קרב מפרץ ריגה
 | ||||||
| תרשים אזור המפרץ והכוחות הלוחמים | ||||||
| תאריכים |
8 באוגוסט 1915 – 19 באוגוסט 1915 (12 ימים)  | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום |
מפרץ ריגה | |||||
| קואורדינטות | 57°45′N 23°30′E / 57.75°N 23.5°E | |||||
| ||||||
  | ||||||
קרב מפרץ ריגה היה קרב ימי אשר התחולל בין 8 ל-21 באוגוסט 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה. באותו קרב ניסה צי השטח הגרמני לסייע למתקפה יבשתית של צבא האימפריה הגרמנית על העיר ריגה (כיום בירת לטביה ואז ברוסיה) על ידי השמדת הצי הבלטי הרוסי. מטרתו של הצי הגרמני לא הושגה. הצי הגרמני עזב את המפרץ לאחר זמן קצר, וגם ריגה נותרה בידי הרוסים עד ספטמבר 1917.
רקע - הלוחמה בים הבלטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בים הבלטי התכתשו בעיקר הצי הרוסי והצי הגרמני. הצי הגרמני היה גדול ומודרני יותר, אם כי בים הבלטי היה לרוסים לרוב יתרון מספרי מקומי. הבסיסים הגרמניים העיקריים שכנו אמנם לחוף הים הצפוני, אך אוניות מלחמה גרמניות היו יכולות להגיע בקלות לים הבלטי דרך תעלת קיל. בשל כך היה הצי הרוסי בעיקר בעמדת מגננה, והסתפק בהתקפת שיירות גרמניות לשוודיה. פעולות הציים השונים בים הבלטי הוגבלו משמעותית בשל פעולות מיקוש נרחבות שביצעו שני הצדדים. פעולת מיקוש כזו היוותה רקע לקרב איי אולנד שהתרחש כחודש לפני הקרב שיתואר להלן, ובו ספגו הגרמנים אבדות משמעותיות. כן הייתה פעולת מיקוש חלק חשוב בתוכניות לאותו קרב.
סדר הכוחות, והכנות גרמניות לקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת אוגוסט 1915 הגרמנים תגברו את כוחותיהם בים הבלטי, עד כדי כמחצית מכוחם הימי הכולל, כהכנה למבצע במפרץ ריגה, שכוונתו הייתה לפגוע חמורות בצי הרוסי, אשר כלל את הפרה-דרדנוט הרוסית 'סלאבה' (ברוסית: Слава) ועוד מספר ספינות תותחים ומשחתות, ולעקרו ממימי המפרץ. כן התכוונו הגרמנים לחסום את מבואות מפרץ מון סאונד (Moon Sound, לחופי מוהו שבאסטוניה) באמצעות זורעת המוקשים 'דויטשלנד' (בגרמנית: Deutschland). בראש הכוח הגרמני שיועד לחדור למפרץ עמד ויצה-אדמירל ארהרד שמידט. זה נעזר בשמונה ספינות מערכה: 'נסאו' (Nassau), 'ריינלנד' (Rheinland), 'פוזן' (Posen), 'וסטפאלן' (Westfalen), 'הלגולנד' (Helgoland), 'אולדנבורג' (Oldenburg), 'אוסטפריזלנד' (Ostfriesland) ו'תירינגן' (Thüringen). כן כלל הכוח את סיירות המערכה 'מולטקה' (Moltke), 'פון דר טאן' (Von der Tann) ו'זיידליץ' (Seydlitz), וכמה ספינות קטנות יותר. כל אלה שהו בים הבלטי, ולא יועדו למבצע עצמו, אלא למשימות כמו סיוע אש או אבטחה. בראש כל הכוח הגרמני בזירה עמד תת-אדמירל פרנץ פון היפר.
