קנת' בולדינג

קנת' בולדינג
Kenneth Ewart Boulding
	אין תמונה חופשית
לידה	18 בינואר 1910; ליברפול, הממלכה המאוחדת
פטירה	18 במרץ 1993 (בגיל 83); בולדר, ארצות הברית
מדינה	הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
מקום מגורים	ליברפול
השכלה	ניו קולג'; אוניברסיטת אוקספורד ;
מעסיק	אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת קולורדו בולדר
תפקיד	נשיא
בן או בת זוג	אליס מ. בולדינג
פרסים והוקרה	מדליית ג'ון בייטס קלארק (1949); עמית מכובד של האגודה האמריקאית לכלכלה; Swarthmore Lecture ;

קנת אוורת בולדינג (באנגלית: Kenneth Ewart Boulding; ‏18 בינואר 1910, ליברפול, אנגליה - 18 במרץ 1993) היה כלכלן, מחנך, משורר, מיסטיקן דתי, קוויקריסט, פעיל שלום, מדען מערכות ופילוסוף בינתחומי. הוא אחד האבות המייסדים של הכלכלה האקולוגית ושל כלכלה אבולוציונית.

ביוגרפיה

בולדינג נולד בעיר ליברפול, אנגליה בשנת 1910. כבנו של מתקין מערכות גז ומטיף בכנסייה המתודיסטית. הוא נרשם לניו-קולג' באוקספורד עם מלגה בתחום הכימיה, אבל הוא עבר במהרה לבית הספר לפוליטיקה, פילוסופיה וכלכלה. הוא סיים כמצטיין בתחום הכלכלה בשנת 1931. לאחר עבודת סטודנט לתואר שני באוקספורד הוא השתמש במלגה של חבר העמים הבריטי כדי ללמוד באוניברסיטת שיקגו ובהרווארד שבארצות הברית. לאחר מספר שנים בלתי מוצלחות (1934–1937) כעוזר מרצה באוניברסיטת אדינבורו, החליט בולדינג להשתקע בארצות הברית, והתאזרח בשנת 1948.^[1]

בין השנים 1937–1941 לימד בולדינג באוניברסיטת קולגייט, הוא עזב לשנתיים את האקדמיה לטובת עבודה ככלכלן ב-League of Nations Economics and Financial Section בפרינסטון. בתום תקופה זו חזר בולדינג לאקדמיה ובשנים 1942–1980 הוא לימד במקומות שונים: אוניברסיטת פיסק (1942-1943), בקולג' המדינה של איווה (1943-1946, 1947-1949), אוניברסיטת מק'גיל (1946-1947), אוניברסיטת מישיגן (1949-1967) ולבסוף באוניברסיטת קולורדו (1967-1980). בולדינג פרש לגמלאות בשנת 1980, אבל המשיך לשמש כעמית מחקר וכמנהל פרויקטים במכון למחקר התנהגותי של האוניברסיטה.^[1]

בולדינג היה המייסד של פרויקטים אינטלקטואליים רבים שנמשכים עד היום בכלכלה ובמדעי החברה. הוא תואר בתור "למדן של כל המערכות", הוא פרסם למעלה מ-36 ספרים ויותר מ-1,200 מאמרים. הוא הכותב של שתי קלסיקות מצוטטות: התמונה: ידע בחיים והחברה (שיצא בשנת 1956), וקונפליקט והגנה: תאוריה כללית (שראה אור ב-1962).

בולדינג זכה ב"מדליית ג'ון בייטס קלארק" בשנת 1949. כמו כן, הוא זכה גם בתוארי דוקטור לשם כבוד מידיהן 23 אוניברסיטאות, הוא זכה לכבוד לא רק על עבודתו בתחום הכלכלי אלא גם בתחום מדעי המדינה, מחקר השלום, ומחקר בתחום ההומניזם. מלבד זאת הוא היה מועמד מספר פעמים לפרס נובל לכלכלה ולשלום.

