קמרון צולב
קמרון צולב הוא סוג קירוי בצורה של שני קמרונות חבית החותכים אחד את השני בניצב. להבדיל מקמרון חבית שממוקם מעל שני קירות מקבילים, קמרון צולב נבנה מעל ארבעה עמודים במסביב לריבוע או מלבן ומאפשר מעבר בארבעה כיוונים.
פיתוח הקמרון הצולב החל באדריכלות הרומית ושימושו היה נפוץ בעיקר ברומנסק ובאדריכלות הגותית. החללים המרכזיים בכנסיות הגותיות מקורים על ידי קמרונות צולבים. בגותיקה המאוחרת נעשה שימוש בקמרונות צלעות שהם בעלי גאומטריה דומה אלא ששיטת הבנייה היא שונה. בקמרון צולב הלבנים מונחות מעל פיגומי עץ בצורת שני גלילים החותכים זה את זה ואז מתקבלים "קווי רכס" (במבט מתחת לקמרון) הנובעים מחיבור שני הגלילים. בקמרון הצלעות בונים קודם כל את הקשתות המהוות את אותם קווי רכס, ואחר כך ממלאים בלבנים נוספות ביניהן.
