קנלונס (מחוז)
| |||
מדינה | אורוגוואי | ||
---|---|---|---|
בירת המחוז | קנלונס | ||
תאריך ייסוד | 27 בינואר 1816 | ||
שטח | 6,106 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז | 520,187 (2011) | ||
‑ צפיפות | 114.68 נפש לקמ"ר (2011) | ||
קואורדינטות | 34°31′27″S 56°16′54″W / 34.524166666667°S 56.281666666667°W | ||
אזור זמן | America/Montevideo | ||
http://www.imcanelones.gub.uy/ | |||
מחוז קנלונס (בספרדית: Departamento de Canelones) הוא אחד מתשע עשרה המחוזות באורוגוואי בירת המחוז היא קנלונס, והעיר המאוכלסת ביותר בה, היא סיודד דה לה קוסטה.
מיקום המחוז הוא בדרום המדינה, גובל במחוז פלורידה מצפון, במחוזות לבז'חה ומלדונדו ממזרח, בדרום גובל בנהר ריו דה לה פלטה, בדרום מערב במחוז מונטווידאו ומחוז סן חוסה ממערב. בחלקו המערבי והצפוני הגבול עם המחוזות האחרים הוא גבול טבעי לאורך נהר סנטה לוסיה, ובחלקו המזרחי קו הגבול הוא לאורך הנחלים קוצ'יז'ה גרנדה וסוליס גרנדה.
שטח המחוז 6,106 קמ"ר, ומתגוררים בו (לפי מפקד 2011) 520,187 תושבים. צפיפות האוכלוסייה בו היא השנייה במדינה, (אחרי מונטווידאו) עם 114.68 תושבים לקמ"ר.
חלק מהאזור הדרום מערבי של המחוז, הם פרוורים של העיר מונטווידאו. נמל התעופה הבין לאומי של אורוגוואי "קרסקו" (קוד IATA הוא MVD) (ספ'), נמצא במחוז זה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז קנלונס הוא אחד מהמחוזות הראשונים שהוקמו בשטח הנוכחי של אורוגוואי שנקראה אז "הפרובינציה המזרחית". המחוז הוכרז ב-27 בינואר 1816 בחוק שהתקבל במונטווידאו קבילדו (ספ') (אז - בניין הממשל) ואושר על ידי חוסה ארטיגס ב-3 בפברואר 1816, יחד עם הכרזתם של המחוזות מונטווידאו, מלדונדו, סוריאנו, סן חוסה וקולוניה. גבולות המחוז כפי שהוכרזו בצו זה היו מנהר סנטה לוסיה ועד למחוז מונטווידאו.
כבר בשנת 1764 נוסדה העיר הראשונה במחוז, כיום סנטה לוסיה (אנ'). ובשנת 1851 הוקמה העיירה סאוסה (Sauce). מאוחר יותר נוסדו טאלה (ששמה כיום סן סלבדור דה טאלה) ב-1864, סן רמון ב-1867, פרוגרסו ב-1871, לה פאס ב-1872, סן אנטוניו ב-1875, סן חסינטו ב-1876, סוקה (לשעבר סנטו תומאס דה אקינו) ב-1877, סנטה רוסה ב-1879, חואקין סוארס ב-1882, בוליבאר ב-1886, טולדו ב-1889. סריז'וס ב-1896, סן באוטיסטה ב-1901, טאפיה ב-1922, מיגס ב-1859 (נקראה בעבר פואבלו דל כרמן), בארוס בלאנקוס ב-1951, מונטס ב-1891, חואניקו ב-1953, פאסו קראסקו ב-1963 וסיודד דה לה קוסטה ב-1994.
הערים עם מספר התושבים הגבוה ביותר הן סיודד דה לה קוסטה ולאס פיידרס.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק גדול מכלכלת המחוז היא החקלאות, במחוז כרמי גפן רבים, והאזור הוא תורם מרכזי לתעשיית היין המתפתחת של אורוגוואי. בנוסף, ישנם גידולי דגנים – בעיקר תירס, ומגוון רחב של פירות וירקות. התיירות, באזור החוף המזרחי, היא גם מקור הכנסה חשוב במחוז, ואפשרה את התפתחותם של מרכזים עירוניים חשובים, כגון אטלנטידה.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוניציפלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש העיר נבחר בבחירה ישירה, לתקופה של חמש שנים. ויכול לאחר מכן יכול להיבחר מחדש.
חוקתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת היא מועצה מחוזית המורכבת מ-31 חברי מועצה, הנבחרים באופן דמוקרטי. חברי המועצה מופקדים על הצעת רפורמות עירוניות, צווים ומיסים, כמו גם כל פרויקט אחר שהם מוצאים לנכון בתאום עם ראש העיר.
