קרל אולריך שנאבל

קרל אולריך שנאבל
Karl Ulrich Schnabel

אין תמונה חופשית
לידה	6 באוגוסט 1909 ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	27 באוגוסט 2001 (בגיל 92) דאנברי, ארצות הברית
מקום קבורה	Cemetery of Schwyz
מוקד פעילות	אוסטריה
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר

קרל אולריך שנאבל (בגרמנית: Karl Ulrich Schnabel; ‏6 באוגוסט 1909 – 27 באוגוסט 2001) היה פסנתרן אוסטרי, בנם של הפסנתרן ארטור שנאבל וזמרת האופרה והלידר, הקונטראלט תרזה בהר.

ביוגרפיה

שנאבל נולד בברלין. את לימודי הנגינה בפסנתר החל בגיל חמש. בשנים 1922 - 1926 למד באוניברסיטה לאמנויות בברלין, אצל לאוניד קרויצר ופאול יואון. הישגי אביו במתן ביטוי לראייה חדשה של הרפרטואר הקלאסי העיבו על התקדמותו הוא, אך שנאבל הצעיר הצליח בכל זאת לפתח סגנון נגינה ייחודי משלו ותובנה פיוטית. לעיתים ליווה את אמו ברסיטלים ובהקלטות שלה והוא זכור בפרשנותו עתירת הדמיון למחזורי השירים של שוברט. כמו כן ערך כמה הקלטות ראויות לציון לדואטים לפסנתר של שוברט, יחד עם אביו. בשנת 1926 הופיע לראשונה ברסיטל בברלין ואחר יצא למסעות רסיטלים ברחבי אירופה בצפון אמריקה ובדרומה, באוסטרליה ובניו זילנד.

במשך שנים אחדות היה פעיל בהפקת סרטי קולנוע; בשנת 1932 היה המפיק, הבמאי והסינמטוגרף של סרט באורך מלא, מבוסס על אגדה גרמנית.

שנאבל ומשפחתו עזבו את ברלין בשנת 1933, עם עליית היטלר לשלטון; הוא היגר לארצות הברית בשנת 1939, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. אמנם סכנה מיידית לא ריחפה אל ראשיהם, משום שאביו, ארטור שנאבל, היה אזרח אוסטרי והאזרחות האוסטרית חלה גם על בנו, בלי קשר למקום הולדתו, אך הם עזבו, משום שלא ראו אפשרות להמשיך לעבוד בגרמניה הנאצית ובזמן ההוא עוד יכלו לעשות זאת בקלות יחסית ואף להוציא את רוב רכושם עמם.[1] באותה שנה נשא לאישה את הפסנתרנית האמריקאית הלן פוגל (1911-1974) שעמה ניגן רפרטואר רחב של דואטים לפסנתר. לזוג נולדה בת, אן.

בתקופת מלחמת העולם השנייה קטע את הקריירה המוזיקלית שלו ועבד בשירות הצבא כראש מעבדה אלקטרונית במסצ'וסטס.

אחרי המלחמה החל שוב בפעילותו הן כפסנתרן רסיטלים והן כמורה לפסנתר בעל שם בינלאומי. משנת 1947 ואילך החל להגיש כיתות אמן בקורס קיץ בינלאומי באגם קומו שבאיטליה. שנאבל לימד בכיתות אמן באנגליה, סקוטלנד, צרפת, איטליה, גרמניה, אוסטריה, ספרד, ישראל, ברזיל, יפן, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה ובכל רחבי ארצות הברית, בין השאר בפסטיבל רוויניה. בשנת 1940 התמנה לראש כל המחלקות האינסטרומנטליות בבית ספר דלקרוז בניו יורק. בהמשך היה גם לחבר סגל המורים בבית הספר מנהטן למוזיקה. בכיתות האמן של שנאבל ניגנו הפסנתרנים מאריי פרחיה, ריצ'רד גוד, ויונג וון צ'ונג ואורסולה אופנס. בין תלמידיו לשעבר ליאון פליישר, קלוד פרנק ופיטר סרקין. שני האחרונים זכו בתחרות ואן קלייברן.

שנאבל כתב את הספר "טכניקה מודרנית של הפדל", שיצא לאור בניו יורק (1950) ותורגם לשפות שונות, ביניהן סינית. כן יצאו לאור עריכות שלו ליצירות מאת שוברט וובר. סמוך לסוף חייו לימד כיתות אמן רבות במילס קולג' באוקלנד שבקליפורניה.

שנאבל הרבה להקליט לחברות HMV, EMI, פיליפס ועוד, הן יצירות סולו והן בארבע ידיים. נוסף לקריירה המרשימה שלו כפסנתרן סולן, הצטיין שנאבל כמלווה. בשנת 1956 השתתפו שנאבל ואשתו בפסטיבל הולנד, בחמישה קונצרטים עם תזמורת ובשנת 1972 ניגנו בפסטיבל אדינבורו. ארבע שנים אחרי מות אשתו יצר דואו חדש עם הפסנתרנית הקנדית ג'ואן רולנד.

קבר המשפחה בינואר 2024.

תחומי התעניינותו של שנאבל מחוץ למוזיקה כללו טיפוס מצוקים וצילום. כצעיר, השתתף בתחרויות טניס שולחן. כשחי עדיין בברלין הקים רכבת חשמלית מיניאטורית, ואפילו קבע לה לוח זמנים. חברו, פאול הינדמית, חבר אליו בהפעלת הרכבת.

שנאבל מת בדאנברי שבקונטיקט ב-27 באוגוסט 2001. הוא נקבר בחלקת המשפחה בקנטון שוִויץ (Schwyz), לצד הוריו ואשתו. נכדו קלוד אלן מוטייה (1972–2002), שהיה פסנתרן גם כן, מת כקורבן תמים בתאונת דרכים ונקבר בקבר המשפחה. בשנת 2006 הכריזה עיריית שווייץ על מקום הקבר כאנדרטה מוגנת ולכן הוא פטור מתקנות הקובעות פינוי השרידים לאחר תקופה מסוימת.

לקריאה נוספת

• William Glock. The New Grove Dictionary of Opera, edited by Stanley Sadie (1992), ISBN 0-333-73432-7and ISBN 1-56159-228-5
• web site of the web site of the Schnabel Music Foundation

• ויליאם גלוק. מילון גרוב החדש לאופרה בעריכת סטנלי סיידי (1982)
• האתר של קרן שנאבל למוזיקה

קישורים חיצוניים

• קרל אולריך שנאבל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• קרל אולריך שנאבל, באתר Discogs (באנגלית)
• הקלטה של שנאבל ואביו ארטור משנת 1939, רונדו של שוברט לארבע ידיים, סרטון באתר יוטיוב