קרב ראסייניאי

קרב ראסייני

מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריכים	23 ביוני 1941 – 27 ביוני 1941 (5 ימים)
מקום	ראסייניאי, ליטא
קואורדינטות	55°21′00″N 23°17′00″E
תוצאה	כישלון סובייטי
הצדדים הלוחמים הצבא האדום הוורמאכט מפקדים פיודור קוזנצוב אלכסיי קורקין יגור סוליאנקין גאורג-הנס ריינהרדט כוחות 749 טנקים 235–245 טנקים אבדות 704 טנקים לא ידוע
מפת קרב ראסייני

קרב ראסייניאי היה קרב שריון גדול שהתרחש באזור ראסייניאי, ליטא בשלבים הראשונים של מבצע ברברוסה בין כוחות ברית המועצות לבין גרמניה הנאצית. הקרב התחיל במתקפה גדולה של הסובייטים עם הקורפוסים הממוכנים ה-3 וה-12, נגד ארמיית הפאנצר הרביעית. הקרב סביב רסייניאי היה אחד הקרבות המרכזיים בשלבים הראשונים של מבצע ברברוסה.

הצדדים היריבים

הצבא הגרמני

בתחילת מבצע ברברוסה כללה קבוצת ארמיות צפון שלוש ארמיות: שתי ארמיות חיל רגלים -הארמייה ה-16 והארמייה ה-18, וארמיית טנקים אחת - ארמיית הפאנצר הרביעית בפיקודו של אריך הפנר. לכוחם נוסף גם הצי האווירי הראשון. מטרת ארמיית הפאנצר הרביעית הייתה לחצות את הנהר ניימן ונהר דווינה המערבית ולהמשיך לעבר לנינגרד.

ברית המועצות

ברית המועצות ריכזה בתחילת הפלישה בחזית הצפונית את החזית הצפון-מערבית בפיקודו של פיודור קוזנצוב. החזית הכילה את הארמייה-8, הארמייה-11, והארמייה-27.

מהלך הקרב

עם תחילת הפלישה ב-22 ביוני הורה קוזנצוב לקורפוסים הממוכנים ה-3 וה-12 לתפוס עמדות, מתוך כוונה לאגף את ארמיית הפאנצר הרביעית. למרות כל ניסיונותיו הכוחות הסובייטים כשלו, וארמיית הפאנצר הרביעית חצתה את נהר דוביסה. עד הצהריים הכוחות הסובייטים נסוגו והכוחות הגרמנים החלו לנוע לעבר ראסייני, שם ריכז קוזנצוב את כוחות השריון שלו. בצפון מערב קובנה הקורפוס הממונע ה-56 של אריך פון מאנשטיין הגיע אל דוביסה ותפס את הגשר החיוני שבו עוברות מסילות רכבת והכביש אל אריוגלה, אך לא חצה אותו. מטרת הקורפוס היה לאבטח את חציית נהר הדווינה בדאוגבפילס. ארמיית הפאנצר השלישית הביסה את הארמייה ה-11 וחצתה את הנהר ניימן (חלק מקרב ביאליסטוק-מינסק). באותו זמן הקורפוס הממונע ה-41 בפיקודו של גאורג-הנס ריינהרדט תקף דרך סובטסק לעבר ראסייני, מה שנחשב באופן מוטעה על ידי קוזנצוב כאיום חמור, ובעקבות כך הוא פקד על הקורפוסים הממוכנים ה-3 וה-12 לצאת למתקפת נגד דרך שאולאי.

באותה העת הארמייה ה-18 התקדמה בתוך ליטא והארמייה ה-16 תמכה בהתקדמות הגרמנית לעבר דאוגבפילס, ועד סוף ה-22 ביוני חוד השריון הגרמני התקדמו כ-80 ק"מ. ביום המחרת פקד קוזצוב על כוחות השריון שלו לצאת לקרב, והם תקפו ליד ראסייני את כוחות השריון הגרמנים. ב-23 ביוני התנהל הקרב ברסייניאי בין דיוויזיית הפאנצר ה-6 מהקורפוס הממונע ה-41 שכללה 245 טנקים, לבין הקורפוסים הממוכנים ה-3 וה-12, שכללו בתוכם את דיוויזיית הטנקים השנייה שכללה 749 טנקים, כולל 52 טנקי T34 ו-52 טנקי KV. ככל הידוע זה היה המפגש הגדול הראשון עם טנקי ה-KV, וביצועיהם הרשימו מאוד את הגרמנים, אולם הם היו קיימים במספרים קטנים בצבא האדום, והוא נסמך בעיקר על טנקים קלים שלא התמודדו כלל עם הטנקים הגרמניים. במהלך הקרב, טנק KV-1 או KV-2 (לפי מקורות שונים), החזיק את כל דיוויזיית הפאנצר ה6 למשך יום שלם, עד שהצוות ברח או מת (לפי מקורות שונים, באחד הם ברחו, ובאחר הם מתו ונקברו בהלוויה צבאית על ידי הכוחות הגרמנים).

עד מהרה ריכוז השריון הסובייטי התגלה על ידי הלופטוואפה, והם תקפו טורי טנקים של הקורפוס הממוכן ה-12 דרומית מערבית לשאולאי. מטוסי הלופטוואפה לא נתקלו בהתנגדות מהצד הסובייטי והצליחו לתקוף את הטנקים בהצלחה גדולה. לדיוויזיית הטנקים ה-23 הסובייטית נגרמו אבדות קשות ממטוסי היונקרס Ju 88 של צי האוויר הראשון שתקפו את הטנקים הסובייטים ללא רחם. השריון הסובייטי הושמד כמעט לגמרי; דיוויזיית הטנקים ה-2 הושמדה לחלוטין, בעוד הקורפוס הממונע ה-12 נסוג עם 50 טנקים בלבד.

תוצאות הקרב

רוב כוחות השריון הסובייטיות שהשתתפו בקרב הושמדו, והצבא הגרמני המשיך במתקפה. ההגנה הסובייטית עברה לנהר דווינה המערבי, אך הקורפוס ה-56 בפיקודו של אריך פון מאנשטיין התקדם במהירות לעבר דאוגבפילס, הגיע אל הדווינה וביסס שם ראש גשר. הקורפוס הממונע ה-41 התקדם דרך ראסייני, הגיע אל נהר הדווינה וביסס ראש גשר ביקבפילס. לאחר קרב ראסייני ההתקדמות הגרמנית הייתה מהירה. הקורפוס הממונע ה-41 כבש את פסקוב, בעוד הקורפוס הממונע ה-56 התקדם לעבר אוסטרוב. ארמיית הפאנצר הרביעית התקדמה 450 קילומטרים מתחילת הפלישה, וכעת הייתה מרוחקת רק 250 קילומטרים מהמטרה העיקרית שלה - לנינגרד.