קרב סאסירתי
| מלחמה: מרידות ליפריט הרביעי דוכס קלדקארי | ||||||||||||||
| תאריך | 1042 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | כפר סאסירתי (בקרבת העיר קאספי בנפת קאספי שבמחוז כארתלי הפנימית, גאורגיה) | |||||||||||||
| תוצאה | מפלה לצבא המלכותי של בגרט | |||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | המחוזות הדרומיים והמזרחיים של גאורגיה | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
קרב סאסירתי (בגאורגית: სასირეთის ბრძოლა, סאסירֶתיס בּרדזוֹלַה) היה קרב שהתרחש בשנת 1042 בקרבת הכפר סאסירתי, לא הרחק מקאספי, במהלך המרד של ליפריט הרביעי דוכס קלדקארי, בממלכת גאורגיה. הקרב הסתיים במפלה מוחלטת של הצבא המלכותי בפיקודו של בגרט הרביעי ובניצחון המורדים הגאורגים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסכסוך בין בגרט הרביעי למצביאו לשעבר, ליפריט הרביעי, הדוכס רב העוצמה של דוכסות קלדקארי, התגלע עוד במהלך המערכה על טביליסי (1037–1040), שנשלטה בידי אמירות טביליסי. בשנת 1041 חתם המלך, בעצת יריביו של ליפריט, על הסכם שלום עם האמיר ג'עפר השלישי (1032–1046), יריב מושבע של הדוכס. בתגובה מרד ליפריט, ועזר לטוען לכתר, אחיו למחצה של בגרט, דמטרה[1], לנסות ולתפוס את כס המלוכה. מאמציו של ליפריט עלו בתוהו, והוא סיים את פעולות האיבה כנגד בגרט כשהוא מקבל את התואר "הדוכס גדול של כארתלי" והותיר את בנו כבן ערובה למלך.
זמן קצר לאחר מכן חידש ליפריט את המרידה, כשהוא מבקש את עזרת האימפריה הביזנטית. בעזרת התמיכה של הביזנטים וצבא ממלכת קאחתי-הרתי, שחרר ליפריט את בנו, והזמין את הטוען לכתר, הנסיך דמטרה, לרשת את כס המלוכה. הנסיך דמטרה נהרג בתחילת המלחמה, אך למרות זאת המשיך ליפריט להילחם בצבא המלך.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
| מקור הסכסוך |
| אישים: דוד השלישי | גורגן | בגרט השלישי |
| שטחים במחלוקת: טאו | תאודוסיופוליס | פאסיאן | ימת ואן |
| מלחמת גיאורגי בבסיליוס (1015–1022) |
| קרבות: קרב שירימני | קרב סוונדכס |
| שליטים: גיאורגי הראשון | בסיליוס השני |
| כללי: המשמר הורנגי | התמה של איבריה |
| מרידות ליפריט, דוכס קלדקארי |
| קרבות: קרב סאסירתי |
| מעורבים: ליפריט הרביעי | בגרט הרביעי |
| רומנוס השלישי | קונסטנטינוס השמיני |
| ראו גם: ממלכת גאורגיה והאימפריה הביזנטית |
הצבא המלכותי הונהג על ידי המלך בגרט עצמו וכלל גם גדוד ורנגים שמנה כ-700 חיילים, שהיו ככל הנראה חלק מהמשלחת של הוויקינג ממוצא שוודי, אינגבר המרחיק נדוד. על פי כרוניקה גאורגית עתיקה, התמקמו הוויקינגים בבאשי, שליד מקור נהר הריוני במערב גאורגיה. מטרת המשלחת הייתה, כפי הנראה, מציאת דרכי מסחר, אולם ייתכן כי למשלחת הייתה מטרה הקשורה למלחמה בין רוס של קייב לקונסטנטינופול שהתקיימה באותו זמן. מאחר שבגרט הרביעי היה אויב הביזנטים, חברו אליו הוויקינגים (הידועים לגאורגים כוורנגים) במטרה ללחום לצידו.
ההערכה כי שנת הקרב הייתה ב-1042 תואמת את זמן ההגעה המשוער לגאורגיה של משלחת הוויקינגים, הנזכרים בכתובים הגאורגיים כמי שעזרו לבגרט בקרב זה.
הקרב התקיים ליד הכפר סאסירתי והכוחות המלכותיים נחלו תבוסה ונסוגו מערבה. ליפריט השתלט על מצודה אסטרטגית, מצודת ארטנוג'י (כיום בטורקיה), והפך לשליט בפועל של המחוזות הדרומיים והמזרחיים של גאורגיה.
רק בשנת 1059 הצליח בגרט להחזיר את שליטתו בממלכה ולהחיל בה את ריבונותו, כשהוא מכריח את הדוכס המורד לצאת לגלות בקונסטנטינופול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דמטרה היה בנו של גיאורגי הראשון ואלדה האלנית