במשך השנים בולדינג שימש כנשיא במספר רב של אגודות מלומדים. הוא היה הנשיא האגודה למחקר של מערכות כלליות (The Society for General Systems Research) בשנים 1955-1959, נשיא האגודה האמריקאית לכלכלה (1968), נשיא האגודה הבינלאומית לחקר השלום (1969-1970), נשיא Association for the Study of the Grants Economy בשנים 1970-1989, נשיא האגודה למחקרים בינלאומיים, נשיא האגודה האמריקאית לקידום המדע (1979), ונשיא המחלקה לכלכלה של האיגוד הבריטי לקידום המדע בשנים 1982–1983. הוא היה חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (נבחר בשנת 1975), במכון לרפואה, ובאקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים.^[1]

הוא לא היה רק כותב פורה, אלא איש אקדמיה בשעור קומה עולמי, דמות בולטת בדיסיפלינה של מדעי החברה. עבור בולדינג, כלכלה וסוציולוגיה לא היו מדעים חברתיים שונים, אלא היו היבטים של מדע חברתי אחד המוקדש ללימוד של האישיות, האנושיות והיחסים ביניהם (כלומר, ארגונים). בולדינג פרץ את הדרך בגישה האבולוציונית (במקום זו של שיווי משקל סטטי) בכלכלה). הרבה מעבודתו היה ניסיון להתקדם מעבר לראייה הצרה של "האדם הכלכלי" שעוסק בייעול ובמיקסום התועלת באופן רציונלי, לכיוון של מדע חברתי רחב יותר. הוא לא ידוע בתרומה יחידה וגדולה לתאוריה הכלכלית, אלא בתור אחד שהביעה תובנות רבות, שהגישה הצרה של כלכלה נאו קלאסית לא הצליחה להכיל.^[1]

בולדינג הדגיש כי הכלכלה האנושית והתנהגויות אחרות טבועות בתוך מערכת מחברת גדולה יותר: כדי להבין את ההשפעות של ההתנהגות שלנו, כלכלית או אחרת, קודם עלינו לחקור ולפתח הבנה מדעית של הדינמיקה של המערכת הכללית, של החברה העולמית שבה אנו חיים. בולדינג האמין שבהיעדר מאמץ למחקר ובהיעדר הבנה הנכונה של מדעי החברה, המין האנושי עלול להיכחד.

עבודתו

רווחה והון

בולדינג התנגד להנחת היסוד הקיימת בכלכלה הנאו קלאסית שלפיה הגדלת הצריכה היא פרמטר לרווחה כלכלית. כבר ב-1945 טען בולדינג כי הרווחה לא נובעת מקצב של צריכת מוצרים, אלא ממאגרים של הון שמספקים שירותים.^[2]

לפי בולדינג, ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו במערכת האקולוגית, יש להביא שימור זה למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה. כדי לשפר את הרווחה יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה. טענות אלה שונות בצורה קיצונית מרוב הטענות הכלכליות שתופסות את הגדלת הצריכה והייצור כפרמטרים לרווחה כלכלית.

על פי בולדינג יש לשמור על מלאי ההון (הטבעי והמלאכותי) תוך הבאת הצריכה והייצור למינימום. שתי טענות אלה נתמכו מאוחר יותר על ידי הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי בספרו, "מעבר לצמיחה". ככל שהכלכלה מתפתחת, ככל שיש יותר מאגרי הון, כך יש צורך ביותר ייצור רק כדי להחליף את מאגרי ההון שנהרסו. היבטים אלה, כמו גם תובנות אחרות הפכו את בולדינג לאחד החלוצים בתחומים של כלכלה אקולוגית וכלכלה בת קיימא כמו גם בביקורת על ההצמיחה הכלכלית.

