לדלג לתוכן

קמרון נובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הריסות עין אסיל (Ayn Asil) בדאח'לה, מצרים.

באדריכלות, קמרון נובי הוא סוג של משטח מעוקל היוצר מבנה מקומר. מבנה לבני הבוץ הוקם לתחייה על ידי האדריכל המצרי חסן פתחי לאחר שגילה מחדש את הטכניקה בכפר הנובי אבו אל-ריצ'ה. הטכנולוגיה נתמכת על ידי שוחרי איכות הסביבה כידידותית לסביבה ובת קיימא מאחר שהיא עושה שימוש באדמה טהורה ללא צורך בעצים.[1] הטכנולוגיה היא ממקור נובי.

ההגדרה הקלאסית של קו המתאר של הקמרון הנובי היא זו שמתקבלת כאשר מחזיקים שרשרת למעלה בשני קצותיה. הקמרון פתוח או רחב פחות או יותר, תלוי כמה רחוק מוחזקות שני קצוות השרשרת זו מזו.

אחד היתרונות המרכזיים של הקמרון הנובי הוא שניתן לבנות אותו ללא כל תמיכה. לבני האדמה מונחות ונשענות בשיפוע קל על קירות הגמלון בקמרון לאורך, כמו בתמונה זו של בניין מהריסות עין אסיל במצרים. ניתן להשתמש באותו עיקרון לבניית כיפות, כמו בדוגמה למטה מקמרון.

טכניקת הקמרון הנובית עתיקת היומין הוקמה לתחייה על ידי האדריכל המצרי חסן פאתי בשנות ה-40 של המאה ה-20 עם בנייתו של כפר חדש בגוואמה (Kurna), ליד לוקסור. מבחינה אדריכלית, הכפר הזה הוא הצלחה יוצאת דופן; עם זאת, המשפחות שהועברו לשם נטשו אותו עד מהרה כדי לחזור לכפר המקורי שלהם.

הבתים של המוסום (אנ'), במחוז הצפון הרחוק של קמרון.

מאז שנת 2000, קידם ארגון לא ממשלתי צרפתי/בורקינאי La Voûte Nubienne, על ידי פישוט וקידוד טכניקת VN (Voûte Nubienne), בנייה של למעלה מ-1,600 מבנים מקומרים בבורקינה פאסו, מאלי וסנגל (בעיקר בתי כפר), וגם כנסייה קתולית, מספר מסגדים, בתי ספר, מרכזי אוריינות ומרפאה. מבנים נוחים ואסתטיים אלה לא דורשים פח או מתכת מיובאת לקירוי, ולא קורות עץ יקרות ונדירות. למעלה מ-260 בנאים הוכשרו בטכניקה, וישנם מספר מתלמדים שעוברים כיום הכשרה בעבודה באתרי בנייה (2012). התוכנית שמארגנת עמותת "גגות אדמה לסאהל" חווה צמיחה של כ-30% משנה לשנה, כמענה לביקוש של משפחות כפריות, עם בקשות רבות לעזרה וייעוץ טכני המגיעות ממדינות הסאהל ומדינות מרוחקות אחרות. התוכנית הושקה בזמביה בתחילת 2009, בחסות AVN-בלגיה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קמרון נובי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Swan, Simone.Elegant Solutions. Saudi Aramco World, July/August 1999, Volume 50, Number 4.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Architecture for the Poor by Hasan Fathy [1]
  • Building with Earth: Design and Technology of a Sustainable Architecture, Gernot Minke, 2007.