קצבת נכות (ישראל)
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
קצבת נכות משולמת מדי חודש על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת ענף נכות שלו, לנכה תושב ישראל העומד בקריטריונים לקבלת קצבה.
הקצבה נקראת לעיתים קצבת נכות כללית כדי להבחין אותה מקצבאות נכות ספציפיות אחרות. בישראל ישנן עוד כמה אוכלוסיות הזכאיות לקצבאות נכות, כל אוכלוסייה וכלליה: נכי צה"ל המקבלים קצבה ממשרד הביטחון, נכים שנפגעו בפעולות איבה, המקבלים גמלה לנכה איבה מהמוסד לביטוח לאומי, נכים שנפגעו בעבודה, המקבלים קצבת נכות מעבודה מהמוסד לביטוח לאומי, וניצולי שואה הזכאים לקצבאות שונות מטעם חוק נכי המלחמה בנאצים ונכי רדיפות הנאצים המסופקות להם על ידי מהרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר.[1]
המוסד לביטוח לאומי החל לשלם קצבת נכות לאזרחי המדינה באפריל 1974, כעשרים שנה לאחר שנוסד, בהתאם לתיקון לחוק הביטוח הלאומי.[2] בשנת 2009 שילם המוסד לביטוח לאומי 6.5 מיליארד ש"ח כקצבת נכות.[3]
קצבת הנכות בישראל היא אחת הנמוכות במדינות ה-OECD: בשנת 2007 דורגה ישראל במקום ה-26 מתוך 31 מדינות.[4]
תנאי הזכאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכה זכאי לקצבת נכות אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני הכרזת העצמאות (כלומר לפני 15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל. הזכות לקצבה מתחילה בתום 90 ימים מהמועד שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות.[5] עולה חדש, שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, זכאי אף הוא לקצבת נכות.[6][7]
לשם קבלת הקצבה על הנכה להוכיח את נכותו בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. במקרה של פגיעה נפשית: הוא מחויב להציג מסמכים על ביקורים חודשיים אצל פסיכולוג או פסיכיאטר או תיעוד של התנהגות אלימה (למשל באמצעות תיק משטרתי). במקרה של נכות גופנית: הוא מחויב להוכיח נזק בלתי הפיך שנגרם לו או הוחמר מנזק קיים. לדוגמה חוסר יכולת לזוז, ללכת, לתפקד ולעבוד בכלל. בנוסף, חוסר יכולת לעלות במדרגות הבניין שבו חי הנכה, חוסר יכולת להתרחץ, וכן צורך בסיוע תמידי מצד עוזר סיעודי. בדיקה זו חוזרת מדי תקופה, כדי לברר האם יש הטבה או החמרה במצבו, ובהתאם לתוצאות הבדיקה קובעת הוועדה הרפואית האם יחול שינוי בקצבה המוענקת לו.[8] בהתאם לממצאי הוועדה נקבעת לנכה דרגת נכות רפואית המוצגת באחוזים. תנאי לזכאות לקצבת נכות כללית הוא דרגת נכות רפואית של 60% לפחות, או דרגת נכות רפואית של 40% לפחות ובליקוי מסוים נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות.
בצעד נוסף נקבעת לנכה דרגת אי-כושר לעבוד, כאשר עקב הנכות אינו מסוגל לעבוד או שיכולתו להשתכר ירדה ב-50% לפחות. דרגת אי-כושר המזכה בקצבה היא באחד מהשיעורים האלה: 60%, 65%, 74% או 100%.
תנאי נוסף הוא שהנכה אינו עובד או שהכנסתו מעבודה כשכיר או כעצמאי נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק (הכנסה נמוכה מ-5,804 ש"ח לחודש בינואר 2017).
בהגיע הנכה לגיל פרישה (גיל 62 לנשים, 67 לגברים) מופסקת קצבת הנכות והנכה עובר לקבל קצבת אזרח ותיק בלבד – אך בכל מקרה, סכום הקצבה אינו פוחת, ובמידת הצורך משלם הביטוח הלאומי קצבת אזרח וותיק מוגדלת, בגובה קצבת הנכות שהאדם קיבל בסמוך למועד הפרישה.[9]
בשנת 2009 32% ממקבלי קצבת הנכות היו בתחום בריאות הנפש, 25% בתחום מחלות פנימיות, 21% בתחום מחלות נוירולוגיות ולוקמוטוריות (פגיעה ביכולת התנועה), 11% בתחום מוגבלות שכלית התפתחותית ו-7.5% בתחום מוגבלות חושית.[10][3]
גובה הקצבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גובה קצבת הנכות נקבע לפי דרגת אי-הכושר (אובדן כושר עבודה) שנקבעה לאדם.[11]
שיעורי הקצבה נכון ל-2023:
- סכום הקצבה לדרגת אי כושר של 100% או 75% (קצבה מלאה) הוא 4,063 ₪.
- סכום הקצבה לדרגת אי כושר של 74% (קצבה חלקית) הוא 2,770 ₪.
- סכום הקצבה לדרגת אי כושר של 65% (קצבה חלקית) הוא 2,496 ₪.
- סכום הקצבה לדרגת אי כושר של 60% (קצבה חלקית) הוא 2,345 ₪.