החשיבה של בולדינג מתאימה להיבטים כמו הרס המערכות האקולוגיות והחברתיות (הון טבעי והון אנושי והון חברתי בהתאמה) שגורמות להגדלת הצריכה והייצור. היא מתאימה גם להיבטים כמו התיישנות מכוונת שגורמים להאצת הצריכה, תוך כדי קידום שחיקת ערך ההון, וללא קידום של הרווחה הכלכלית. היבטים אלה מתאימים גם לתאוריה של מנפרד מקס-ניף אודות צרכים אנושיים בסיסיים ומוצרים שמספקים מענה הוליסטי.

הון רוחני

בולדינג הוא הראשון שהשתשמש במונח "הון נפשי" או "הון רוחני" (Psychic capital) בשנת 1950. הון הוא צבירה של עושר, ובהון נפשי הצבירה היא של מצבים נפשיים רצויים. המצבים הנפשיים יכולים להיות זכרונות של עונג, הצלחה, הישג, הכרה. התשוקה להוסיף להון הנפשי יכולה להיות תמריץ חזק.

עם זאת, כישלון במשימה יכול להוביל לדלדול של ההון הנפשי. צבירה של זכרונות שליליים של כישלונות, מחלות, זוועות, או מה שנתפס כאי צדק ודעה קדומה יכול להיות מוגדר כהון נפשי שלילי. גם הון נפשי שלילי יכול להיות כוח מניע חזק, על ידי חתירה לעונג על ידי נקמה, או תיקון העוול.

המושג ספציפי יותר מאשר המושג של הון חברתי אשר מתמקד ברשתות חברתיות ולא במצבים נפשיים אישיים.

כלכלה אבולוציונית

בולדינג היה המייסד של התנועה לכלכלה אבולוציונית. במאמרו "התפתחות כלכלית כמערכת אבולוציונית", בולדינג מציע השוואה בין התפתחות כלכלית לבין אבולוציה ביולוגית:Kenneth Ewert Boulding, web.archive.org, ‏2011-08-26

הכלכלה והאבולוציה, הן שתי דוגמאות של תהליך גדול יותר שפועל בחלק הזה של היקום במשך הרבה מאוד זמן. זהו תהליך של התפתחות של מבנים מורכבים ובלתי-רגילים בסדר גודל הולך וגדל... התהליך האבולוציוני פועל תמיד באמצעות שינוי וברירה וכולל הבחנה בין הגנוטיפ שמשתנה לבין הפנוטיפ שעליו יש בחירה... ניתן לתאר את התהליך בו הגנוטיפ בונה את הפנוטיפ כ"ארגון". ... פיתוח כלכלי מבטא את עצמו בעיקר על ידי ייצור של מוצרים, כלומר סחורות ושרותים. מקורו, עם זאת, ברעיונות, תוכניות והתייחסויות במוח האנושי. אלו הם הגנוטפים בפיתוח כללי. ניתן לתאר את התהליך כולו כתהליך של גדילה של ידע. מה שהכלכלנים מכנים בשם "הון" הוא לא יותא מאשר ידע אנושי המוטבע בעולם החומרי. ידע והגדילה של ידע, לכן, היא המפתח העיקרי להתפתחות כלכלית. השקעה, מערכות כספיות וארגונים ומוסדות כלכליים הם במובן זה רק המכונות שבהם תהליך הידע נוצר ובא לכדי ביטוי.

ספינת החלל כדור הארץ

בולדינג פיתח את הרעיון של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ. הוא כינה את המודל הכלכלי הנוכחי (המודל הנאו קלאסי) כ"כלכלת בוקרים" שרואה בטבע משאב בלתי מתכלה אינסופי ומתגמלת התנהגות נצלנית, רומנטית ואלימה. החלופה שלו היא "כלכלת ספינת חלל" שבה כדור הארץ הוא כמו ספינה המכילה את הביוספרה והמין האנושי, עם משאבים מוגבלים ותמריץ שלילי כלפי צריכה.

