קריית ביאליסטוק
קריית ביאליסטוק היא שכונה ביהוד אשר הוקמה כיישוב בשנת 1950 על ידי יוצאי פולין, רובם מהעיר ביאליסטוק וסביבתה, במטרה להנציח את קהילת יהודי העיר שנרצחה בשואה.
היוזמה להקמת היישוב החלה על ידי קבוצה של עסקנים יוצאי ביאליסטוק אשר כינסו בשנת 1949 ועידה כלל עולמית של יוצאי ביאליסטוק במטרה לקדם הקמת יישוב בישראל לזכר הקהילה שנספתה. העסקנים פנו תחילה ל'סנטר רליף' של יוצאי ביאליסטוק בארצות הברית, אשר לא נרתם לרעיון שכן היה בעל אופי בונדיסטי-לא ציוני. בהמשך פנו לעסקן הציוני-ביאליסטוקאי ראלף ויין אשר רתם בעלי אמצעים נוספים בהם הנדבן יוסף אלפרט להקמת 'קריית ביאליסטוק פאונדשיין' - קרן שמטרתה הקמת היישוב.[1]
הקרן אספה כספים, בנתה תוכנית יחד עם הוועד הארצישראלי, ניהלה משא ומתן עם הקרן הקיימת לישראל ועםהחברה להתיישבות חקלאית ועירונית רסקו באשר לבניית בתי היישוב, והוקצה לה שטח של 700 דונם סמוך לכפר יהודיה.[1] המיקום נבחר בין היתר, בשל ההקשר ההיסטורי של התיישבות קבוצת הביאליסטוקאים (שעלו בעקבות קריאתו של שמואל מוהליבר) ביהודיה בשנות ה-80 של המאה ה-19.[דרוש מקור: ראו דף שיחה]
בניית היישוב החלה בשנת 1950,[2][3] באפריל 1951 נחנכו מאה הבתים הראשונים[4][5] ועד סוף 1952 נבנו מאה בתים נוספים: חד-משפחתיים ודו-משפחתיים. עלות הקמת היישוב הייתה כ-230 אלף דולר שנאספו על ידי יהודי ביאליסטוק בארצות הברית, קנדה וצרפת.[1] המוסדות סירבו להכיר בשם היישוב ה'גלותי', והוא נרשם באופן רשמי כ'בית שמואל' על שם שמואל מוהליבר.[6][7]
כל משתכן קיבל דירה בת 2 חדרים, מטבח, סלון, שירותים ודונם ורבע אדמה לטובת פיתוח משק עזר ואמור היה להחזיר את עלות הדירה לאורך 15 שנה, כשהסכום ישמש להמשך פיתוח היישוב[1] בחורף הראשון נפגעו חלק מהבתים בשל בניה לקויה.[6]
בשנות ה-50 וה-60 הוקמו ביישוב בית כנסת, בית עם (היכל ביאליסטוק), גני ומעון לילדים, מרפאה,[8] ספרייה ובית ספר. בנוסף נטעו חורשה והוקמה אנדרטה לזכר קהילת ביאליסטוק שנספתה בשואה והיישוב הסתפח להיות שכונה במועצה המקומית ביהוד. בשנת 1962 הוקם באזור התעשייה של יהוד גם מפעל אריגה לטובת בני השכונה. ב-1975 נמכר המפעל לתעשיינים הביאליסטוקים זלמן ירושלמי ולוינסקי, אשר קודם לכן הפעילו אותו בהשכרה.[9][10] רחובות הקריה קרויים על שם אישים יהודיים מביאליסטוק בהם שמואל מוהליבר, יוסף אלפרט, משה חסיד, יוסף חזנוביץ, יצחק מלמד, אלעזר ליפא סוקניק, שלמה קפלנסקי, מרדכי טננבוים, וחיים שושקס.
בשנת 1983 פורקה חברת ביאליסטוק פאונדיישן עם השלמת המטרה של הקמת הקריה ובמקומה הוקמה קרן מקומית בשם 'חברה לנאמנות של בל"ל בת"א' אשר החזיקה במוסדות הציבוריים שבשכונה וסייעה ליוצאי ביאליסטוק בישראל. במקביל נרשם הוועד המקומי בקריה במתכונת של עמותה בשם 'ארגון יוצאי ביאליסטוק והסביבה בישראל (לאנסמנשפט)'. בשנת 1991 הועבר בית הכנסת לציבור המתפללים בו שהתארגנו כעמותה. ב-1995 החלה העמותה להשכיר את בית העם לערייה לצורך הפעלת מועדון יום לקשישים - וזאת במקביל להמשך פעילות ההנצחה והמורשת המתקיימים במבנה.[9]
-
בית הכנסת בקריית ביאליסטוק. -
בית ישן ברחוב ויצמן בדגם הבתים שנבנו בשכונה על ידי חברת רסקו. -
אחד משני מבני גני הילדים בשכונה, כיום משמש את שבט הצופים. -
מבנה המרפאות ברחוב טננבאום, במקום שכנו בשנות ה-50 מרפאה ומרפאת שיניים. -
היכל ביאליסטוק - בית העם של השכונה. כיום פועל בו חדר הנצחה ומועדון לקשישים. -
חדר ההנצחה בהיכל ביאליסטוק -
ילדי הקריה בשנת 1952 -
טקס חנוכת 100 הבתים הראשונים בקריית ביאליסטוק, 1951
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארגון יוצאי ביאליסטוק והסביבה בישראל
- ניצן צבי כהן, "אין גבורה גדולה מזו, לקום מהאפר ולבחור בחיים": סיפורה של שכונת קריית ביאליסטוק ביהוד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 במאי 2024
- זיכרונות מקריית ביאליסטוק - הקשר הרב דורי, באתר הקשר הרב דורי, 4 במרץ 2019
- שאול הון, יש אמצעים - אין פיתוח, טוענים בקרית־ביאליסטוק, מעריב, 14 בנובמבר 1962
- Unknown history of Kiryat Bialystok בבלוג של Anna Smolsky באתר The Times of Israel (באנגלית)
- In Memory of the Burnt Ghetto We Built Here a Life Monument that Will Never End
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 מ. גלידאי, קריית ביאליסטוק - מצבה חיה לקהילה מפוארת שחרבה, הצופה, 21 ביוני 1953
- ^ גלעד חי לקהילת ביאליסטוק יוקם בסביבת פתח תקווה, דבר, 29 בספטמבר 1950
- ^ הזמנה לטקס הנחת אבן הפינה לשכונה, על המשמר, 25 בספטמבר 1950
- ^ חונכו בתי "קרית ביאליסטוק", הצופה, 25 באפריל 1951
- ^ בטקס חגיגי נחנכו הבתים הראשונים בקריית ביאליסטוק, חרות, 25 באפריל 1951
- ^ 1 2 הנה, כאן הרשיון החוקי !" ", קול העם, 21 בפברואר 1955
- ^ בית שמואל - ע"ש הרב מוהליבר ז"ל, תיקרא שכונת יוצאי ביאליסטוק הנבנית ביהוד, הצופה, 23 באפריל 1951
- ^ מרפאה בקרית ביאליסטוק, הארץ, 14 בספטמבר 1960
- ^ 1 2 ארגון יוצאי ביאליסטוק והסביבה בישראל
- ^ י. אביעם, 150 אלף דולאר יושקעו בבניה בקרית ביאליסטוק, מעריב, 2 במאי 1961