לדלג לתוכן

קרלס בוסקטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרלס בוסקטס
Carles Busquets Barroso
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 19 ביולי 1967 (בן 57)
ברצלונה שבספרד
שם מלא קרלס בוסקטס אי בארוסו
גובה 1.81 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
1981 - 1987 ברצלונה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1987 - 1992
1990 - 1999
1999 - 2002
ברצלונה אתלטיק
ברצלונה
ליידה
61 (0)
79 (0)
108 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרלס בוסקטס אי בארוסוקטלאנית: Carles Busquets i Barroso, נולד ב-19 ביולי 1967 בברצלונה שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת השוער, בעיקר במדי ברצלונה. לאחר פרישתו החל בוסקטס לעבוד כמאמן שוערים בברצלונה במשך מספר תקופות.

בוסקטס הצטרף בנעוריו למחלקת הנוער של ברצלונה. בעונת 1987/88 קודם בוסקטס לקבוצת המשנה של המועדון, ברצלונה אתלטיק, אך בעונתו הראשונה היה רק שוער שלישי בקבוצה. בעונת 1988/89, בה שיחקה ברצלונה אתלטיק בליגה השנייה, פתח בוסקטס בשער הקבוצה בחמשת המחזורים הראשונים, אך בהמשך הועדפו על פניו חסוס מריאנו אנגוי ופרנסיסקו אביין, והוא השתתף רק במשחק אחד בהמשך. בתום העונה ירדה הקבוצה לליגה השלישית.

בעודו שחקן של קבוצת המשנה, בעונת 1990/91 נקרא בוסקטס לראשונה לשחק במדי הקבוצה הבוגרת. בוסקטס ערך את הופעת הבכורה הרשמית שלו בקבוצה במשחק גמר גביע מחזיקות הגביע מול מנצ'סטר יונייטד, בו הפסידה ברצלונה 2-1. בוסקטס הפך למעשה לשוער השני של הקבוצה, אחרי אנדוני זוביזארטה, ובשל מעמדו הקבוע של זוביזארט, מיעט בוסקטס לשחק בהרכב הקבוצה הראשונה בתקופה זו, במקביל לכך שהיה רשום בסגל קבוצת המשנה. בעונת 1991/92, בה שבה קבוצת המשנה של ברצלונה לליגה השנייה, שיחק בוסקטס ב-7 משחקים, ובתום העונה קודם באופן מלא לקבוצה הראשונה, עדיין כשוער השני.

בוסקטס היה חלק מ"קבוצת החלומות" של ברצלונה שזכתה ב-4 אליפויות הליגה הספרדית ובליגת האלופות ב-1992, תחת אימונו של יוהאן קרויף. ברוב המשחקים היה על ספסל הקבוצה, בעת שזוביזארטה אייש את עמדת השוער. בעונת 1993/94, ב-7 בנובמבר 1993, זכה בוסקטס לפתוח במשחק ליגה לראשונה, במשחק בו ניצחה ברצלונה 2-1 את ראסינג סנטאנדר. בוסקטס שיחק ב-4 משחקי ליגה נוספים וכן בסופר קאפ הספרדי מול ריאל מדריד, בו ברצלונה הפסידה במשחק הראשון 3-1 וסיימה בתיקו 1-1 במשחק השני.

זוביזארטה עזב את הקבוצה בקיץ 1994 ובוסקטס הפך לשוער הראשון של הקבוצה. עונת 1994/95 נפתחה עם הסופר קאפ מול ריאל סרגוסה. בוסקטס פתח במשחק הראשון, בו ניצחה ברצלונה 2-0, ובמשחק הגומלין נכנס כמחליף לאחר שהשוער ז'ולן לופטגי הורחק בכרטיס צהוב שני בדקה האחרונה. ברצלונה הפסידה 5-4 אך זכתה בתואר בשל תוצאה מצטברת של 6-5. בהמשך העונה השתתף ברוב משחקי הקבוצה, הן בליגה והן בליגת האלופות, וברצלונה סיימה את העונה במקום הרביעי בליגה ובהעפלה עד לרבע גמר ליגת האלופות, בו הודחה על ידי פריז סן-ז'רמן.

בעונת 1995/96 המשיך בוסקטס לעמוד בשערה של ברצלונה, והוא השתתף ב-52 משחקים בכל המסגרות. ברצלונה כשלה בזכייתה באליפות פעם נוספת, היא סיימה את הליגה במקום השלישי והודחה על ידי באיירן מינכן בחצי גמר גביע אופ"א. ברצלונה הגיעה לגמר גביע המלך, אך היא הפסידה לאתלטיקו מדריד 1-0 בהארכה. קרויף סיים את תפקידו כמאמן הקבוצה והחליפו בובי רובסון. בוסקטס הפך לשוער השני של הקבוצה, מאחורי ויטור באיה הפורטוגלי. בוסקטס השתתף ב-7 משחקים בלבד בעונת 1996/97, וברצלונה זכתה בשלושה תארים באותה עונה: בסופר קאפ, בגביע המחזיקות ובגביע המלך.

בסוף העונה הוחלף רובסון בלואי ואן חאל, ובעונת 1997/98 המשיך בוסקטס להיות השוער השני, הפעם מאחורי רוד הספ ההולנדי. בוסקטס שיחק באותה עונה פעמיים בלבד, שתיהן כמחליף. ברצלונה אמנם זכתה באליפות ובגביע אך חלקו של בוסקטס, כאמור, היה מזערי. בעונה הבאה בוסקטס לא שותף באף משחק, והוא למעשה הפך לשוער השלישי מאחורי פרנססק ארנאו.

בסוף העונה, בקיץ 1999, עזב בוסקטס את ברצלונה ועבר לליידה מהליגה השנייה. בקבוצה זו היה השוער הראשון, והוא לקח חלק ברוב המוחלט של משחקי הקבוצה באותה עונה בליגה, עת סיימה במקום החמישי. בעונה הבאה המשיך בוסקטס לעמוד בשער הקבוצה, אך הפעם היא סיימה במקום ה-22 והאחרון ולכן ירדה לליגה השלישית. בוסקטס נשאר בקבוצה ושיחק במדיה שתי עונות נוספות, והוא פרש במהלך עונת 2002/03, בגיל 35.

לאחר פרישתו עבד בוסקטס לפרקים כמאמן השוערים בברצלונה, תחילה בקבוצת המשנה ומאוחר יותר בקבוצה הבוגרת.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוסקטס הוא אביו של סרחיו, הקפטן של ברצלונה ונבחרת ספרד, עמה זכה במונדיאל 2010 וביורו 2012.

ברצלונה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]