המסקנה של הפואמה שלו "בלדה של מודעות סביבתית" מנסחת זאת כך:
”אז אנליזה של עלות-תועלת היא כמעט תמיד בטוחה,
כדי להצדיק את הבניה של עובדה מוחשית ומוצקה,
בעוד שהאמת האקולוגית הושארה מאחור בהפשטה."”

דעות פוליטיות

בולדינג היה רפובליקני, אבל מדיניותו של רונלד רייגן הובילה אותו לקרוע את כרטיס המפלגה שלו ב-1982. הוא התרגז בגלל כלכלת צד ההיצע של רייגן ובגלל ההוצאות המנופחות של תקציב הצבא. הוא הטיף לדיאלוג גדול יותר עם ברית המועצות ולעג לפרנויה של רייגן מפני הסובייטים.

מעבר לעבודתו כפעיל למען השלום, בולדינג היה סביבתן שטען שהכלכלה צריכה להפגין כבוד גדול יותר כלפי הטבע. בשנת 1958 הוא שאל:
”האם עלינו לראות בעולם הטבעי מחסן בלבד, שניתן לשדוד אותו לטובת התועלת המיידית של האדם?...
האם לאדם יש איזושהי מחויבות לשימורו של שיווי משקל נאות בטבע, לשימורם של מינים נדירים, או אפילו להמשכיות הבלתי בטוחה של המין שלו עצמו?”

ספריו

בולדינג פרסם יותר מ-30 ספרים ומאות רבות של מאמרים, ביניהם:

אנליזה כלכלית, (1941).
התמונה: ידע בחיים והחברה, (1956)
קונפליקט והגנה: תאוריה כללית, (1962).

ראו גם

לקריאה נוספת

Boulding, K., 1966. The Economics of the Coming Spaceship Earth. In: Jarrett, H. (Editor), Environmental

Quality in a Growing Economy. The Johns Hopkins University Press, Baltimore, pp. 3-14.The Economics of the Coming Spaceship Earth, web.archive.org, ‏2006-09-27

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קנת' בולדינג בוויקישיתוף

קנת' בולדינג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
אודות קנת בולדינג באתר להיסטוריה של החשיבה הכלכלית
הערות על עבודתו של בולדינג באתר של David Latzko, אוניברסיטת Penn State
הערות על עבודתו של בולדינג באתר של David Latzko, אוניברסיטת Penn State
קנת' בולדינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פרס קנת בולדינג ללימודי שלום.
כדור הארץ כספינת חלל, בולדינג 1965
כלכלת ספינת החלל כדור הארץ המתקרבת בולדינג, 1966
סיכום הספר "שלוש פנים לכוח" מאת בולדינג

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ קנת בולדינג Biographical Dictionary of American Economists, edited by Ross B. Emmett, London: Thoemmes, 2006, pp. 73-79.
^ דוגמה להבהרת העניין: אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר האחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. אנחנו מעוניינים בבידוד התרמי שבגד מספק או בערך החברתי שמקבלים ממנו ולא ב"צריכה" של הבגד עצמו. איננו רוצים לצרוך מזון בכמות גדולה ככל האפשר, אלא ליהנות משירות של תזונה ובריאות שהמזון מספק לנו, וזאת במידה הנכונה.

[Emmett_2006-1] ¹ ² ³ ⁴ קנת בולדינג Biographical Dictionary of American Economists, edited by Ross B. Emmett, London: Thoemmes, 2006, pp. 73-79.

[2] דוגמה להבהרת העניין: אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר האחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. אנחנו מעוניינים בבידוד התרמי שבגד מספק או בערך החברתי שמקבלים ממנו ולא ב"צריכה" של הבגד עצמו. איננו רוצים לצרוך מזון בכמות גדולה ככל האפשר, אלא ליהנות משירות של תזונה ובריאות שהמזון מספק לנו, וזאת במידה הנכונה.

[1]

[2]