קלרה גריפאן
 | |
| לידה |
19 בספטמבר 1897 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| התאבדה |
30 בינואר 1945 (בגיל 47) ינה, גרמניה הנאצית |
| תפקידים |
רופאה |
  | |
קלרה גריפאן (בהונגרית: Griefahn Klára; 19 בספטמבר 1897 – 30 בינואר 1945) הייתה רופאה יהודייה-הונגרייה, שהוכשרה והתגוררה בגרמניה והתמחתה בטיפול בנשים אחרי לידה. גריפאן התאבדה ב-1945 כדי לא להישלח למחנה ריכוז על ידי הנאצים.[1]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בבודפשט בשם קלרה הופמן, בת שמינית מתוך תשעה ילדים במשפחת סוחר יין יהודי הונגרי[2]. היא השלימה את לימודי ה-"Matura" (אנ') (מקביל ללימודי תיכון) בבודפשט בשנת 1916 והחלה בלימודי רפואה. בשנת 1917 עברה לעיר גרייפסוואלד (Greifswald) שבגרמניה והמשיכה את לימודיה שם. בגרמניה נמנעה קלרה מלציין את מוצאה האתני או דתה, ונרשמה כהונגרייה סתם. במהלך שהותה בגרייפסוואלד פגשה את בעלה לעתיד, זיגפריד גריפאן, והם נישאו ב-1920 בבודפשט.
בשנת 1922 עברו בני הזוג להתגורר בלובדה, כפר קטן סמוך לעיר ינה שבתורינגיה. בעלה של קלרה פתח קליניקה במרכז העיר ינה וקלרה השלימה את לימודי הרפואה שלה וקיבלה רישיון לעסוק במקצוע ב-3 בנובמבר 1923. היא הצטרפה לקליניקה של בעלה, התמקדה בטיפול בנשים לאחר לידה ובתינוקות והייתה הראשונה להציע שעות ייעוץ בחינם לאימהות צעירות באזור זה[3]. תחום זה עמד באותה העת בראשית דרכו וטיפול כזה באזור כפרי היה במידה רבה יוצא דופן. בשנת 1924 ילדה קלרה את בנה הבכור, וב-1928 את בתה.
ב-1931 פתחה קלרה קליניקה משלה לרפואת משפחה בעיר ינה והייתה לאחת מהנשים הראשונות בגרמניה שהיו בעלות מרפאה משלהן. שנתיים לאחר מכן, עם ראשית החקיקה הגזענית במדינה החליטה לסגור את הקליניקה כדי להימנע מסיווג בתור רופאה "לא-ארית" וחזרה לעבוד בקליניקה של בעלה. מוצאה היהודי התגלה, אך היא הצליחה להסתיר את העובדה ששני הוריה היו יהודים ונרשמה לפי החוק כ"מישלינג מדרגה שנייה" (עם סב יהודי אחד)[1]. היא החליטה שלא לספר לילדיה על מוצאם היהודי כדי לא להעמידם בסכנה, אך בה בעת ניסתה להרחיק אותם מרעיונות הנאציזם והקנתה להם חינוך הומניסטי. בקיץ 1943 הסגירה אחת מחברותיה הטובות את מוצאה האמיתי לידי הגסטאפו, היא נחקרה והודתה כי אמנם שני הוריה היו יהודים.[2] רישיון הרופאה שלה נשלל והיא נדרשה על פי חוק להוסיף לעצמה את השם היהודי "שרה". ילדיה סווגו כ"מישלינג מדרגה ראשונה", בתה סולקה מבית-הספר ובנה הודח משירותו בחיל האוויר. אירועים אלה הובילו להידרדרות מהירה במצבה הנפשי ולניסיון התאבדות זמן קצר לאחר מכן. בעלה, זיגפריד, עמד בפני לחצים חברתיים וחוקיים להתגרש ממנה, אך נותר נאמן לה וסירב לעשות זאת - דבר שמנע מן הגסטאפו לגרשה באופן מידי למחנה ריכוז. המשפחה נתמכה בידי חלק מן השכנים והמטופלים של בני הזוג.
גריפאן חיה את החודשים הבאים בפחד מפני גירוש ורדיפות. לקראת סוף המלחמה הוחמר היחס ליהודים שהיו נשואים לארים, וב-29 בינואר 1945 היא קיבלה צו גירוש למחנה הריכוז טרזיינשטט בפרוטקטורט. היא התאבדה בלילה שבין ה-30 ל-31 בינואר 1945 בנטילת מנת יתר של מורפין. במכתב ההתאבדות כתבה כי "עדיף מוות על שעבוד" (lieber Tot als Sklav)[2]. התאבדותה חודשים אחדים לפני כיבוש האזור בידי בעלות הברית זעזעה את הכפר ודווח שבעת ההלוויה היה בית הקברות מלא בתושבים למרות הסכנה שבדבר. הבחירה להתאבד הייתה רווחת בקרב יהודים הנשואים לארים ובני-תערובת רבים אשר התערו בחברה הגרמנית; רבים מהם ראו בגירוש למחנה ריכוז לא רק איום פיזי על חייהם, אלא גם ערעור של זהותם העצמית כגרמנים. בנוסף יש להבין את הצעד על רקע התאריך בו התבצע - כאשר ידיעות על המציאות הקשה במחנות הריכוז והמוות כבר הופצו בגרמניה.
באופן טראגי, שאר המגורשים היהודים מן העיר שגורשו לטרזיינשטט ברכבת עליה אמורה הייתה גריפאן לעלות שרדו את השואה וחזרו חודשים אחדים לאחר מכן לעיר.
בנה של קלרה, זיגפריד, נשלח למחנה ריכוז בתור בן-תערובת מדרגה ראשונה, אך הצליח להימלט. אחרי המלחמה חזר לינה והמשיך את דרכה כרופא נשים, הוא נפטר בשנת 2011. בתה דורטה הייתה פסנתרנית וחיה בעיר ויימאר הסמוכה. היא נפטרה בשנת 2004.
אנדרטות וזיכרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותה של קלרה גריפאן נשמר בזיכרון בכמה דרכים לאורך השנים:
- 12 בנובמבר 1945, שמו של רחוב Schulstraße שבו היא גרה שונה ל- Klara-Griefahn-Straße
- 19 בנובמבר 2002, מחלקה 3 של בית החולים לנשים של ינה נקראה על שמה
- 12 בנובמבר 2005, 60 שנים בדיוק לאחר שינוי שם הרחוב, הוצב שלט זיכרון לצד שלט שם הרחוב לזכרה[4].
- 17 באוגוסט 2009 קובעה אבן נגף (Stolperstein) לצד ביתה לשעבר[2].
- בכל שנה, החל מ-2009, טקס קטן מציין את זכרה ליד ביתה ב-9 בנובמבר[1]
- ב-25 במרץ 2015, בהחלטה פה-אחד, הכריזה מועצת העיר ינה שקברה של קלרה יזכה לאות כבוד וישומר על ידי העירייה[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדף המוקדש לגריפאן באתר "אבני הנגף" של ינה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Dr. Klara Griefahn (1897 - 1945) | Jena Geschichte, geschichte.jena.de (בגרמנית)
- ^ 1 2 3 4 Dr. Klara Griefahn, web.archive.org, 2014-01-08
- ^ Freie Universität Berlin | Dokumentation: Ärztinnen im Kaiserreich, web.archive.org, 2014-01-09
- ^ תמונה של השלט
