הוא נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית לחבר בית הנבחרים של ארצות הברית החל מ-3 בינואר 1947 ועד ל-3 בינואר 1959. בשנת 1958 זכה במושב בסנאט האמריקאי והחל בתפקידו כסנטור החל ב-3 בינואר 1959, משרה בה החזיק עד ל-3 בינואר 1965. בבחירות שנערכו לסנאט בשנת 1964 הפסיד לחבר המפלגה הדמוקרטיתרוברט קנדי.
בשנת 1965 קיטינג נבחר לשופט בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק, אולם התפטר מתפקידו בשנת 1969, כדי להתמנות לשגריר ארצות הברית בהודו, תפקיד אותו מילא עד לשנת 1972. בשנה זו התפטר כדי לקדם את בחירתו מחדש של הנשיא ריצ'רד ניקסון . בחודש אוגוסט 1973 מונה קיטינג על ידי ניקסון לשגריר ארצות הברית בישראל, תפקיד בו שימש עד לפטירתו בשנת 1975. קיטינג היה שגריר ארצות הברית בישראל בעת מלחמת יום כיפור, תקופה מכרעת ביחסי ארצות הברית–ישראל, אולם עקב מצבו הבריאותי הוא מילא תפקיד משני ביחסים אלה, ובעיקר הנטל נשאו סגנו ושאר בכירי שגרירות ארצות הברית בישראל.[1]
המפלגה הרפובליקנית
