קים ג'ה-בום
.jpg) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קים עם מדליית הזהב, לונדון 2012. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
25 בינואר 1985 (בן 39) קימצ'אן, דרום קוריאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 דרום קוריאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת יונג אין  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משקל |
78 ק"ג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.80 מטר[1] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | ג'ודו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משקל | עד 81 ק"ג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 2005–2016 (כ־11 שנים) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאמן | צ'אנג הון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קים ג'ה-בום (בקוריאנית: 김재범; באנגלית: Kim Jae-bum; נולד ב-25 בינואר 1985) הוא ג'ודוקא עבר דרום קוריאני אשר התחרה בקטגוריית המשקל עד 81 ק"ג, האלוף האולימפי מלונדון 2012. פעמיים אלוף עולם מהשנים 2010 ו-2011. קים מחזיק גם בשתי מדליות זהב ממשחקי אסיה וחמש מדליות זהב מאליפות אסיה.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2004, קים זכה באליפות העולם עד גיל 20 בקטגוריית המשקל עד 73 ק"ג לאחר שניצח בגמר את מוחמד בוגוארה התוניסאי. ב-4 בדצמבר 2004, הוא זכה במדליה הראשונה שלו בקריירה הבוגרת, מדליית כסף בטורניר 'Korea Open Jeju' הבינלאומי. ב-15 במאי 2005, קים התחרה באליפות אסיה בג'ודו שנערכה בטשקנט תחת קטגוריית המשקל עד 73 ק"ג, זכה במדליית הזהב והפך לאלוף אסיה כבר בגיל 20 לאחר שגבר על איידר קבימולייב הקזחי בגמר.
קים נחשב באותה תקופה לאחד משלושת הג'ודוקא הגדולים בדרום קוריאה בקטגוריית המשקל עד 73 ק"ג יחד עם ואנג גי-צ'ון ולי וון-הי. אך בשנת 2007, הוא עבר לקטגוריית המשקל עד 81 ק"ג כדי להימנע מהתחרות הקשה,[3] ובאליפות אסיה בשנת 2008 זכה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל עד 81 ק"ג.
קים התחרה במשחקים האולימפיים 2008 בבייג'ינג וזכה במדליית הכסף בקטגוריית המשקל עד 81 ק"ג. בקרב הראשון קים ניצח את אלוף אירופה משנת 2006 סרגיי שונדזיקאו הבלארוסי, בשמינית הגמר ניצח באיפון את אלוף אירופה משנת 2007 רוברט קרבצ'יק הפולני וברבע הגמר גבר על אלוף אירופה המכהן ז'ואאו נטו הפורטוגלי. בחצי הגמר ניצח את אלוף העולם משנת 2005 גיום אלמונט ההולנדי ובגמר הפסיד לאלוף אירופה משנת 2005, אולה בישוף הגרמני בניקוד יוקו.
במאי 2009, קים זכה באליפות אסיה בפעם השלישית לאחר שניצח בגמר את מאסהירו טקאמאטסו היפני. באוגוסט קים התחרה באליפות העולם שנערכה ברוטרדם וזכה במדליית הארד. הוא הגיע עד לחצי הגמר בו הפסיד לסרגיי שונדזיקאו הבלארוסי, נשר לקרב על מדליית הארד וניצח את אנטוניו צ'אנו האיטלקי באיפון לאחר תרגיל בריח.[4] ב-12 בדצמבר הוא זכה במדליית כסף בגראנד סלאם טוקיו לאחר שהפסיד בגמר לבריטי יואן ברטון. ב-17 בינואר 2010 הוא השתתף בטורניר המאסטרס היוקרתי שנערך בסוואן שבמדינת מולדתו וזכה במדליית זהב לאחר ניצחון בגמר על אקסל קלרז'ה הצרפתי.
באליפות העולם 2010 שנערכה בטוקיו, קים זכה במדליית הזהב. ברבע הגמר ניצח את גיום אלמונט ההולנדי, בחצי הגמר את מאסהירו טקאמאטסו היפני ובגמר את ליאנדרו גיליירו הברזילאי. ב-14 בנובמבר הוא השתתף במשחקי אסיה שנערכו בגואנגג'ואו שבסין וזכה בתואר אלוף אסיה בפעם השלישית ברציפות והרביעית בסך הכל.
בפברואר 2011 זכה קים במדליית הזהב בגראנד סלאם פריז היוקרתי לאחר ניצחון בגמר על גיום אלמונט. ב-6 באפריל 2011 זכה בפעם החמישית בקריירה באליפות אסיה לאחר שניצח בגמר את אסלאם בוזבאייב הקזחי. ב-25 באוגוסט, קים התחרה באליפות העולם וזכה שוב במדליית הזהב. בשלב שמינית הגמר הוא ניצח את אולה בישוף הגרמני, ברבע הגמר את איוואן ניפונטוב הרוסי ובחצי הגמר את לואיק פיטרי הצרפתי. בגמר גבר על סרג'אן מרבלייביץ' המונטנגרי בניקוד וואזרי.
