קלאוס רגלינג
_2016-09-09_(28938643543).jpg) | |
| לידה |
1950 (בן 74 בערך) ליבק, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה |
|
| מפלגה |
פוליטיקאי עצמאי |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קלאוס פ. רגלינג (בגרמנית: Klaus P. Regling; נולד ב-3 באוקטובר 1950 בליבק, גרמניה המערבית) הוא כלכלן גרמני שנושא במשרת מנכ"ל קרן החילוץ האירופית EFSF שהוקמה לצורך התמודדות עם משבר החוב האירופי. דווח כי רגלינג נחשב מועמד למשרת נשיא הבנק המרכזי האירופי כמחליפו של ז'אן קלוד טרישה, תפקיד בו זכה לבסוף מריו דראגי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רגלינג למד כלכלה באוניברסיטת המבורג ולאחר שסיים את התואר הראשון ב-1971 המשיך את לימודיו באוניברסיטת רגנסבורג שם סיים את התואר השני בכלכלה ב-1975. באותה שנה החל לעבוד בוושינגטון די. סי. בקרן המטבע הבינלאומית. את השנתיים הראשונות שלו שם בילה בתוכנית הקריירה של הקרן לצעירים מבטיחים ובשנים 1977–1980 היה כלכלן במחלקת המחקר של הקרן והשתתף בהכנת התחזית הכלכלית העולמית.
ב-1980 עזב את קרן המטבע ובילה שנה בארגון הבנקאים הגרמניים לפני שנשכר לעבודה ככלכלן במשרד האוצר הגרמני, שם עבד בחטיבה לענייני אירופה עד 1985. באותה שנה חזר לקרן המטבע הבינלאומית ועבד הן בוושינגטון די.סי., הן בג'קרטה, אינדונזיה. ב-1991 עזב שוב את קרן המטבע וחזר למשרד האוצר הגרמני שם נקרא לשמש ראש החטיבה לעניינים מוניטריים בינלאומיים. ב-1993 מונה למשנה למנכ"ל החטיבה לעניינים מוניטריים בינלאומיים וליחסים פיננסיים וב-1995 התמנה למשרת מנהל היחסים הפיננסיים האירופאיים והבינלאומיים. הוא נותר בלשכתו עד 1998. בשנים אלו שימש גם מחליף לנגיד בבנק הבין-אמריקני לפיתוח (Inter-American Development Bank). ב-1999 עבר למגזר הפרטי שם שימש מנכ"ל Moore Capital Strategy Group בלונדון. רגלינג מונה למנהל הדירקטוריון לעניינים כלכליים ופיננסיים של הנציבות האירופית ב-2001 ונשאר שם עד יוני 2008 בחלק מתקופה זו שימש גם כמחליף לנגיד בבנק האירופי לשיקום ופיתוח. מ-2008 עד מרץ 2009 היה חלק מוועדה שהקימה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל על מנת לייעץ לממשלה בנושא רפורמת הרגולציה הפיננסית. ב-1 ביולי 2010 התמנה לעמוד בראש קרן החילוץ האירופית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חיים בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
- קורות חיים באתר ה-EFSF
נדן פלדמן, בלי משרד, עובדים או טלפון, ועם 500 מיליארד יורו: כך נוהל המשבר באירופה, באתר TheMarker, 10 בנובמבר 2015
