לדלג לתוכן

קנאק/פופ

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנאק/פופ
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 1994–1999 (כ־5 שנים)
סוגה פאנק רוק דיסקו בריטפופ
חברים
רועי ארד
דביר וולק
שי נובלמן
רן לוי
בועז גולדברג
דן שדור
אמיר דגן
לני בן בשט
ניצן חורש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קנאק/פופ הייתה להקת פאנק רוק-דיסקו ישראלית עם השפעות בריט-פופ וגלאם רוק שפעלה בין השנים 1994 ל-1999 והוציאה אלבום אחד, "המהפכה המעניינת האחרונה", 15 שנים אחרי התפרקותה, בשנת 2014.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה על חורבות הרכב בשם פרדוקס הבמבה שבו היו חברים שלושה חברי תיכון מקיף ד' בבאר שבע: רועי ארד כסולן, אסף לוי כבסיסט (לימים אחד ממארגני המחאה החברתית של שנת 2011 ועיתונאי) ואמיר דגן כמתופף וכן דביר וולק מערד כגיטריסט. בשלב מסוים בלהקה ניגנו כבסיסטית שנייה עדי לב (לימים תקליטנית בישראל ואירופה) והגיטריסט אמיר גרומן (לימים מלהקת מריונטה סול). פרדוקס הבמבה התחילה כלהקה עם השפעות של דת' מטאל, מוזיקה ששמעו אז דגן ולוי, והפכה ללהקת נויז. היא קיימה שלוש הופעות בתל אביב וזכתה לכתבה בתוכנית "יומן תרבות" בערוץ 1.

לאחר שרועי ארד ודביר וולק עברו מהנגב לתל אביב ואסף לוי עזב את הלהקה, הצטרפו אליה הגיטריסט ניצן חורש והבסיסט שי נובלמן, אחרי התפרקות להקתו ג'וני הכבאי. שי נובלמן הכיר את ארד, כשזה ראיין אותו לפנזין מוזיקלי, שהוציא בבאר שבע בשם "סוס". פרדוקס הבמבה שינתה את שמה לקנאק/פופ ובחרה להפוך את הסגנון המוזיקלי שלה לרועש פחות, מלודי יותר, עם השפעות של פופ גיטרות בריטי של אותה התקופה. לאחר שמונה חודשים של חזרות בבאר שבע, וגיבוש סגנונה המוזיקלי, עזב דגן את הלהקה לטובת עסקים והוחלף על ידי רן לוי, שתופף במקביל בלהקת הגן האנוכי.

הופעת הבכורה של ההרכב החדש התקיימה ביום הסגירה של מועדון רוקסן ב-11 בנובמבר 1994, במרתון להקות שבו נטלו חלק גם איפה הילד, מופע הארנבות של ד"ר קספר, עוזי פוקס ואמנים נוספים.

הלהקה צברה תאוצה בהרכב זה, התארחה בתוכניות טלוויזיה והחלה לעורר עניין. לאחר כשנה וחצי, עזבו שי נובלמן ורן לוי את הלהקה והוחלפו בידי הדיג'יי והבסיסט בועז גולדברג והמתופף לני בן בשט. לאחר כשנה נוספת והופעות רבות, הלהקה צברה לה מעריצים, בעיקר מקרב באי ליין מסיבות ה"גלורי נייטס" שבהן הופיעה. קנאק/פופ התרחקה מעט מאווירת האינדי-פאנק של ההרכב הראשון לטובת בריטפופ-גלאם ברוח "הגל החדש של הגל החדש" שאפיין את לונדון ותחיית המוד של אמצע הניינטיז. בשלהי 1996, לאחר שהתעייפו מלהחמיץ הזדמנויות, עזבו גולדברג וחורש את הלהקה. דן שדור, ששימש זמן מה כמנהל קנאק/פופ, נכנס כבסיסט.

