לדלג לתוכן

קזווין (עיר)

קזווין
قزوین
השער למקדש חוסיין מהמאה ה-19 בקזווין
השער למקדש חוסיין מהמאה ה-19 בקזווין
מדינה איראןאיראן איראן
מחוז קזווין
ראש העיר עלי ספארי
שטח 64.132 קמ"ר
גובה 1,278 מטרים
דת אסלאם
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 402,748 (2016)
 ‑ צפיפות 9,030 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות 36°17′08″N 50°00′15″E / 36.285436666667°N 50.0041°E / 36.285436666667; 50.0041 
אזור זמן UTC +3:30
http://www.shahrdariqazvin.com/

קזוויןפרסית: قزوین) היא עיר הבירה של מחוז קזווין באיראן. למשך מעל 40 שנה (15551598) הייתה קזווין עיר הבירה של האימפריה הספווית. כיום ידועה העיר כעיר הבירה הקליגרפית של איראן. העיר ידועה גם בשל הבקלווה, דפוסי שטיח, משוררים והשפעת האתנולקט הפהלוי על המבטא הפרסי המקומי. העיר ממוקמת בצפון איראן, 165 ק"מ צפונית-מערבית לטהראן, בגובה 1,278 מטר מעל פני הים.

ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות באזור זה לפני כ-9,000 שנה. שם העיר קזווין נגזר משמם של אנשי כספיאן (אנ'), אשר על שמם נקרא גם הים הכספי. העיר הנוכחית הוקמה ככל הנראה על ידי שאפור השני כשבנה לעצמו טירה על מנת להשליט סדר באזור.

בשנת 644, נכבשה העיר על ידי ערבים. העיר נחשבת כאחת מ"ערי הספר" המוסלמיות דהיינו כעיר קדושה שאיננה מכה מדינה או ירושלים.[1] במהלך הפלישה המונגולית במאה ה-13 נפלה העיר לידי המונגולים ונחרבה על ידי הולאגו חאן.

מ-1548 עד 1598, קזווין הייתה עיר הבירה של האימפריה הספווית.

במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, הופצצה העיר בידי ברית המועצות. בשנת 1921, הוביל רזא ח'אן יחידת פרשים מקזווין לטהראן להפיכה צבאית וייסד את שושלת פהלווי.

  • מיימון קלעה - שרידי מבנה מסוף התקופה הסאסאנית
  • ארמון צ'הל סותון (אנ') - מבנה מתקופת שאה תהמאספ. כיום הוא מאכלס את מוזיאון הקליגרפיה
  • המסגד העתיק של קזווין - נבנה בפקודת הארון א-רשיד על בסיס מקדש אש קדום
  • מגדלי ח'רקאן (אנ') - שני מבני מאוזוליאום מהתקופה הסלג'וקית בהם קבורים שני נסיכים סלג'וקים
  • הכנסייה הרוסית - נבנתה ב-1905 לרווחת הנוצרים שעבדו בעיר
  • מוזיאון החקלאות
  • חמאם בלוור

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קזווין (עיר) בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עופר לבנה כפרי, עיונים במעמדה של ירושלים באיסלאם הקדום, ירושלים: יצחק בן צבי, תשסא