"קצבה חודשית נוספת" (קח"ן), משולמת לנכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר מלאה, ללא תלות באחוזי הנכות הרפואית. הקח"ן בוטל במרץ 2018, במקומו ניתן שר"ם (שירותים רפואיים מיוחדים).[12]
משולמות גם תוספות עבור בן/בת זוג שהכנסתו נמוכה (עד 5,646 ש"ח לחודש בשנת 2018) ושני הילדים הראשונים עד גיל 18 (עד גיל 24 אם הם משרתים בצה"ל או בשירות לאומי).[13]
המקבל קצבת נכות ואין לו הכנסה אחרת מחויב בדמי ביטוח בריאות בסך 104 ש"ח, נכון ל-1 בינואר 2019 מתוך קצבת הנכות. אם זו הכנסתו היחידה, הוא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי. אם יש לו הכנסה אחרת, אזי אם דרגת אי-הכושר שנקבעה לו היא לפחות 75%, הוא זוכה להקלה בתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסתו הנוספת מעבודה: כעצמאי הוא משלם דמי ביטוח רק לענף נפגעי עבודה, וכשכיר הוא אינו משלם דמי ביטוח לאומי (אך מעסיקו משלם דמי ביטוח לענף נפגעי עבודה ולענף זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד).[14]
חוק לרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוק לרון
"חוק לרון" הוא תיקון משנת 2009 לחוק הביטוח הלאומי,[15] אשר צמצם את הפגיעה בקצבת הנכות של מקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד, ובכך עודד נכים להשתלב בשוק העבודה. מקור הכינוי בשמו של יושב ראש הוועדה שהמליצה על תיקון זה, השופט אפרים לרון. החוק מוכר גם בכינוי החוק לשילוב נכים בעבודה.
עד לתיקון זה, נכה שיצא לעבוד ומשכורתו עלתה על 2,500 ש"ח עלול היה לאבד את זכותו לקצבת נכות. התיקון בא לפתור בעיה זו ולהפחית את קצבת הנכות בצורה הדרגתית יותר.[16]
על פי תיקון זה, אדם עם מוגבלות שהשתלב בשוק העבודה ימשיך לקבל קצבת נכות כללית באופן שבו ההכנסה מהשכר והקצבה תהיה תמיד גבוהה יותר מההכנסה מהקצבה לבדה.
החוק נחקק בעקבות המלצות ועדת לרון, אשר קמה אחרי הפגנות הנכים הגדולות בסוף שנות ה-90 במאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 שיזם מטה מאבק הנכים. הפגנות אלה הביאו את סוגיית הקצבאות לקדמת המאבק. הקמת מטה המאבק של הנכים בעקבות שביתת הנכים של 1999 והובלתו את השביתה של 2001–2002 ביטאו שינוי בדרכי הפעולה כמו גם באופן ארגון המאבק. במאבק זה אנשים עם מוגבלויות עצמם הם שעמדו בחזית על פי העיקרון "שום דבר עלינו בלעדינו". שיטות המאבק שנקטו לא היו משפטיות מקצועיות, אלא התאפיינו במאבקי רחוב סוערים ובפעילות שטח תובענית.[17]
המאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר מינימום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום
המאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום מתנהל על ידי ארגוני נכים וארגוני בריאות בישראל, נכון ל-2017. לאחר שנים של מאבק ציבורי סיזיפי בלתי אלים, החל מאבק הנכים לבוא לידי ביטוי גם בחסימות כבישים, אחרי שעברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של חבר הכנסת אילן גילאון להשוואת הקצבה לשכר המינימום.[18] שכר המינימום בישראל בנובמבר 2017 היה 5,000 ש"ח, ובדצמבר 2017 עלה ל-5,300 ש"ח לחודש.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם גולדברג ורות הורן, עוקדן הביטחון הסוציאלי, הוצאת סדן, פרק ט: ביטוח נכות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נכות כללית, באתר המוסד לביטוח לאומי
- קצבת נכות כללית בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 2 בנובמבר 2010
- קצבת נכות כללית, באתר כל זכות
- אופיר פינטו, סקרים תקופתיים – מקבלי קצבת נכות בשנת 2015, באתר המוסד לביטוח לאומי
- ברברה סבירסקי, קצבת הנכות חייבת לעלות, באתר "העוקץ", 11 בספטמבר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרשות לזכויות ניצולי השואה, באתר השירותים והמידע הממשלתי
- ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 13), התשל"ג-1973, באתר הכנסת
- ^ 1 2 שלי לוי, תושבות כתנאי לקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 16 במרץ 2010
- ^ שלי לוי, קצבת נכות כללית בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 2 בנובמבר 2010
- ^ סעיף 196 לחוק הביטוח הלאומי
- ^ סעיף 197 לחוק הביטוח הלאומי
- ^ תקדימי: אישה זכאית לקצבת נכות אחרי גיל פרישה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2022
- ^ ועדות רפואיות: איך תמצו את הזכויות במוסד לביטוח לאומי?, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2020
- ^ מעבר מקצבת נכות לקצבת אזרח ותיק, באתר הביטוח הלאומי
- ^ תמונת מצב - מקבלי קצבאות נכות בשנת 2008, המוסד לביטוח לאומי
- ^ קצבת נכות כללית, באתר כל זכות
- ^ קצבת שירותים מיוחדים, באתר כל זכות
- ^ נכות כללית – מהם סכומי קצבת נכות?, באתר המוסד לביטוח לאומי
- ^ זכויות והטבות נוספות – פטור מתשלום דמי ביטוח, באתר המוסד לביטוח לאומי
- ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח-2008, ס"ח 2169 מ-21 ביולי 2008
- ^ ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של השר הרצוג ליישום דו"ח ועדת לרון לעידוד יציאת נכים לעבודה. השר הרצוג: "זוהי החלטה היסטורית הפותחת פתח לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בתעסוקה ובחברה", באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים, 8 ביולי 2007
- ^ שגית מור, לקראת רדיקליזציה של קצבת נכות כללית: דילמות של מאבק לשינוי חברתי, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב והוצאת נבו, 2008
- ^ מורן אזולאי, מהומה בקואליציה בעקבות הפסד בהצבעה בכנסת, באתר ynet, 7 בדצמבר 2016