הלהקה קיימה בהרכבים השונים עשרות רבות של הופעות בתל אביב ובמקומות שונים בארץ, עוררה עניין רב לצד תיעוב, והחמיצה מסיבות שונות מספר הצעות מחברות התקליטים להקליט אלבום בכורה. מעריצי הלהקה נאלצו להסתפק בקסטת דמו לבנה של הלהקה ששוכפלה בכמה מאות עותקים ונמכרה בהופעות, או חולקה על ידי חברי הלהקה, כשיטת חיזור. במהלך השנים, הלהקה הפכה את רם אוריון ליועץ מוזיקלי בעת שהותו בלונדון ובסופו של דבר גם למפיק מוזיקלי. ההופעה האחרונה של הלהקה התקיימה בשנת 1999, ביום היבחרו של אהוד ברק לראש הממשלה, כאשר במקום בן בשט השתמשו חברי הלהקה במכונת תופים (בן בשט הפך לימים למפיק פורה שבין השאר עבד עם ריף כהן, אבישי כהן, מיקה קרני ושמוליק קראוס).

במהלך השנים הלהקה שינתה את סגנון המוזיקה וויתרה על ההשפעות של הבריטפופ לטובת השפעות של רוקנרול, דיסקו, מוזיקה מזרחית וגלאם רוק. בין שיריה: "פגשתי נערה בדיסקו", "דוגמניות על", "הופ, הופ, אני כוכב פופ", "שובו של שובו של הברייקדאנס", "המהפכה המעניינת האחרונה", "מוזיקה עכשיו" (על שם תוכנית הדאנס של אילן בן שחר בערוץ 2 הניסיוני), "קורנפלקס" ו"אוסטרליה (השיר נגד)". בכתבה בקול הקמפוס נכתב על הלהקה: "למרות שמעולם לא הוציא אלבום, ההרכב שהקדים את ההיפסטרים בכמה שנים, הצליח להפוך לציון דרך משמעותי".

חברי הלהקה המשיכו לשמור על שיתופי פעולה שונים ביניהם. דביר וולק הפיק את אלבום הבכורה של פינג פונג, להקתו של ארד, "בין מוסר לאופנה" (הד ארצי, 2000) ואת שיר האירוויזיון "שמייח", שניהם אף שיתפו פעולה מספר שנים אחרי פירוקה בהקלטת שיר שנכתב בימי הלהקה, "תל אביב היא כבר לא תל אביב". ארד ונובלמן כתבו יחד את שיר הנושא לסדרה טופי והגורילה (ערוץ ביפ). נובלמן ורן לוי ניגנו יחד באנגליה. דן שדור הקים בשנת 2000 את ההוצאה לאור "שדוריאן" שהוציאה את ספריו הראשונים של רועי ארד, ומשם פנה לקולנוע תיעודי. נובלמן וחורש כתבו ביחד לתוכנית הספורט הסאטירית "בראש ובראשונה" (פורטל וואלה). בועז גולדברג וניצן חורש שיתפו פעולה בכתיבה ועריכה בעיתונים שונים. גולדברג הפך לעיתונאי רוק ומבקר מוזיקה ב"עכבר העיר" ובעיתונים נוספים. בשנת 2019 יצר את הסרט "מחר כבר עבר", דוקו-מוזיקה המביא את סיפורו של יוצר הרוקנרול המנוח צ'רלי מגירה (גבי אבודרהם).

האלבום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 הוציאה הלהקה לרשת את אלבומה היחיד, "המהפכה המעניינת האחרונה" שכלל חומרים מכל התקופות וההרכבים. הלהקה ציינה את האירוע במספר הופעות איחוד עם נגניה לאורך השנים (ארד, וולק, נובלמן, לוי, גולדברג ושדור) והשתתפה בסרט תיעודי קצר בבימויו של יניב סרדל.

חברי הלהקה בהרכביה השונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רועי ארד - סולן
  • בועז גולדברג - בס
  • שי נובלמן - בס
  • דן שדור - בס
  • דביר וולק - גיטרה
  • ניצן חורש - גיטרה
  • לני בן בשט - תופים
  • רן לוי - תופים
  • אמיר דגן - תופים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קנאק/פופ&oldid=39187258"