ב-28 באפריל 2012, קים זכה בפעם השישית במדליית זהב באליפות אסיה לאחר ניצחון בגמר על קייטה נגאשימה היפני.
ב-31 ביולי, התחרה קים באולימפיאדת לונדון וזכה במדליית הזהב בשחזור הגמר האולימפי מבייג'ינג 2008. בקרב הראשון קים ניצח את יאחו אימאמוב האוזבקי, בשמינית הגמר ניצח את לאסלו צ'יוקנאי ההונגרי וברבע הגמר את אימנואל לות'נתי הארגנטינאי. בחצי הגמר קים גבר על איוואן ניפונטוב הרוסי ובגמר פגש את אולה בישוף הגרמני, אותו פגש בגמר האולימפי מ-2008. 40 שניות מפתיחת הקרב קים ביצע תרגיל אוצ'י גארי וקיבל ניקוד יוקו, כדקה לאחר מכן ביצע בהצלחה את אותו התרגיל וקיבל שוב יוקו. התוצאה נשמרה עד לסוף הקרב וקים הפך לאלוף אולימפי.
בשנים שלאחר מכן המשיך לזכות במדליות בטורנירי גראנד סלאם וגראנד פרי אך לא נשלח לאליפויות העולם ובמקומו נשלחו ג'ודוקא צעירים יותר. ב-21 בספטמבר 2014, הוא השתתף במשחקי אסיה שנערכו באינצ'ון שבמדינת הולדתו וזכה במדליית הזהב ובתואר אלוף אסיה בפעם השביעית לאחר ניצחון בגמר על נאסיף אליאס הלבנוני. באליפות אסיה שנה לאחר מכן זכה רק במדליית הכסף כאשר שהפסיד בגמר לקייטה נגאשימה היפני מאחר שהיו לו שני עונשים אל מול אחד של היפני בתום הקרב.
קים לא השתתף במשחקים האולימפיים בריו 2016 ובמקומו נשלח לי סונג-סו. ב-1 במאי 2016, קים הודיע על פרישה מג'ודו.[5]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קים קיבל מספר כינויים במהלך הקריירה. וביניהם: "האיש עם הניצחונות בעזרת יד אחת" על הצלחותיו במהלך פציעות, "נמר קוריאני" על משחקו האגרסיבי ומעמדו האייקוני בג'ודו הקוריאני ו"הארנב הנמרץ" על סגנון הג'ודו הזריז וחסר הרחמים שלו.
קים קיבל בשנת 2010 פטור משירות החובה בצבא דרום קוריאה, לאחר זכייתו במדליית הזהב במשחקי אסיה.
קים הוא נוצרי אדוק, והוא מקפיד להתפלל לפני ולאחר הקרבות שלו.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קים ג'ה-בום, ברשת החברתית אינסטגרם- קים ג'ה-בום, באתר olympedia.org
- קים ג'ה-בום, באתר איגוד הג'ודו העולמי
- קים ג'ה-בום, באתר JudoInside.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופיל וסטטיסטיקות אודות הג'ודוקא באתר sports-reference.com
- ^ מידע על הג'ודוקא באתר JudoInside.
- ^ "Korean judokas clean up at Asian Games", 15 בנובמבר 2010, אתר 'Korea JoongAng Daily'.
- ^ הקרב מול אנטוניו צ'אנו על מדליית הארד, אליפות העולם 2009
- ^ "האלוף האולימפי לשעבר פורש, והולך אחר קריירת אימון", 4 במאי 2016, 'Yonhap News Agency'
- ^ "For gold, Korean judoka ignores life to train to the death", 2 באוגוסט 2012, 'The Hankyoreh'
 | ||
|---|---|---|
| עד 70 ק"ג | 1972:  טויוקאזו נומורה • 1976:  ולדימיר ניבזורוב
| |
| עד 78 ק"ג | 1980: שוטה חברלי • 1984:  פרנק וינקה • 1988:  ולדמר לגיין • 1992: הידהיקו יושידה • 1996:  ג'מאל בוראס
| |
| עד 81 ק"ג | 2000: מקוטו טקימוטו • 2004:  איליאס איליאדיס • 2008: אולה בישוף • 2012: קים ג'ה-בום • 2016:  חסן חלמורזייב • 2020: טקאנורי נגאסה • 2024: טקאנורי נגאסה
| |