הקרב - ניסיון ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 באוגוסט החל הצי הגרמני בפעולה. אוניות המערכה 'בראונשווייג' (Braunschweig) ו'אלזס' (Elsass) פקחו עין על 'סלאבה' בעודה במפרץ, וזאת בעוד שולות מוקשים מטהרות מעבר בחגורה הפנימית של המוקשים, שחסמו את הכניסה אליו מכיוון מיצר אירבן (Irben), שבחלקה הדרומי של הכניסה למפרץ. יתר הכוח הגרמני נותר בים הבלטי ונערך למקרה של התערבות ספינות מלחמה רוסיות מחוץ למפרץ. בשל רדת החשכה, וכיוון שהמשימה נתגלתה כקשה מכפי שתוכנן, לא נותר ל'דויטשלנד' די זמן כדי למקש את מפרץ מון סאונד. אחרי שהגרמנים איבדו שתי סירות טורפדו במשימות של שליית מוקשים, המשך המבצע נדחה. במקביל הפגיזו הסיירות המשוריינות 'רון' (Roon) ו'פרינץ היינריך' (Prinz Heinrich) את נמל צרל (Zerel) באי אזל (Ösel, באסטונית סארמאה), על חופו הצפוני של מיצר אירבן שבפתח המפרץ. בנמל עגנו מספר משחתות רוסיות, שאחת מהן נפגעה קלות בהפגזה. בנוסף, 'פון דר טאן' והסיירת הקלה 'קולברג' (Kolberg) נשלחו להפגיז את האי אוטה (Utö, כיום בפינלנד).
הקרב - ניסיון שני
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיון שני לחדור אל המפרץ נעשה ב-16 באוגוסט. 'נסאו' ו'פוזן', ארבע סיירות קלות ו-31 סירות טורפדו חדרו את מערכי ההגנה הרוסיים ונכנסו אל המפרץ. באותו יום איבדו הגרמנים שולת מוקשים אשר נפגעה ממוקש. באותו לילה התכתשו שתי משחתות גרמניות, אשר התחקו על עקבותיה של 'סלאבה', עם כוח משחתות רוסי, לאחר שחדרו מבעד למיצר אירבן. אחת המשחתות הגרמניות נפגעה קשה, ויצאה מכלל פעולה, בידי המשחתת הרוסית 'נוביק' (Новик) ומשני מוקשים, ו-21 מאנשי צוותה נהרגו. ביום המחרת, 'נסאו' ו'פוזן', מלוות בשלוש סיירות קלות ובשתי משחתות, הטביעו ספינת תותחים רוסית והתכתשו עם 'סלאבה', אשר נסוגה למפרץ מון סאונד לאחר שספגה שלוש פגיעות. לאחר שלושה ימים הושלם פינוי המוקשים וב-19 לחודש הצי הגרמני נכנס למפרץ. באותו לילה אבדה לגרמנים משחתת נוספת, ליד האי רונה (Runö) שבמרכז המפרץ, מפגיעת מוקש. בעוד כוח גרמני חודר למפרץ, סיירות המערכה נשארו מחוץ אליו לחיפוי. אחת מאותן סיירות, 'מולטקה', טורפדה על ידי צוללת בריטית, וספגה פגיעה בחדר הטורפדו. הטורפדות של 'מולטקה' אומנם לא התפוצצו, אולם שמונה אנשי צוות נהרגו, ולסיירת נגרם נזק רציני שהשביתה לתקופה של כחודש.
סוף דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנוכח הידיעות על צוללות של מדינות ההסכמה במקום, ולנוכח האבדות שכבר נגרמו, הצי הגרמני חזר ויצא מן המפרץ ב-21 לחודש. בקרב זה לא הושגה הכרעה לטובת מי מן הציים. 'שובר שוויון' באותה זירה, לטובת הגרמנים, הושג עם השתלטותם על האיים שבפאתי המפרץ, במבצע אלביון, שנערך בסתיו 1917.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפרץ ריגה - זירת הקרב
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Halpern, Paul G. (1995). A Naval History of World War I. Annapolis: Naval Institute Press. ISBN 1-55750-352-4.
- Staff, Gary (2006). German Battlecruisers: 1914-1918. Oxford: Osprey Books. ISBN 978-1-84603-009-3.
