קרטקוס
לידה | 15 | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
54 (בגיל 39 בערך) רומא, האימפריה הרומית | ||||
מדינה | קטובלאונים, בריטניה הפרהיסטורית | ||||
| |||||
| |||||
קרטקוס (בבריטונית: Caratācos; סביב 15–54 לספירה) המוכר גם בשמו הוולשי קראדוג (Caradog; "האהוב"), היה מנהיג צבאי וראש שבט קלטי בריטוני מהמאה ה-1 שאיחד מספר שבטים בהתנגדות לכיבוש הרומי של בריטניה.
קרטקוס היה ראש שבט הקטובלאונים בעת הפלישה הרומית בשנת 43 לספירה. לאחר שהכוחות הרומאים הביסו את אחיו טוגודומנוס, קרטקוס המשיך במאבק וגייס שבטים קלטיים נוספים כדי להתנגד להתפשטות הרומית בבריטניה. המנהיגות שלו ידועה במיוחד בשל איחוד שבטים שבריריים לעיתים קרובות נגד אויב משותף, הישג נדיר בהיסטוריה הבריטית. קרטקוס השתמש בטקטיקות גרילה ובחר עמדות הגנה בשטח ההררי של ויילס לצד השבטים הוולשים הסילורים והאורדוביקים, מה שהצליח לבלום ולעכב את ההתקדמות הרומאית.
אולם, בסביבות שנת 50 לספירה, כוח רומי בראשות המושל פובליוס אוסטוריוס סקפולה, הביס אותו לבסוף בקרב מכריע. קרטקוס הצליח להמלט לשבט הבריגנטי ששכן בהרי הפניין, אך הוא נבגד על ידי המלכה קרטימנדואה והועבר לידי הרומאים. הוא נלקח כשבוי לרומא, אך הצליח להרשים את הקיסר קלאודיוס ואת הסנאט הרומי בנאומו, שהדגיש את החוסן והרוח של העם הבריטי. דבריו והרושם שהותיר הביאו לחנינה מפתיעה, ואיפשרו לו ולמשפחתו לחיות את ימיהם באיטליה במקום לעמוד בפני הוצאה להורג.
ההתרסה של קרטקוס ולכידתו בסופו של דבר הפכו לסמל של התנגדות בריטית, שנחגגה בהיסטוריה המאוחרת כסמל של אומץ מול האימפריאליזם הרומי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אודות קרטקוס באתר 'Historic UK'.
- קרטקוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קרטקוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תואר "מלך הבריטונים" הוא תואר שניתן למספר דמויות חשובות לאורך ההיסטוריה, לרוב באופן רטרואקטיבי. התואר מזוהה עם מנהיגים שהצליחו לאחד חלקים גדולים מבריטניה כנגד איום חיצוני.