, עמדו יחדיו בראש ההתנגדות למלכותו של קנוט והיו מלכים יריבים שזכו להכרה בחלקים של שוודיה. האחרון מבניהם נהרג ב-1173 ולאחר מכן זכה ממשלו של קנוט להכרה כללית בכל שוודיה.
קרל השביעי נשא לאישה את כריסטינה, בתם של האציל הדני, סטיג הוויטלדר ושל הנסיכה מרגרטה שהייתה אחותו של ולדמר הראשון, מלך דנמרק.
הצאצא הידוע היחידי שנולד להם היה סוורקר שהיה ילד צעיר בזמן מותו של אביו ולימים נבחר להיות סוורקר השני, מלך שוודיה לאחר מותו של קנוט הראשון, יריבו של אביו.
שוודיה
