קלבריטה
 | |
| שעון הכנסייה בקלבריטה שנעצר בשעת הטבח | |
| מדינה |
 יוון |
|---|---|
| מחוז | מערב יוון |
| יחידה אזורית | אכאיה |
| שטח | 531.80 קמ"ר |
| גובה | 758 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,600 (2021) |
| ‑ צפיפות | 11 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 38°02′00″N 22°07′00″E / 38.0333333333333°N 22.1166666666667°E |
| http://www.kalavrita.gr/ | |
קלבריטה (ביוונית: Καλάβρυτα), היא עיר נופש המונה כ-6,011 נפשות הנמצאת ביחידה האזורית אכאיה בצפון חצי האי פלופונסוס, 190 ק"מ מערבית לאתונה.
אחת האטרקציות התיירותיות היא מסילת הרכבת באורך 22 ק"מ המחברת בין עיירת החוף דיאקופטו לקלבריטה. מסילה זו מטפסת לאורך ערוצו העמוק של נהר Vouraikos ובסיבובים הצרים והתלולים היא משוננת, בהתאמה לגלגלי השיניים של קרון הרכבת המיוחדת.
לקלבריטה יש מקום בהיסטוריה של יוון המודרנית. לפי המקובל הכריז הבישוף גרמניקוס מפטרס במנזר Agia Lavra בקלבריטה ב-25 במרץ 1821 בפעם הראשונה על חירות או מוות ופתח בזה את התקוממות היוונים נגד האימפריה העות'מאנית. תאריך זה נחוג עד היום ביוון.
קלבריטה חקוקה בזיכרון היוונים בגלל הטבח שבצע הוורמאכט בתושבי העיירה במלחמת העולם השנייה.
הטבח בקלבריטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים הראשונות למלחמה שלטו באזור האיטלקים ויחסם לאוכלוסייה האזרחית היה נסבל. כאשר פרשה איטליה מהמלחמה בשנת 1943 תפסו את מקומם כוחות של הוורמאכט. המחתרת היוונית הגבירה את התקפותיה על הגרמנים וגרמה להם אבדות. הגרמנים הגיבו בפעולת עונשין בכפרי הסביבה אך זה לא הפסיק את פעילות הפרטיזנים.
לפיכך הכינו הגרמנים מבצע צבאי גדול בקלבריטה. המבצע כונה מבצע קלבריטה (Unternhemen Kalavryta) והיה מיועד לאגף את לוחמי הגרילה באזור. במהלך המבצע, הגרילה היוונית הוציאה להורג 78 חיילים גרמנים שנפלו בשבי באוקטובר. גנרל קארל וון-לה סוויר (Karl von Le Suire) הגיב בזעם והחליט על פעילות נקם. הוא הורה אישית על הטבח. בבוקר יום ה-13 בדצמבר 1943 חדרו כוחות הוורמאכט לקלבריטה וסגרו אותה מכל העברים. לתושבים נאמר כי הם עומדים להיות מועברים למקום אחר משום שהם משתפים פעולה עם הפרטיזנים. נאמר להם להצטייד במזון ולפנות מיד את בתיהם. התושבים רוכזו בבית הספר המקומי. כעבור זמן קצר הם פקדו על כל התושבים הזכרים מגיל 14 ומעלה להיפרד ממשפחותיהם והבטיחו שלא יאונה להם כל רע. בינתיים בזזו הגרמנים את בתי התושבים והעלו אותם באש.
הגברים הוצעדו לשדה מחוץ לעיירה. מכונות הירייה הוסוו בשיחים. כאשר ניתנה הפקודה, החלו מכונות הירייה לירות, ותוך זמן קצר נרצחו 1258 תושבים. רק 13 ניצלו. הנשים והילדים שמעו את היריות ממקום ריכוזם בבית הספר אך לא יכלו לעשות מאומה. רק בערב שוחררו הנשים והלכו לזהות את יקיריהם ולהביאם לקבורה.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחצר בית הספר נמצאת אנדרטה המראה אישה הסוחבת את גופת בעלה בנוכחות ילדיה.
בכנסייה בקלבריטה יש שני מגדלי שעון: האחד מראה את השעה הנכונה, והשני נעצר בשעה שבה התחיל הטבח.
מדי שנה נערך ביום זה טקס זיכרון. הטבח בקלבריטה, לצד רצח למעלה משמונים אחוז מיהודי יוון, הוא פשע המלחמה הגדול ביותר של הוורמאכט נגד אוכלוסייה יוונית במלחמת העולם השנייה (אחריו, הטבח בדיסטומו).
ב-18 באפריל 2000 ביקר במקום נשיא גרמניה דאז יוהאנס ראו. הוא הביע את רגשי צערו ותחושות הבושה על הטבח הזה, אך לא קיבל את אחריות מדינת גרמניה הנוכחית על כך ולא התייחס לשאלת הפיצויים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קלבריטה (ביוונית מודרנית)- הדרמה בקלבריטה (באנגלית)
- מסילת הרכבת המשוננת דיאקופטו-קלבריטה בערוץ הווראיקוס.
- תמונת שדה הטבח בקלבריטה