עיריות במחוז (ניהול אזורי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחוז קיימים 30 עיריות אזורית. 29 מתוכם הוקמו ב-15 במרס 2010, והעירייה ה-30, בעיר פסאדו, הוקמה ב-2013 ושמה שונה ל-18 דה מאז'ו.
- 1) 18 דה מאז'ו
- 2) אגואה קוריינטס
- 3) אטלנטידה
- 4) בארו בלנקוס
- 5) קנלונס
- 6) סיודד דה לה קוסטה
- 7) קולוניה ניקוליץ'
- 8) אמפלמה אולמוס
- 9) לה פלורסטה
- 10) לה פס
- 11) לאס פיידראס
- 12) לוס קריז'וס
- 13) מיגס
- 14) מונטס
- 15) פנדו
- 16) פרקה דל פלטה
- 17) פאסו קראסקו
- 18) פרוגרסו
- 19) סלינאס
- 20) סן אנטוניו
- 21) סן באוטיסטה
- 22) סן חסינטו
- 23) סן ראמון
- 24) סנטה לוסיה
- 25) סנטה רוסה
- 26) סאוקה
- 27) סוקה
- 28) סוארס
- 29) טאלה
- 30) טולדו
ערים מרכזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנלונס
[עריכת קוד מקור | עריכה]היא בירת המחוז והמרכז הניהולי שלו, היא אחת הערים החשובות במחוז. אוכלוסיית העיר מונה 19,865 תושבים. והיא נמצאת בתוך אזור מטרופולין מונטווידאו, 45 ק"מ מהבירה הלאומית.
סיודד דה לה קוסטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתגוררים בה 112,500 תושבים, והיא העיר השנייה בגודלה באורוגוואי במספר התושבים. נמצאת בדרום המחוז, ומהווה חלק מהמטרופולין של מונטווידאו, זהו אזור מגורים ושירות בעל חשיבות חיונית, ובו נמצא נמל התעופה הבינלאומי קראסקו. בעיר ישנו אזור מסחרי גדול, המודרני ביותר במדינה כולה.
לאס פיידראס
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם 71,285 תושבים, היא אחת הערים עם רמת המסחר והתעשייה הגבוהה ביותר במחוז. ידועה כבירת הענבים והיין, והיא מרכזת את הריכוז הלאומי הגדול ביותר של ענף היין. היא סמוכה מצד דרום לעיר לה פאס בה נמצא בית הקברות היהודי היחיד במדינה, ולעיירות פרוגרסו ו-18 דה מאז'ו מצפון, וכולם מקושרות לעיר מונטווידאו.
פנדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרים בה 31,000 תושבים, והיא ידועה כעיר תעשייתית, וגובלת במחוז מונטווידאו.
אטלנטיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם 10,000 תושבים, זהו אתר הנופש העיקרי על חוף הים. ידועה ביופייה ובשלוותה, היא מובלעת תיירותית בעלת חשיבות חיונית.
אזורי קנלונס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה גאוגרפית, כלכלית וחברתית הוא מורכב משלושה אזורים: בצפון ובמרכז, מרכז חקלאי של גידולי דגנים, גפנים, ירקות ועצי פרי. גם עשבי תיבול ארומטיים מגדלים במחוז, בעיקר בחקלאות תעשייתית ואורגנית, ויש אזורים ייעודיים לייצור חלב, שהשוק העיקרי שלהם הוא מונטווידאו.
בדרום, אזורי תעשייה, המתוחזקים על ידי ערים ושכונות לוויין של מונטווידאו. המגזרים העיקריים שלה הם תעשיות המזון והטבק.
רצועת החוף לאורך נהר ריו דה לה פלטה, מחולקת לשני אזורים עיקריים: סיודד דה לה קוסטה, שבו יש פרברי מגורים רבים של מונטווידאו וכולל את האזורים עד נחל פנדו, ואת אזור קוסטה דה אורו, בה ישנם אתרי נופש קייציים רבים. ומשתרע עד נחל סוליס גרנדה, המהווה את הגבול עם מחוז מלדונדו.
יחסים בינלאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למחוז קנלונס הסכמי ערים תאומות עם 36 ערים ברחבי העולם: (רשימה חלקית)
- שאנשי, סין (1992)
- פיצ'ינצ'ה, אקוודור (2007)
- מחוז סן פדרו, פרגוואי (2008)[1]
- קואוליה, מקסיקו (2014)
- המחוז המרכזי, פרגוואי (2019)[2]
- אגואסקליינטס, מקסיקו (2022)[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של קנלונס (בספרדית)
- קנלונס באנציקלופדיה הגאוגרפית של אורוגוואי