קרב אניווטוק
נחתות מתקרבות לאי אניווטוק, 19 בפברואר 1944 | ||||||||||||||||||
מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט | ||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
תאריכים | 17 בפברואר 1944 – 23 בפברואר 1944 (7 ימים) | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | אטול אניווטוק | |||||||||||||||||
קואורדינטות |
11°27′54″N 162°11′20″E / 11.465°N 162.189°E | |||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון אמריקאי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב אניווטוק היה קרב בין האימפריה היפנית לבין ארצות הברית, שנערך באטול אניווטוק שבאיי מרשל בין 17 ל-23 בפברואר 1944, כחלק מהמערכה באסיה ובאוקיינוס השקט של מלחמת העולם השנייה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתקפה על אטול אניווטוק התרחשה לאחר ההצלחה האמריקאית בקרב קווג'לין, השוכן דרומית-מזרחית לאניווטוק. האמריקאים ראו באניווטוק יעד חשוב בשל המעגן ושדה התעופה שבו, שהיו חיוניים לשם התקפה על איי מריאנה בצפון-מערב.
מערך ההגנה באטול בשנת 1943 היה דליל, זאת בשל העובדה כי היפנים סברו שהצי האמריקאי יתקוף תחילה בדרום-מערב איי מרשל, אך בסוף השנה נשלחו תגבורות שמטרתן הייתה לגרום לאבדות רבות יותר בקרב האמריקאים, כשאלה יתקפו את האיים. החטיבה האמפיבית הראשונה הגיעה לאטול בינואר ועימה 9 טנקים קלים. מפקד חיל המצב באטול, מייג'ור-ג'נרל יושימי נישידה, החל בבניית ביצורים אך התקפות אוויריות חוזרות ונשנות הקשו על הבנייה ושטחם הקטן של איי האטול הפך את ההגנה עליהם לבלתי אפשרית.
להתקפה על אניווטוק קדם מבצע כדור ברד, במהלכו שלח תת-אדמירל ריימונד ספרואנס שייטת של נושאות מטוסים ללגונת טרוק שבאיי קרוליין. השייטת השמידה 15 ספינות מלחמה ומעל 250 מטוסים, ובכך נותק אניווטוק ממקורות הסיוע והאספקה שלו.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההפגזה הימית על אניווטוק החלה ב-17 בפברואר, ורגימנט הנחתים ה-22, בפיקודו של קולונל ג'ון ווקר, נחת על האי אֶנְגֵבּי שבצפון האטול ב-18 בפברואר בשעה 08:44. הנחתים נתקלו בהתנגדות קלה בלבד והאי כולו נכבש תוך שש שעות. מסמכים יפניים שנתפסו הראו כי ההגנה על האי אניווטוק בדרום האטול, המטרה הבאה של הנחתים, קלה בלבד. ב-19 בפברואר, לאחר הפגזה ימית קצרה, נחת רגימנט הרגלים ה-106 מהדיוויזיה ה-27 על האי אניווטוק, בציפייה לקרב קל. ואולם, הסתבר כי בניגוד למידע המוקדם המגינים היפנים על האי אניווטוק היו מחופרים היטב והצליחו לעצור את התקדמות האמריקאים. החיילים האמריקאים השלימו את כיבוש האי רק ב-21 בפברואר, ובמהלך הקרב נהרגו מעל 800 חיילים יפניים ו-37 חיילים אמריקאים.
האמריקאים למדו לקח באי אניווטוק, ולפני שנחתו על האי פָּארי הסמוך ירו עליו אוניות המערכה "טנסי" ו"פנסילבניה" מעל 900 טון פגזים. כשנחת הרגימנט ה-22 על האי ב-22 בפברואר הוא נתקל בהתנגדות קלה בלבד, ויום לאחר מכן הושלם כיבוש האטול כולו.
תוצאות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אטול אניווטוק שימש בסיס ימי ושדה תעופה בעת המערכה על איי מריאנה ופלאו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Morison, Samuel Eliot. Aleutians, Gilberts and Marshalls, June 1942-April 1944, History of United States Naval Operations in World War II, University of Illinois Press, 2001. ISBN 9780252070372.
- Rottman, Gordon & Howard Gerrard, The Marshall Islands 1944: Operation Flintlock, the capture of Kwajalein and Eniwetok, Osprey Publishing, 2004. ISBN 9781841768519.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברטון רייט ה-3, Eastern Mandates, המרכז להיסטוריה צבאית של צבא ארצות הברית.
- הנפשה של קרב אניווטוק.
המערכה באיי גילברט ומרשל | |
---|---|
|